אקסלנס ברוקראז' מעלים המלצה לסלולר, "סימנים לעצירת ההתדרדרות"
מניות הסלולר נסחרות זה יום המסחר השני בעליות שערים נאות, זאת בציפייה להתמתנות מסוימית בתחרות המחירים בענף התקשורת. בית ההשקעות אקסלנס ברוקראז' מגיב להתפתחויות ומעלה המלצה למניות סלקום ופרטנר ל'קנייה' ו'החזק' בהתאמה.
בנוסף, בית ההשקעות בוחר להעלות את מחירי היעד של חברות התקשורת ל-38 שקל לסלקום ו-23 שקל לפרטנר. מחירי היעד החדשים משקפים אפסייד של 17% למניות סלקום ודאונסייד של 7% לפרטנר. נציין כי בית ההשקעות עד כה החזיק בהמלצת "תשואת שוק" על סלקום ו"תשואת חסר" לפרטנר במחירי יד של 28 שקל ו-18 שקל, בהתאמה.
האנליסטים ליאת גלזר וגלעד אלפר צופים כי קיימת אפשרות סבירה יותר שהמבצעים הגדולים של החודשים האחרונים מגיעים לקיצם ואינם צפויים להתחדש. היה וההנחה אכן תהא נכונה, הרי שהנתונים התפעוליים של החברות יתייצבו וצפויה עליייה ב-EBITDA בשנת 2014, העלייה הראשונה לאחר שלוש שנות התדרדרות.
להערכת גלזר ואלפר, "גולן טלקום, ובעיקר הוט מובייל מתקרבים לנקודה שבה יוכלו לקבל לפחות חלק מכספי הערבות בחזרה, ניתן היה לצפות שהלחץ עליהן ייקטן מעט. ואכן אנו כנראה רואים סימנים ראשונים לכך שהמבצעים הקיצוניים פגים ואינם מתחדשים כמו למשל מבצע 49 שקל של הוט מובייל שחוזר למחירי מדף של 90-100 שקל או מבצע חבר מביא חבר של גולן טלקום שבעצם מבשר על חזרה למחיר מדף של 99 שקל".
עוד מוסיפים אלפר וגלזר כי "אחוזים ספורים מבסיס הלקוחות של פרטנר וסלקום עדיין משלם מחירים גבוהים המנותקים מהמציאות של השוק. כלומר כמעט כל הלקוחות (הפרטיים) משלמים בסביבות 120 ש"ח ודרומה. מעט מאוד משלמים את מחירי 2011 שלא לדבר על מחירי 2010. המשמעות היא שברגע שהמבצעים נגמרים ומחירי המדף ברמות של כ-120 חוזרים להיות הנורמה, יש לצפות להתייצבות ואף לעלייה בממוצע ARPU".
עם זאת, אלפר וגלזר עדיין סבורים שהרבון הראשון והשני של 2013, עדיין נמצאים תחת השפעת המבצעים ויהיו קשים למדי: "למעשה, EBITDA של 2013 צפוי להיות נמוך בכ-500 מיליון לעומת 2012(!). אולם אם ההנחה שלנו נכונה ואכן מבצעים מגיעים לקיצם ואינם מתחדשים, אנו חושבים שהשוק ייתעלם מהטווח הקצר".
בנק פיקדון (דאלי)כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.
התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.
