אקסלנס ברוקראז' מעלים המלצה לסלולר, "סימנים לעצירת ההתדרדרות"

בית ההשקעות סבור שהמבצעים הגדולים בענף הסלולר קרובים לסיום, ומעדיף החזקה בסלקום על פני החזקה מקבילה בפרטנר
חן דרסינובר |

מניות הסלולר נסחרות זה יום המסחר השני בעליות שערים נאות, זאת בציפייה להתמתנות מסוימית בתחרות המחירים בענף התקשורת. בית ההשקעות אקסלנס ברוקראז' מגיב להתפתחויות ומעלה המלצה למניות סלקום ופרטנר ל'קנייה' ו'החזק' בהתאמה.

בנוסף, בית ההשקעות בוחר להעלות את מחירי היעד של חברות התקשורת ל-38 שקל לסלקום ו-23 שקל לפרטנר. מחירי היעד החדשים משקפים אפסייד של 17% למניות סלקום ודאונסייד של 7% לפרטנר. נציין כי בית ההשקעות עד כה החזיק בהמלצת "תשואת שוק" על סלקום ו"תשואת חסר" לפרטנר במחירי יד של 28 שקל ו-18 שקל, בהתאמה.

האנליסטים ליאת גלזר וגלעד אלפר צופים כי קיימת אפשרות סבירה יותר שהמבצעים הגדולים של החודשים האחרונים מגיעים לקיצם ואינם צפויים להתחדש. היה וההנחה אכן תהא נכונה, הרי שהנתונים התפעוליים של החברות יתייצבו וצפויה עליייה ב-EBITDA בשנת 2014, העלייה הראשונה לאחר שלוש שנות התדרדרות.

להערכת גלזר ואלפר, "גולן טלקום, ובעיקר הוט מובייל מתקרבים לנקודה שבה יוכלו לקבל לפחות חלק מכספי הערבות בחזרה, ניתן היה לצפות שהלחץ עליהן ייקטן מעט. ואכן אנו כנראה רואים סימנים ראשונים לכך שהמבצעים הקיצוניים פגים ואינם מתחדשים כמו למשל מבצע 49 שקל של הוט מובייל שחוזר למחירי מדף של 90-100 שקל או מבצע חבר מביא חבר של גולן טלקום שבעצם מבשר על חזרה למחיר מדף של 99 שקל".

עוד מוסיפים אלפר וגלזר כי "אחוזים ספורים מבסיס הלקוחות של פרטנר וסלקום עדיין משלם מחירים גבוהים המנותקים מהמציאות של השוק. כלומר כמעט כל הלקוחות (הפרטיים) משלמים בסביבות 120 ש"ח ודרומה. מעט מאוד משלמים את מחירי 2011 שלא לדבר על מחירי 2010. המשמעות היא שברגע שהמבצעים נגמרים ומחירי המדף ברמות של כ-120 חוזרים להיות הנורמה, יש לצפות להתייצבות ואף לעלייה בממוצע ARPU".

עם זאת, אלפר וגלזר עדיין סבורים שהרבון הראשון והשני של 2013, עדיין נמצאים תחת השפעת המבצעים ויהיו קשים למדי: "למעשה, EBITDA של 2013 צפוי להיות נמוך בכ-500 מיליון לעומת 2012(!). אולם אם ההנחה שלנו נכונה ואכן מבצעים מגיעים לקיצם ואינם מתחדשים, אנו חושבים שהשוק ייתעלם מהטווח הקצר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%