אקסלנס ברוקראז' מעלים המלצה לסלולר, "סימנים לעצירת ההתדרדרות"
מניות הסלולר נסחרות זה יום המסחר השני בעליות שערים נאות, זאת בציפייה להתמתנות מסוימית בתחרות המחירים בענף התקשורת. בית ההשקעות אקסלנס ברוקראז' מגיב להתפתחויות ומעלה המלצה למניות סלקום ופרטנר ל'קנייה' ו'החזק' בהתאמה.
בנוסף, בית ההשקעות בוחר להעלות את מחירי היעד של חברות התקשורת ל-38 שקל לסלקום ו-23 שקל לפרטנר. מחירי היעד החדשים משקפים אפסייד של 17% למניות סלקום ודאונסייד של 7% לפרטנר. נציין כי בית ההשקעות עד כה החזיק בהמלצת "תשואת שוק" על סלקום ו"תשואת חסר" לפרטנר במחירי יד של 28 שקל ו-18 שקל, בהתאמה.
האנליסטים ליאת גלזר וגלעד אלפר צופים כי קיימת אפשרות סבירה יותר שהמבצעים הגדולים של החודשים האחרונים מגיעים לקיצם ואינם צפויים להתחדש. היה וההנחה אכן תהא נכונה, הרי שהנתונים התפעוליים של החברות יתייצבו וצפויה עליייה ב-EBITDA בשנת 2014, העלייה הראשונה לאחר שלוש שנות התדרדרות.
להערכת גלזר ואלפר, "גולן טלקום, ובעיקר הוט מובייל מתקרבים לנקודה שבה יוכלו לקבל לפחות חלק מכספי הערבות בחזרה, ניתן היה לצפות שהלחץ עליהן ייקטן מעט. ואכן אנו כנראה רואים סימנים ראשונים לכך שהמבצעים הקיצוניים פגים ואינם מתחדשים כמו למשל מבצע 49 שקל של הוט מובייל שחוזר למחירי מדף של 90-100 שקל או מבצע חבר מביא חבר של גולן טלקום שבעצם מבשר על חזרה למחיר מדף של 99 שקל".
עוד מוסיפים אלפר וגלזר כי "אחוזים ספורים מבסיס הלקוחות של פרטנר וסלקום עדיין משלם מחירים גבוהים המנותקים מהמציאות של השוק. כלומר כמעט כל הלקוחות (הפרטיים) משלמים בסביבות 120 ש"ח ודרומה. מעט מאוד משלמים את מחירי 2011 שלא לדבר על מחירי 2010. המשמעות היא שברגע שהמבצעים נגמרים ומחירי המדף ברמות של כ-120 חוזרים להיות הנורמה, יש לצפות להתייצבות ואף לעלייה בממוצע ARPU".
עם זאת, אלפר וגלזר עדיין סבורים שהרבון הראשון והשני של 2013, עדיין נמצאים תחת השפעת המבצעים ויהיו קשים למדי: "למעשה, EBITDA של 2013 צפוי להיות נמוך בכ-500 מיליון לעומת 2012(!). אולם אם ההנחה שלנו נכונה ואכן מבצעים מגיעים לקיצם ואינם מתחדשים, אנו חושבים שהשוק ייתעלם מהטווח הקצר".
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
