בכיר ב'פד': הורדות הריבית לא נועדו כדי להציל את המשקיעים

אחד מחברי ועידת השוק הפתוח של הבנק המרכזי האמריקני, פדריק מישקין יוצא היום בנאום נוקב גם כנגד הביקורות הרועמות על מהלכים של ה'פד' ואומר: ה'פד' נועד כדע להפחית את הסיכון לכלכלה
שהם לוי |

בהסבר מפורט וברור, לשתי הצבעותיו בועידת השוק הפתוח, טוען חבר ה'פד' פרדריק מישקין, כי הבנק המרכזי האמריקני לא נועד כדי להציל את המשקיעים. במיוחד אומר מישקין, שהפדרל ריזרב, לא נועד כדי להציל את העשרות הרבות של מיליארדי הדולרים שהושקעו בניירות הערך המגובים בנכסי הסאב-פריים.

העיתוי של הנאום לא מקרי בכלל, מישקין נשא את הדברים בנאום בועידת ניהול-סיכונים שנערכה בניו יורק. המטרה העיקרית שלשמה קיים הפדרל ריזרב אומר מישקין, היא להפחית את הסיכון לכלכלה כולה.

"המדיניות (המוניטרית) נועדה לשם השגת מטרה זו ונועדה כדי לסייע ל- Main Streetולא לשם עידוד לשוק המניות", הצהיר היום מישקין. "אולם, זה לא אומר כי הגורמים בשוק שהיו יותר מידי אופטימיים לגבי תפיסת הסיכון שלהם, לא ישלמו מחיר כבד על הטעויות", עוד הוסיף בדבריו.

הדברים הנחרצים שאומר היום מישקין מגיעים בעקבות הביקורות הקשות בעיתונות הכלכלית בארה"ב כי הפדרל ריזרב נועד כדי לדאוג לחברים שלו בבתי ההשקעות, ולכן הוא מוריד את הריבית. שהרי כאשר יפרשו הבכירים מהבנק המרכזי, מחוז חפצם יהיה בין היתר בנקי ההשקעות הגדולים, לפיכך האינטרס מובהק.

מישקין סיפק היום עדות מחדרי החדרים של הישיבות הממודרות של ועדת השוק הפתוח, כידוע מישקין בעל זכות הצבעה בהחלטת הריבית המוניטרית של ה'פד'. את הצבעותיו להפחתת הריבית, בועידה האחרונה וזו שקדמה לה, בתאריכים 18 בספטמבר, וה-30 לאוקטובר, הסביר חבר ה'פד', כי הוא מאמין לחשיבות המהלך בהקטנת הסיכון הכלכלי, כך שהסיכון לאינפלציה מול צמיחה שווה במשוואת הסיכונים. למעשה היו אלו דברי חזרה על ההצהרה הרשמית של ה'פד' שהיתה מצורפת להודעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים