אובדן כושר עבודה בעולם ההייטק
נדמה שעבודה בענף ההייטק נעדרת כל סיכון בריאותי, שכן מדובר בעבודה על המחשבים במשרד, באווירה נינוחה ושקטה, ובתנאים משופרים. אולם המציאות היא שונה. עבודה בעולם ההייטק כרוכה בסיכונים בריאותיים לא פשוטים, כך שהעובדים בה עלולים אפילו לאבד את כושרם לעבוד. בשל כך ברור מדוע כה חשוב לדאוג לביטוח אובדן כושר עבודה, שמאפשר לקבל תגמולים חודשיים אשר מחליפים את השכר במקרה שבו מאבדים את היכולת להמשיך לעבוד.
במאמר זה נדון בנזקים בריאותיים של עובדים בענף ההייטק, ונסביר על מה חשוב לשים דגש כאשר עושים פוליסה לאובדן כושר עבודה בתחום ההייטק.

CANVA
עם אילו נזקים בריאותיים ומחלות מקצוע מתמודדים עובדים בעולם ההייטק?עבודה בענף ההייטק נחשבת לעיסוק יוקרתי, ובעל תנאים מעולים ומשכורות גבוהות במיוחד. עם זאת, צריך לדעת, שעבודה בענף ההייטק היא בעלת אופי תובעני לחוץ ותחרותי, ודורשת שעות ארוכות מאוד של ישיבה מרוכזת מול מסכי מחשבים. עבודה בעולם ההייטק גובה לא אחת מחיר בריאותי לא פשוט מהעובדים, ונפרט :
לחץ נפשי
עבודה בהייטק עלולה לגרום למתחים ולחצים נפשים. אנשים שעבדים בהייטק נמצאים בלחץ מחשבתי מתמיד, לחץ של זמן כאשר עליהם לעמוד במשימות ולהוכיח את עצמם. הענף הזה הוא תחרותי מאוד בעיקר בתחום של סטרטאפים. הלחץ הנפשי והמתח המתמיד עלולים לגרום גם למחלות שונים ובין היתר מחלות אוטואימוניות, לחץ דם גבוה, וכולי.
נזקים פיזיולוגים ובעיות במפרקים
בשל ישיבה ארוכת שעות מול מסכי מחשב ועבודה אינטנסיבית של הקלדה, עובדי הייטק רבים מתלוננים באופן תדיר על דלקות וכאבים במפרקי הגוף. ידועה במיוחד התסמונת של התעלה הקרפלית (בכף היד) כאחת מהתסמונות של עבודה אינטנסיבית ארוכת שעות על מקלדת המחשב.
- מדריך להגשת תביעה למי שאיבד את יכולתו לעבוד
- למה אחד המוזיקאים הגדולים בישראל צריך תרומות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאבי גב ומחלות אורטופדיות
גם הם נובעים מהתנוחה בה מתבצעת העבודה תוך ישיבה במשך שעות ארוכות מאוד מול מסכים. היכולת הגופנית של העובדים בהייטק נפגעת, השרירים נחלשים, והגוף מתנוון מהישיבה הסטטית משך שעות רבות במשרדים.
מחלות עיניים
רוב עובדי ההייטק עובדים לפעמים כ- 16 שעות מול המחשב. עבודה אינטנסיבית מול מסך מחשב תחת תאורת המשרד, לא פוסחת גם על הפגיעה בעיניים. רבים מהעובדים בהייטק נפגעים ביכולת הראייה שלהם וסובלים מבעיות ראיה עקב עבודה ממושכת מול המחשב. בעיות עיניים בעקבות עבודה ממושכת מול מסכי המחשב יכולות לגרום לכאבי עיניים, סנוור, הפרעות בראיה כגון ראיה כפולה, עייפות, ירידה ביכולת הראיה, יובש בעיניים, רגישות לקרינה, כאבי ראש, כאבי צוואר, וכולי.
אחת התופעות המוכרות למי שעובדים שעות מול המחשב היא תסמונת COMPUTER VISION SYNDROM – CVS, שמאפיינת הפרעה בראיה בגלל עבודה ממושכת מול המחשב.
מהי פוליסת אובדן כושר עבודה ?
אובדן כושר עבודה הוא מצב שבו אדם מאבד את כושרו לעבוד. פוליסת אובדן כושר עבודה מבטחת באופן פרטי עובד שאינו מסוגל לעבוד לאחר שאיבד את כושרו. אפשר לרכוש פוליסת אובדן כושר עבודה במסגרת פוליסה נפרדת או כחלק מביטוח מנהלים או קרן פנסיה. על פי הפוליסה, כאשר עובד מאבד את כושרו לעבוד במקצוע שהוכשר אליו או בעיסוק סביר לפי השכלתו וניסיונו בעקבות מחלה, תאונה, או פגיעה, הוא יקבל תגמולים חודשיים מהביטוח. מבחינים בין אובדן מלא של כושר העבודה כאשר הכושר נפגם לפחות ב -75%, ואובדן חלקי של כושר עבודה, כאשר כושר העבודה נפגע בין 25% ל- 75%.במקרים אילו, על חברת הביטוח לשלם לעובד תשלום חודשי על פי אחוזים משכרו האחרון. ניתן לתבוע אובדן כושר עבודה בשל מחלת מקצוע גם באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אולם מדובר בסכומים נמוכים.
מדוע חשוב לעובדי הייטק לעשות פוליסת אובדן כושר עבודה? ועל מה חשוב להקפיד?
ביטוח אובדן כושר עבודה הוא אחד הביטוחים החשובים ביותר ובמיוחד לעובדים בעולם ההייטק, וזאת בשל אופי העבודה בתחום. חשוב מאוד להקפיד על ההגדרות של המונחים בפוליסה שיש בהם כדי להשפיע על מימוש הזכות לקבלת התשלומים.חשיבות ההגדרה של המונח "אובדן כושר עבודה" בפוליסה לעובדי הייטק
יש חשיבות רבה להגדרה של "אובדן כושר עבודה" בפוליסת עובדי הייטק, ונסביר.אובדן כושר עבודה כמשמעו בתחום הביטוח יכול שיהיה "אובדן כושר מקצועי" או "אובדן כושר עיסוקי". לדוגמא, כנר שסובל מדלקת פרקים בידיו, ולא מתאפשר לו לנגן בתזמורת, יוכל למצוא עיסוק אחר כמורה למוזיקה למשל. אם הביטוח שלו הוא ביטוח "אובדן כושר עבודה מקצועי" הוא יוכל לדרוש פיצויים מחברת הביטוח, על אף שיש לו יכולת לעבוד בתחום שונה מהתחום המקצועי שלו. אולם אם הוא מבוטח בביטוח "כושר עבודה עיסוקי" – ועקב מחלת הפרקים שלו היה מוצא עיסוק סביר אחר – חברת הביטוח תטען שאינו זכאי לתגמולים על פי הפוליסה, אלא אם הוכח שאינו יכול לעבוד בשום סוג של עבודה.
המשכורות בתחום ההייטק הן גבוהות בהרבה מעל הממוצע. המקצוע דורש הכשרה וידע ספציפי שמאפשרים לקבל את השכר הגבוה והתנאים המועדפים. על כן, חשוב לדאוג להרחבת עיסוק בפוליסת אובדן כושר עבודה, ולכך שהמונח "אובדן כושר עבודה" בפוליסה יוגדר כ"אובדן כושר עבודה מקצועי" שיאפשר לעובד הייטק לקבל פיצויים גם אם תאורטית הוא יכול לעבוד בעיסוק סביר אחרת. כאשר עובד הייטק סובל מאחת מהבעיות הרפואיות שהוזכרו לעיל, ונגרם לו אובדן כושר עבודה, הוא יוכל לתבוע תגמולים בשל כך ולקבל שכר קרוב לשכר שהרוויח לפני שאיבד את כושרו.
מתי חשוב לפנות לעורך דין מומחה לצורך מימוש פוליסת אובדן כושר עבודה של עובדי הייטק ?
ככלל, חברות ביטוח "לא אוהבות" לשלם, והן פעמים לא מעטות מקשיחות את עמדתן, ומסיבות לא רלוונטיות מסרבות לשלם לעובד שנפגע ממחלת מקצוע / אובדן כושר עבודה את התגמולים המגיעים לו על פי הפוליסה, בין היתר מהנימוקים הבאים :אחת הטענות היא שהעובד אשר איבד את כושר עבודתו, יכול לעבוד בכל "עיסוק סביר אחר" לכן לא מגיעים לו פיצויים;
כמו כן חברת הביטוח תטען שלא נגרם לעובד אובדן כושר עבודה, או שאובדן כושר העבודה שלו אינו גבוה מ- 25%;
לחילופין, יכולה לעלות הטענה שהעובד הסתיר מידע בכל הקשור למצבו הרפואי המלא;
טענה נוספת שעולה חדשות לבקרים היא שאובדן כושר העבודה נגרם מסיבות שהפוליסה אינה מכסה (פציעה במסגרת אתגר ספורטיבי למשל);
או שעברו 3 שנים מקרות האירוע הביטוחי והמקרה התיישן;
בכל המצבים הללו בהם חברת הביטוח נעמדת על רגליה האחוריות ומסרבת לממש את הפוליסה ולשלם לעובד ההייטק את המגיע לו, מומלץ לפנות לעזרתו וטיפולו המשפטי של עורך דין מומחה בתחום אובדן כושר עבודה הייטק. עורך הדין יבדוק את הפוליסה, יפנה לחברת הביטוח, ויבחן אם מתגבשים הסיכויים להצלחתה של תביעה.
לסיכום
העבודה בתחום ההייטק היא תובענית וקשה, כך שלא אחת יסבלו עובדים בתחום ההייטק ממחלות מקצוע ואובדן כושר עבודה. על כן חשוב לעשות ביטוח אובדן כושר עבודה ולהקפיד על ההגדרה של המונח כושר עבודה מקצועי בפוליסה. בכל מקרה, היה ומתרחש מקרה ביטוחי, וחברת הביטוח ממאנת לממש את פוליסת הביטוח, חשוב להיעזר בעורך דין אובדן כושר עבודה בתחום ההייטק, כדי שיסייע לעובד בהייטק שאיבד את כושרו באופן חלקי או מלא, לקבל את הכספים המגיעים לו ולמצות את זכויותיו המלאות.
כפיר דיין
צילום: STG Digital Marketing Agency5 דרכים להפוך משרד קר למרחב נעים ומעורר השראה
הקפדה על תאורה נכונה, שימוש בחומרים טבעיים והכנסת צמחייה מלאכותית לשטחי העבודה הם בין האמצעים שיסייעו לכם לייצר מרחב חם ומזמין
בעידן שבו העבודה ההיברידית הפכה לנורמה, המשרד כבר איננו רק מקום לביצוע משימות – הוא מרחב חיים, מפגש, השראה ויצירתיות. עובדים מבלים בו שעות ארוכות, והאווירה שבו
משפיעה באופן ישיר על המוטיבציה, על תחושת השייכות ועל הפרודוקטיביות. לא פלא שעיצוב סביבת העבודה הפך לאחד הכלים המרכזיים ביצירת תרבות ארגונית מודרנית.
אז איך הופכים חלל משרדי קר וסטנדרטי למקום שמרגיש חם, מזמין ומעורר השראה? הנה חמש דרכים שכדאי להכיר.
1. משחק באור – התאורה כגורם רגשי
אור משפיע על מצב הרוח לא פחות מאשר על הראייה. תאורה פלואורסנטית קרה יוצרת תחושת ניכור ועייפות, בעוד שתאורה רכה ובגוונים חמים משרה שלווה וריכוז. שילוב של אור טבעי עם גופי תאורה מעוצבים ומודולריים מאפשר לשנות את האווירה בהתאם לשעות היום או לאופי הפעילות. באזורים פתוחים מומלץ להוסיף מנורות תלויות שמגדירות אזור מבלי לסגור אותו, ואילו בחדרי ישיבות כדאי לשלב תאורה ממוקדת המעודדת תקשורת.
2. חומרים טבעיים וטקסטורות נעימות
אחד האתגרים בעיצוב משרדים מודרניים הוא האיזון בין מראה נקי ומינימליסטי לבין חמימות אנושית. שימוש בעץ, באבן, בבדים רכים או באלמנטים בעלי טקסטורה טבעית שוברת את הקרירות של המתכות והזכוכית. רצפת פרקט, שולחן עץ גולמי או אפילו חיפוי קיר בטון מוחלק – כולם יוצרים חיבור רגשי לחלל. לא מדובר רק באסתטיקה אלא גם בהשפעה תחושתית: החומריות גורמת לנו להרגיש קרובים יותר לטבע וליציבות.
3. צבע ככלי למצב רוח
הצבעים שאנחנו רואים משפיעים על רמת האנרגיה שלנו. משרד שכולו בגוונים אפורים או לבנים עשוי לשדר מקצועיות, אך גם ניכור. שילוב נועז של צבעים – נגיעות של ירוק, חרדל, כחול עמוק או טרקוטה – מעניק אופי ואנרגיה חדשה. חשוב למצוא את האיזון בין צבעוניות שמרימה את המורל לבין עומס ויזואלי. אפשר להתחיל בפריטים קטנים: קיר דגש אחד, כיסאות צבעוניים בחדר הישיבות או הדפסים אמנותיים שמוסיפים עניין.
- סוגי עבודות זכוכית: מה חשוב לדעת לפני התחלת הפרויקט שלך?
- איך לחסוך בעיצוב חדר השינה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4. הטבע נכנס למשרד
בעולם שבו רבים עובדים בתוך מבנים סגורים במשך רוב שעות היום, יש צורך אמיתי בקשר עם אלמנטים טבעיים. הכנסת ירוק לחלל העבודה תורמת לריכוז, למצב הרוח ולתחושת רווחה כללית. צמחיה מלאכותית איכותית מאפשרת ליהנות מהמראה המרענן של הצמחים מבלי להתמודד עם תחזוקה, השקיה או תאורה טבעית. כיום ניתן למצוא פתרונות עיצוביים מגוונים – החל מעציצים בודדים ועד קירות ירוקים שלמים – שמעניקים תחושת חיים ורוגע גם בחללים תעשייתיים וסגורים.
צילום: אייל עובדיה AIהלוואה חוץ בנקאית: מתי זו האופציה הנכונה עבורכם?
אייל עובדיה, המנהל הפיננסי של פורטל "רק תבקש" ובעל ניסיון של מעל 17 שנה בתחום הפיננסים, מסביר מתי זה כדאי, איך נמנעים ממלכודות, ומה השתנה בשוק בשנים האחרונות
בשוק האשראי הישראלי מתרחשת מהפכה שקטה. בעוד שבנקים נותרים הכתובת הראשונה של רוב הישראלים כשמדובר בהלוואות, כ-35% מהשוק כבר עבר לגופים חוץ בנקאיים. מדובר בשינוי משמעותי שפותח אפשרויות חדשות למי שנדחה בבנק, זקוק למימון מהיר או פשוט מחפש תנאים טובים יותר.
בראיון עם אייל עובדיה, המנהל הפיננסי של פורטל "רק תבקש" ובעל ניסיון של מעל 17 שנה בתחום הפיננסים והיזמות, חקרנו את עולם האשראי החוץ בנקאי: מתי זו אופציה כדאית? איך נמנעים ממלכודות? ומה השתנה בשוק בשנים האחרונות?
"הרבה אנשים מגיעים לגופים חוץ בנקאיים מתוך ייאוש," מספר אייל, "אבל האמת היא שלפעמים זה בכלל הפתרון הטוב ביותר מלכתחילה".
שאלה: אייל, בואו נתחיל מהבסיס. מה בדיוק זה גוף חוץ בנקאי ובמה הוא שונה מבנק רגיל?
אייל עובדיה: זו שאלה שמרבה לעלות. גוף חוץ בנקאי הוא חברה מורשת שנותנת הלוואות, אבל היא לא בנק. החברות האלה פועלות תחת פיקוח רשות שוק ההון והחוק הישראלי, אז אין פה שום אזור אפור. ההבדל המרכזי הוא שיש להם הרבה יותר גמישות בתהליכי האישור. בנק צריך לעמוד בהרבה דרישות של בנק ישראל, והתהליך שלו מאוד מתוקנן. גוף חוץ בנקאי יכול להסתכל על התמונה הרחבה יותר - הוא יכול לקחת סיכונים מחושבים שבנק לא היה מסכים לקחת.
- הלוואה מחברת אשראי חוץ בנקאי? תקראו לפני שאתם לוקחים
- משכנתא הפוכה: מה זה, ולמי זה טוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קחו לדוגמה עצמאי שעובד שנתיים עם הכנסות טובות אבל ללא דוחות רשמיים מסודרים. בנק רגיל יגיד לו "תחזור בעוד שנה עם דוחות". חברה כמו מימון ישיר או נאוי גרופ יכולות להסתכל על תזרימי המזומנים שלו, על החשבון הבנקאי, ולאשר לו הלוואה תוך 24-48 שעות. כמובן שהן גובות על הסיכון הזה ריבית גבוהה יותר, אבל זו השאלה - האם הגמישות והמהירות שוות את ההבדל בעלות?
שאלה: אז מתי בעצם כדאי לפנות לגוף חוץ בנקאי ולא לבנק?
