שדה, לאום חברה או שיעור לא חשוב?
המחלוקת סביב שיעורי של"ח דורשת התייחסות רצינית לתהליך ההכשרה של המורים ולתנאי הקבלה למקצוע. אז האם מדובר בשיעור חיוני או בבזבוז זמן עבור מערכת החינוך? הנה המאמר שיעזור לכם לגבש עמדה
שיעורי של"ח נמצאים כבר שנים רבות במוקד מחלוקת בין תלמידים, הורים ואנשי חינוך. מצד אחד נמצאים אלו שגורסים שאין תחליף לשיעורים שמתמקדים במורשת חברתית ובקשר בין מרחב גיאוגרפי, שדה פיזי ולאום. מהצד השני של המתרס יש אנשי מקצוע מתחום החינוך וכמובן תלמידים שמתעקשים על כך שמדובר בשיעור מיותר.
בשביל לפתור את הדילמה צריך לחזור לאחור ולהבין מה זה בכלל שיעורי של"ח. ראשי התיבות "שדה, לאום וחברה" חושפים רק טפח מהשם המלא של המקצוע, שהוא כידוע "של"ח וידיעת הארץ". מכאן שמדובר באגף רשמי במנהל חברה ונוער במשרד החינוך שמפעיל תכנית שנלמדת בחטיבות הביניים ובתיכונים, ויש בתי ספר שבהם לומדים את המקצוע החל מכיתות ז'.
איזו הכשרה עוברים מורים לשל"ח?
אחת הדרכים לבדוק את הסוגיה סביב שיעורי של"ח באופן יעיל היא לבחון אותה מהכיוון של המורים. ראשית, מורים לשל"ח לרוב יהיו בעלי תואר ראשון בתחום קרוב למקצוע שלהם. רשימת התחומים הרלוונטיים כוללת למשל לימודי ארץ ישראל, גיאוגרפיה וכן הלאה.
- מאחורי הזינוק של 22% במניה: חברת הספרים וההדרכה שמפתיעה את האנליסטים
- שכר המורים הצעירים זינק ב-28% אבל זה המחיר שהם צריכים לשלם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנית, מורים לשל"ח לרוב עברו לימודי תעודה מסוימים – כמובן, מעבר ללימודי הוראה שהם חייבים בהם. למרות שהשיעורים נשענים על יציאה לשטח וטיולים ברחבי הארץ, מדובר בסופו של דבר בתפקיד חינוכי והדרכתי לכל דבר ועניין. באמצעות תעודת הוראה ניתן לתת למורים את ארגז הכלים המתאים להתמודדות עם תלמידים ובאותה הזדמנות להכשיר אותם למגוון סוגיות שקשורות לחינוך.
כמו כן, מורה חדש לשל"ח צריך לעבור הכשרה מיוחדת של חודש (כ-4 שבועות). במסגרת ההכשרה הוא לומד להכיר מסלולים לתלמידים וגילאים שונים ברחבי הארץ, לגבש פעילויות ולהביא לידי ביטוי את הידע התיאורטי שיש לו גם במסגרת כיתות לימוד סטנדרטיות.
האם נכון לחייב מורים לשל"ח בתעודת הוראה?
מבחינת משרד החינוך, לימודי תעודת הוראה מהווים כאמור תנאי לעבודה כמורים לשל"ח אבל לא כולם מסכימים על כך שמדובר בדבר הנכון לעשות. אי אפשר להתעלם מזה שדווקא אלה שאוהבים לטייל, למדו באוניברסיטה על הגיאוגרפיה של ארץ ישראל ועברו הכשרה מעשית של סדנאות שטח – אולי לא בדיוק מסוג האנשים שאוהבים לשבת בכיתה וללמד.
אופיר לוינגר. צילום: יח"צמדוע שכונת נווה עופר עוקפת את אזורי היוקרה של ת"א?
בעוד שאזורי היוקרה בעיר רושמים ירידה חדה בכמות העסקאות, המשקיעים והזוגות הצעירים נמשכים דווקא לשכונת נווה עופר. אופיר לוינגר, מאנשי הנדל"ן הפעילים והמנוסים בשכונה, מסביר מה בדיוק מתרחש באזור שהצליח לעקוף את כל שאר השכונות בעיר
רגע לפני סיום שנת 2026, תמונת הנדל"ן בתל אביב מתבהרת והיא חושפת תפנית לא צפויה.
אם לאורך השנים התרגלנו לראות את מחירי הדירות בעיר הגדולה מטפסים ללא הפסקה, השנה האחרונה טלטלה את השוק והביאה עימה שינוי כיוון שלא ניתן להתעלם ממנו.
לפי נתונים עולה כי במחצית הראשונה של השנה נרשמה ירידה של 36% במספר עסקאות יד 2 בעיר, זאת לעומת התקופה אשתקד.
כשבוחנים לעומק את המספרים מגלים תמונה מפתיעה במיוחד. דווקא האזורים היוקרתיים, שנחשבו עד לא כל כך מזמן למבוקשים ביותר, הם אלה שספגו את הפגיעה הקשה.
- עד 60 מליון שקל: ריט 1 נכנסת לשותפות בבראשית ביזנס בנתניה
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדוגמה, בצפון החדש שיעור העסקאות ירד בכ-58%, בנווה אביבים נרשמה ירידה של 53%, ובנחלת יצחק ירידה של 42%.
