סקרים כן, פיקוח ברשת לא: על המלצות חוק תעמולת הבחירות
אחרי עשרות שנים, עומדת ישראל להיכנס סוף סוף למשפחת העמים בכל הנוגע לשידור תעמולת בחירות בטלוויזיה וברדיו. כן, עד כה, לא יכלו מפלגות ומועמדים להגיע להציג את מרכולתם הפוליטית בפני העם בטלוויזיה. הסיבות לכך הן אנכרוניסטיות ולא חשובות. מה שחשוב שהמצב עתיד להשתנות - כך קבעה לאחרונה ועדה מיוחדת בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש, שמונתה לבחינת הדרכים לעדכון תעמולת הבחירות.
הוועדה דנה והמליצה עוד שורה של סעיפים, למשל בנוגע למקומם של תשדירי הבחירות הוותיקים, חוקים אנכרוניסטים ומגוחכים כמו איסור על נשיאת לפידים בעצרת בחירות, מגבלות על הסקרים וכדומה.
הוועדה הלכה צעד אחד חשוב קדימה בנושא תשדירי הבחירות בטלוויזיה, אבל, לצערי, גם כמה צעדים אחדים אחורה. תשדירי הפרסום הפוליטי מוגבלים ברגולציה אין סופית, למשל מספר התשדירים, הפרדתם מפרסום רגיל, עלותם, אחוז התשדירים הפוליטיים מתוך סך הפרסומות ועוד. יש למנן את התערבות החוק בשוק הפרטי. המדינה לא חייבת כל הזמן להסדיר את השוק בכל דבר. הייתי ממליץ למחוקק להוסיף את דקות הפרסום הפוליטי בתקופת בחירות לדקות המותרות על פי חוק, ולא להשאיר את דקות הפרסום כפי שהן. קצת פחות התערבות בתעמולת הבחירות וקצת תמיכה בחברות המשדרות.
הצעת החוק החדשה משיתה את חוקי הבחירות גם על האינטרנט. לדעתי מדובר בצעד מיותר לחלוטין, שהרי אם למשל מפלגה כלשהי מוציאה דיבה על מועמד או רשימה אחרת - יש לכך תרופה בחוק הקיים. הדבר היחיד שאין בו מענה בחוק הרגיל היא פיסקה הקובעת כי כלי התקשורת השונים, בטלוויזיה, רדיו ובאינטרנט יתנו "ביטוי הוגן שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות". נראה לכם שתחנת טלוויזיה או אתר אינטרנט יאזנו בין הבית היהודי לעלה ירוק? נראה לכם שאתרים רבים באמת יאזנו בין הרשימה המשותפת לליכוד? זו תהיה מילה ריקה בספר החוקים.
- טאקאיצ’י בדרך לראשות הממשלה ביפן - המניות מזנקות והין נופל
- אינפלציה, אורז וטראמפ: יפן הולכת לבחירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולסוגיית הסקרים: בצד צעדים חשובים הקובעים כי עורכי סקרים המתפרסמים בתקשורת יחויבו לפרסם מי הזמין את הסקר, כמה נשאלים לקחו בו חלק, כמה אנשים סירבו לענות, מתי בדיוק הוא נערך ועוד, ישנו צעד שהמניע לו הוא התנשאות על העם. הכוונה היא ל"חוק הצרפתי" (כן, גם בתעמולת הבחירות יש חוק כזה...) לפיו אסור לפרסם סקרים בפרק הזמן של 4 ימים לפני יום הבחירות. המחשבה היא שסקרים "עלולים" להשפיע על הבוחר. ואני אומר שתוצאות סקרים הם חלק מהמידע שעל הבוחר לדעת במסגרת שיקוליו. למשל, האם להצביע הצבעה אידיאולוגית ("אני תומך במרצ") או הצבעה אסטרטגית ("למרות שאני תומך במרצ אידיאולוגית, אצביע למחנה הציוני כי רק להם יש סיכוי להפיל את הליכוד"). זיהוי מגמות הצבעה הוא מידע לגיטימי ביותר, ו-ועדת בייניש החליטה שלא לתקן את החוק הקיים.
הופעתי בפני הוועדה וניסיתי לכוונה להקלות ולמינימום של התערבות בדרכי התעמולה. בעיני - על כל מפלגה להוציא את תקציבה (אגב, הקבוע בחוק) על פי שיקוליה. אני מתכוון לבקש להופיע גם בפני הועדה בכנסת שתדון בכך ולנסות להשפיע ולהפחית עוד יותר את התערבות המחוקק בתעמולה ובפרסומים התקשורתיים.
עדיין, לסיכום, ועדת בייניש מקדמת אותנו ואת סיכוייהם של רשימות להשפיע באפקטיביות על דעת הקהל, וזאת מהות הביקורות שהבעתי. נקווה רק שחקיקת החוק תושלם עוד לפני הבחירות הקרובות.
- מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?
- טאבולה חותמת על הסכם שותפות עם קבוצת הארץ TheMarker ל-5 שנים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
רוני רימון הוא יועץ אסטרטגי ושותף במשרד רימון-כהן ושות'. הוא ניהל את קמפיין הבחירות של בנימין נתניהו בשנת 2009, בסיומו נבחר לראשות הממשלה, ושל מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ ב-2006
מוריה אסרף ואייל ברקוביץ. קרדיט: אתר רשת 13מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?
הסטטוס קוו ברייטינג של לוח השידורים נשמר, לפחות עד שיתעדכנו נתוני המידרוג: מבחינת המהדורות המרכזיות, קשת בראש, 14 שני, 13 מדשדש וכאן11 כמעט מחוץ למשחק
רייטינג המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אמש במקום הראשון מבין המהדורות המרכזיות, ועמדה על 14.4% רייטינג ו-385 אלף צופים, חדשות 14 היו במקום השני עם 7.8% ו-203 אלף צופים. חדשות 13 היתה עם 6.4% רייטינג ו-144 אלף צופים ואילו מהדורת החדשות של כאן11 הייתה במקום האחרון, עם 3.4% רייטינג בלבד ו-80 אלף צופים בסך הכל.
פריים טיים
התחרות על המקום הראשון היתה צמודה, כשנוטוק של רועי עידן בקשת עמד על 12.7% רייטינג ו-307 אלף צופים, ואילו משחקי השף היו צמודים, 11.7% ו-273 אלף צופים. ערוץ 14 עם הפטריוטים היציבה, היה , ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", שעמדה על 6.7%, עם 171, כשהערוץ שידר לאחריה את התכנית על נפילת משטר אסד, "אסד - רות, סוף", שעמדה על 6.4% ו-166 אלף צופים. במקום האחרון היה כאן11 עם "זמן אמת" שעמד על 3% ו-66 אלף צופים.
תכניות הבוקר והמהדורות
המוקדמות
בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 3.2% ו-74 אלף צופים. אחריה תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 2.1% רייטינג ו-48 אלף צופים, ואילו העולם הבוקר של 13 עם 1.3% רייטינג ו-27 אלף צופים בלבד. לאחר מכן המשיכה אותה המגמה, כשמשדר הבוקר של קשת היה במקום הראשון עם 2.7% ו-53 אלף צופים, "על הבוקר" של 14 היה עם 1.4% ו-33 אלף צופים ואילו "פותחים יום" של רשת סיים אחרון, עם 1.1% ו-26 אלף צופים בסך הכל.
במהדורות המוקדמות לאורך אחר הצהריים ושעות הערב המוקדמות שש עם עודד בן עמי בקשת 12 הוביל עם 7.9% רייטינג ו-201 צופים, כאשר אחריהם היו ריקלין ושות', של ערוץ 14, עם 4.8% רייטינג ו-106 אלף צופים ואת הרשימה סגרה רשת, עם מוריה וברקו שעמדו על 3.7% רייטינג ו-90 אלף צופים בלבד, שעדיין מציגים נתונים מאכזבים לשני טאלנטים שהיו אמורים להיות דומיננטיים יותר ברצועה, אולי זה התחרות הקשה והקוטביות של הצופים, שבוחרים ב-12 או 14, שכל אחד מהם עם אג'נדה מובהקת, וההיצע של מוריה וברקו לא מספיק מתבדל. מעבר לכך, התוכנית לא מעניינת כפי שהיתה בעבר.
- האירוויזיון בראש וחדשות ערוץ 13 במקום האחרון
- בידור או חדשות? התשובה של הציבור מפתיעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוריה וברקו עלתה לאוויר לפני כתשעה חודשים, במרץ 2025, תחילה במתכונת שבועית, ולאחר מכן, באוגוסט, במתכונת יומית, כדי להציל את הרייטינג של הערוץ. וזאת לאחר שהתכנית הקודמת של ברקו, עם אופירה אסייג, הפכה מתכנית נישה בפינה חשוכת רייטינג למכונה משומנת של צופים ועם משקל ציבורי לא מבוטל. "אופירה וברקו" שודרה מ-2017 והלכה ותפסה תאוצה, ובשיאה הגיעה לרייטינג דו ספרתי, עד שב-2024, עזב ברקו את התכנית.
