רוני רימון
צילום: אלכסנדר כץ
טור

סקרים כן, פיקוח ברשת לא: על המלצות חוק תעמולת הבחירות

הוועדה לבחינת דרכי התעמולה קיבלה החלטה חשובה לביטול את תשדירי התעמולה ב-TV, אבל גם הלכה כמה צעדים אחדים אחורה. רוני רימון מציע לבטל כמה מהמלצותיה
רוני רימון |

אחרי עשרות שנים, עומדת ישראל להיכנס סוף סוף למשפחת העמים בכל הנוגע לשידור תעמולת בחירות בטלוויזיה וברדיו.  כן, עד כה, לא יכלו מפלגות ומועמדים להגיע להציג את מרכולתם הפוליטית בפני העם בטלוויזיה. הסיבות לכך הן אנכרוניסטיות ולא חשובות. מה שחשוב שהמצב עתיד להשתנות - כך קבעה לאחרונה ועדה מיוחדת בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש, שמונתה לבחינת הדרכים לעדכון תעמולת הבחירות.

 

הוועדה דנה והמליצה עוד שורה של סעיפים, למשל בנוגע למקומם של תשדירי הבחירות הוותיקים, חוקים אנכרוניסטים ומגוחכים כמו איסור על נשיאת לפידים בעצרת בחירות, מגבלות על הסקרים וכדומה.

 

הוועדה הלכה צעד אחד חשוב קדימה בנושא תשדירי הבחירות בטלוויזיה, אבל, לצערי,  גם כמה צעדים אחדים אחורה. תשדירי הפרסום הפוליטי מוגבלים ברגולציה אין סופית, למשל מספר התשדירים, הפרדתם מפרסום רגיל, עלותם, אחוז התשדירים הפוליטיים מתוך סך הפרסומות ועוד. יש למנן את התערבות החוק בשוק הפרטי. המדינה לא חייבת כל הזמן להסדיר את השוק בכל דבר. הייתי ממליץ למחוקק להוסיף את דקות הפרסום הפוליטי בתקופת בחירות לדקות המותרות על פי חוק, ולא להשאיר את דקות הפרסום כפי שהן. קצת פחות התערבות בתעמולת הבחירות וקצת תמיכה בחברות המשדרות.

 

הצעת החוק החדשה משיתה את חוקי הבחירות גם על האינטרנט. לדעתי מדובר בצעד מיותר לחלוטין, שהרי אם למשל מפלגה כלשהי מוציאה דיבה על מועמד או רשימה אחרת - יש לכך תרופה בחוק הקיים. הדבר היחיד שאין בו מענה בחוק הרגיל היא פיסקה הקובעת כי כלי התקשורת השונים, בטלוויזיה, רדיו ובאינטרנט יתנו "ביטוי הוגן שוויוני ומאוזן למגוון ההשקפות והדעות". נראה לכם שתחנת טלוויזיה או אתר אינטרנט יאזנו בין הבית היהודי לעלה ירוק? נראה לכם שאתרים רבים באמת יאזנו בין הרשימה המשותפת לליכוד? זו תהיה מילה ריקה בספר החוקים.

 

ולסוגיית הסקרים: בצד צעדים חשובים הקובעים כי עורכי סקרים המתפרסמים בתקשורת יחויבו לפרסם מי הזמין את הסקר, כמה נשאלים לקחו בו חלק, כמה אנשים סירבו לענות, מתי בדיוק הוא נערך ועוד, ישנו צעד שהמניע לו הוא התנשאות על העם. הכוונה היא ל"חוק הצרפתי" (כן, גם בתעמולת הבחירות יש חוק כזה...) לפיו אסור לפרסם סקרים בפרק הזמן של 4 ימים לפני יום הבחירות. המחשבה היא שסקרים "עלולים" להשפיע על הבוחר. ואני אומר שתוצאות סקרים הם חלק מהמידע שעל הבוחר לדעת במסגרת שיקוליו. למשל, האם להצביע הצבעה אידיאולוגית ("אני תומך במרצ") או הצבעה אסטרטגית ("למרות שאני תומך במרצ אידיאולוגית, אצביע למחנה הציוני כי רק להם יש סיכוי להפיל את הליכוד"). זיהוי מגמות הצבעה הוא מידע לגיטימי ביותר, ו-ועדת בייניש החליטה שלא לתקן את החוק הקיים.

 

הופעתי בפני הוועדה וניסיתי לכוונה להקלות ולמינימום של התערבות בדרכי התעמולה. בעיני - על כל מפלגה להוציא את תקציבה (אגב, הקבוע בחוק) על פי שיקוליה. אני מתכוון לבקש להופיע גם בפני הועדה בכנסת שתדון בכך ולנסות להשפיע ולהפחית עוד יותר את התערבות המחוקק בתעמולה ובפרסומים התקשורתיים.

 

עדיין, לסיכום, ועדת בייניש מקדמת אותנו ואת סיכוייהם של רשימות להשפיע באפקטיביות על דעת הקהל, וזאת מהות הביקורות שהבעתי. נקווה רק שחקיקת החוק תושלם עוד לפני הבחירות הקרובות.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

 

רוני רימון הוא יועץ אסטרטגי ושותף במשרד רימון-כהן ושות'. הוא ניהל את קמפיין הבחירות של בנימין נתניהו בשנת 2009, בסיומו נבחר לראשות הממשלה, ושל מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ ב-2006

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)

ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר

בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?

רן קידר |

קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.

ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.

לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק. 

כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?

סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.

מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא. 

יונית לוי חדשות 12
צילום: צילום מסך קשת 12
רייטינג

בידור או חדשות? התשובה של הציבור מפתיעה

טבלת רייטינג מעודכנת, המספרים, השינויים וכמה אנשים צופים בגיא פינס? 

רן קידר |

הנתונים מראים שליטה כמעט אבסולוטית, לכל הפחות במה שנוגע למקום הראשון ברצועות המשמעותיות ביותר בטלוויזיה, מהדורת החדשות המרכזיות והפריים טיים, כולן, בשליטת קשת. ובכלל - קשת היא מונופול לא מוצהר. מונופול מול המפרסמים שאת השאריות מעבירים לערוצים אחרים. 

המהדורה המובילה היא של קשת 12 עם 15.9% ברייטינג ו-394 אלף צופים. הרבה אחריה מגיעה המדורה של ערוץ 14 עם רייטינג של 7.9% ו-218 אלף צופים. אחרונות הן רשת 13 עם 5.2% ו-121 אלף צופים וכאן 11, שחזרה למימדים "רגילים", עם 2.6% ו-68 אלף צופים. חדשות 12 היא התוכנית הכי נצפית בכלל - בקרב כל הסגמנטים, גם מול תוכניות הבידור והפריים טיים. 

פריים טיים

גם בפריים טיים קשת הובילה, עם "נוטוק" המקורית שעמדה על 14.8% רייטינג ו-338 אלף צופים. אחריה היה, איך לא, ריאליטי אוכל, כש-"משחקי השף" הגיעו למקום השני עם 10.4% ו-237 אלף צופים, ובמקום השלישי היו הפטריוטים, תכנית הדגל של ערוץ 14 שרושמים 8.9% ויותר צופים מהמקום השני, עם 241 אלף צופים. את הרשימה סגרה "זמן אמת" התיעודית של כאן 11, עם 4.4% רייטינג ו-106 אלף צופים. 

תכניות הבוקר והמהדורות המוקדמות

בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 3.5% ו-73 אלף צופים. אחריה היתה תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 2% רייטינג ו-42 אלף צופים ואילו רשת סגרה את הרשימה עם 1.7% ו-34 אלף צופים.

במהדורות המוקדמות לאורך אחר הצוהריים ושעות הערב המוקדמות מובילה עדיין קשת 12 כאשר המהדורה המוקדמת בהנחיית קרן מרציאנו מובילה עם 10.2% ברייטינג ו-236 אלף צופים. אחריה שש עם עודד בן עמי עם 7.1% רייטינג ו-173 אלף צופים. המהדורות הנוספות של שעה שבע בערב הן שבע עם שלזינגר וברדוגו ב-14 עם 6.2% ו-160 אלף צופים ואזור בחירה של רביב דרוקר וברוך קרא בפער משמעותי עם 4.5% ו-115 אלף צופים. רפי רשף בחמש אחר הצוהריים מוביל עם 6.6% ו-156 אלף צופים בעוד שמעון ריקלין בשעה שש בערוץ 14 עם 5.3% ו-133 אלף צופים ומוריה וברקו ב-13 עם רייטינג של 3.6% ו-84 אלף צופים.