מי אמר שחרם זה רע? מצדיע לאחינועם ניני, ומי שזה מפריע לו שיחרים אותי
כולנו אוהבים לגנות חרמות, נכון? חרם הוא אמצעי בלתי לגיטימי, נכון? זה ממש לא יפה להחרים, נכון? כשאירופה מחרימה את ישראל זה מקומם, כשאמני הבימה מחרימים את אריאל זה מכוער, כשכוכבי זמר זרים מחרימים את ישראל זה אנטישמי, וכשאחינועם ניני מחרימה את אריאל זילבר זה מגונה. נכון? זהו שלא.
זה הכל שטויות והעמדת פנים. למה? כי חרמות הן חלק בלתי נפרד מחיינו. חרמות הן דבר מאוס רק כשהן מופעלות נגדנו אבל כשאנחנו מחרימים אחרים הן מותרות. ביבי נתניהו שמנהיג את התנועה העולמית להחרמת איראן מתנגד לחרמות כשהן מופנות כלפינו. לימור לבנת שמתנגדת להחרמת אריאל דווקא בעד החרמת יוסי שריד כבר סמכא לשפה העברית. במילים אחרות, היחס לחרמות תלוי תמיד באיזה צד שלהן אתה נמצא. בצד המחרים או בצד המוחרם.
אני למשל מודה בפה מלא שאני בעד חרמות. אני מחרים כל חברה או בית עסק שסיפקו לי אי פעם שירות גרוע, אני מחרים כל מי שאי פעם ניסה לרמות אותי או לא עמד בהתחייבויותיו, אני מחרים את טורקיה שראש הממשלה שלה שונא אותי, אני מחרים מסעדות שרוצות לשדוד אותי, אני מחרים מפלגות שמטיפות לדברים שאני מתנגד להם, אני מחרים פוליטיקאים שמפרים את הבטחותיהם, אני מחרים תכניות טלוויזיה המעליבות את האינטליגנציה שלי ואני מחרים תכניות טלוויזיה בהן המשתתפים צועקים זה על זה ולא נותנים לאף אחד להשמיע את דברו.
אני מחרים מוצרים של חברות שמתעללות בבקר, בעופות ובשאר בעלי חיים. אני מחרים חברות שהפרסומות שלהן מרגיזות אותי או צועקות עלי, אני מחרים סרטים גרועים וספרים משעממים. אני מחרים את טומי הילפיגר כי הוא אנטישמי, אני מחרים ג'יפים מפלצתיים ומכוניות מפוארות ויקרות מדי. אני מחרים את בית"ר ירושלים ואני מחרים את הדת החרדית שאיננה אלא עבודה זרה.
כפרסומאי החרמתי מכרזי פרסום, החרמתי לקוחות שדרשו הנחות, החרמתי לקוחות שחשבו שהם ידעו פרסום טוב ממני, החרמתי את תחרויות הפרסום לדורותיהן והחרמתי את האיגוד לפרסום. וכיום, אני מחרים אנשים שקבעו איתי פגישה והבריזו לי. אני מחרים שקרנים ואני מחרים עבריינים, למען האמת יכולתי להמשיך כך עד אין סוף. אבל נדמה לי שהרעיון ברור. אני מחרימן גאה.
על כל צעד ושעל אני מחרים מישהו או משהו. ואני נהנה הנאה צרופה מכל חרם והחרמה כי אלה הם אמצעי הביטוי והנשק הסודי שלי במלחמתי נגד כוחות השחור. החרם הוא האלף -בית של השוק החופשי ונשמת אפה של החברה המודרנית. אפילו ההלכה ממליצה עליו. רק על ידי החרמת הגופים או הדברים הפוגעים בי או בדעותי ובאמונותי אני מסוגל לחיות בשלום בחברה הסובבת אותי תוך נאמנות ליושרה שלי.
אני בעד חרמות. אבל כמו בכל דבר אחר שאנחנו עושים כדאי להפעיל שיקול דעת ולנהל חשבון של רווח והפסד טרם שאנחנו מטילים אותן. למשל, לומר לעולם שאנחנו נחרים אותו בחזרה (כמו שאומר האח בנט) זאת פשוט שטות מוחלטת, זה כמו לחתוך את האף כדי להרגיז את הפרצוף. כל מי שחושב אחרת, כדאי שיראה רופא. למשל, כל הנשים המעריצות את אייל גולן, מה אכפת להן מהתנהגותו המוסרית, הן רוצות להמשיך ליהנות משיריו ושכולם יקפצו להן. אייל גולן מלך ולמלכים מותר הכל. לא ככה? הן ראויות לו והוא ראוי להן.
- מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?
- טאבולה חותמת על הסכם שותפות עם קבוצת הארץ TheMarker ל-5 שנים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?
ולאחר כל זאת רצוי להעמיד דברים על דיוקם. אחינועם ניני לא החרימה את אריאל זילבר. היא בסך הכל ויתרה על הפרס שניתן גם לו. היא ויתרה על 10000 שקלים ואמרה אל יהי חלקי עמו. אני מצדיע לה. אחינועם ניני נהגה כמו שנהג פרופסור לייבוביץ' כשויתר על קבלת פרס ישראל. הוא עשה זאת מתוך נאמנות לדעותיו העצמאיות ומתוך כבוד למתנגדיו, ביניהם ראש הממשלה יצחק רבין, שקראו להחרמתו. אינני זוכר שמישהו האשים אותו, אז, בהחרמת הפרס.
אני מאמין שכל בר דעת שאיננו כהניסט מובהק חייב להחרים את זילבר ולו גם במחיר ויתור על ההנאה משיריו. כי אריאל זילבר הוא איש מתועב. נבל בכסות התורה, התומך בכהנא, בברוך גולדשטיין וביגאל עמיר ואלה נמצאים הרחק מעבר לגבולות הלגיטימיות של חופש הדיבור. תמיכה פומבית בהם איננה רק כשל מוסרי היא עבירה על החוק.
ועוד משהו. חלק מהציבור בישראל, ואני ביניהם, תומך בהחרמת המוסיקה של וגנר, שאין חולק על גדולתה (לא פחות משגיבות יצירתו של זילבר) אז מה ההבדל בין החרמתו להחרמת זילבר? אין הבדל. זה נבלה וזה טרפה. ברור לי שדבריי אלה יקוממו חלק מקוראיי המעטים ולהם אני קורא "עשו כמוני. החרימו אותי"
הכותב הוא מנכ"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת
- 10.במה עובד הגינגי הזה לכל הרוחות? (ל"ת)אדי 20/02/2014 16:12הגב לתגובה זו
- 9.בקר אוויר 20/02/2014 10:30הגב לתגובה זוגינגי ,יש לך אובססיה מטורפת להגיב כמעט לכל טוקבק שמעביר עליך ביקורת,מה שמראה שאתה צרכן כבד של תשומת לב כך שאם יחרימו אותך אתה הרי תתחרפן.פאטת.
- גינגי פרידמן 20/02/2014 12:10הגב לתגובה זובקר אוויר מכובדי, כל הכבוד לך למדת כבר לאיית את המילה אוויר. עכשיו נותר לך רק ללמוד לאיית את המילה פאתט. אני מודה לך על התייחסותך
- 8.אייל 13/02/2014 13:01הגב לתגובה זולא כל דבר שלא מסתדר עם הדרך שלך חייב להיות מתורגם לחרם. וגם לא לכל דבר אפשר לקרוא חרם. "אני מחרים סרטים גרועים וספרים משעממים"??? לזה אתה קורא חרם? תהיה רציני. אתה מחרים מפלגות שמטיפות לדברים שאתה מתנגד להם? מה זה בכלל אומר? אם בבחירות הצבעתי למלפגה אחת, זה אומר שהחרמתי את כל האחרות. אתה סתם מקשקש או שניסית לעשות פרובוקציה לא הכי מוצלחת. ועוד דבר אחד - כפרסומאי אתה החרמת בהגדרה כל לקוח שדרש הנחה או לקוח שחשב שהוא יודע יותר טוב ממך? ללקוח אין זכות לבקש הנחה? למה לקוח יכול לקבל הנחה על חולצה, על מחשב, על הביטוח, על הרכב או על החופשה אבל לא לקבל מידי פעם הנחה על הפרסום? או שאולי המלצת גם ללקוחות שלך להחרים כל לקוח ששלהם שמבקש הנחה? ולגבי החרמת לקוחות שחשבו שהם יותר חכמים ממך - יכול להיות שהיו 2-3 לקוחות שבאמת היו כאלו אבל פשוט לא שמת לב לזה כי ברגע שהם העזו לטעון טענה כזאת אתה החרמת אותם? יום טוב
- גינגי פרידמן 14/02/2014 12:12הגב לתגובה זואייל מכובדי,מה זה חרם? על פי המילון זה "דבר שאסור להשתמש בו או ליהנות ממנו" או, על פי הגדרתי הפרטית חרם זה הימנעות. כשמדינה מחליטה להחרים מדינה אחרת היא מחליטה להימנע מכל קשר איתה. מסחרי, תרבותי ודיפלומטי. לכן כשאני נמנע מלהשתמש במוצר או שירות כלשהם אני במילים אחרות: מחרים אותם. לגבי ההנחות למפרסמים. כאשר משרד פרסום משתכר עמלה של 15% הוא איננו יכול לתת הנחה אלא אם כן הוא מוכן לגנוב את הלקוח. אין דרך אחרת. גם המפרסמים יודעים זאת. ולכן העדפתי להחרים לקוחות כאלה ולשמור על שמי הטוב. ובאשר ללקוחות שיודעים יותר טוב ממני פרסום. אכן אם ישנם כאלה הם ראויים לפרסומאי שיודע טוב מהם ולכן אינם זקוקים לי. ושים לב. לא דיברתי על חכמתם, כאלה היו גם היו. דיברתי רק על הבנתם בפרסום. אני מודה לך על התייחסותך
- 7.גבר מזדקן, מה נשאר לו? (ל"ת)קשים חייו של השמאלני 13/02/2014 09:22הגב לתגובה זו
- 6.דני 12/02/2014 16:44הגב לתגובה זוגינגי, הגיע הזמן שתלך הביתה ותפסיק לכתוב את השטויות שאתה כותב, כל שבוע אני קורא את הניתוחים שלך וצוחק כמה שאתה לא פוגע די צריך לדעת מתי לפרוש, ואם זה בשיא אז הכי כדאי
- גינגי פרידמן 13/02/2014 08:51הגב לתגובה זודני מכובדי, אם נמאס לכם כבר ממה שאני כותב, אז למה אתם ממשיכים לקרוא אותי? לא חבל לכם על הזמן? אני מציע לכם , לעשות כמוני. החרימו אותי. הפסיקו להשחית את זמנכם היקר על קריאת השטויות שלי. יש כל כך הרבה דברים מעניינים וחשובים לקרוא. קראו אותם. אני מודה לכם על התייחסותכם
- גינגי פרידמן 12/02/2014 19:42הגב לתגובה זודני מכובדי, אני מציע לך להחרים אותי. תפסיק להשחית את זמנך על הטורים הטפשיים שלי. יש כל כך הרבה חומר רציני ששווה להשקיע בו זמן יקר. זה שאני כותב לא אומר שאתה חייב לקרוא. אני מודה לך על התייחסותך
- 5.אנחנו לא מחרימים , רק מחרבנים על השמאלנים ... (ל"ת)אנחנו לא מחרימים 12/02/2014 13:54הגב לתגובה זו
- 4.מתן 12/02/2014 13:36הגב לתגובה זומסכים עם כל מילה שלך אבל ב"שום כלום" הזה לא הייתי משקיע כל כך הרבה מחשבה ושורף כל כך הרבה מלים. יכול להיות שהמוסיקה של זילבר היא אלוהית(כמו של וגנר) אבל זה לא אומר ששווה להתיחס לדברי ההבל שלו(בניגוד ללייבוביץ').דעתו נחשבת בדיוק כמו דעתו של כל כדורגלן מצוי, בעל פיצוציה, או מסטר שף כזה או אחר.לכן היו צריכים לתת לו את הפרס על "יצירתו" ולהתעלם מהשטויות שלו .גם מי שמוכשר מאד מוסיקלית יכול להיות אידיוט גמור!
- 3.איזה יפיוף- פשוט צדיק בונבון- פשוש-צבוע וטיפש (ל"ת)שוקי 12/02/2014 12:57הגב לתגובה זו
- 2.מילים כדורבנות (ל"ת)סחתיין עליך!! 12/02/2014 11:35הגב לתגובה זו
- 1.להחרים אותך? מי אתה בכלל? (ל"ת)מגיב בתשלום 12/02/2014 11:30הגב לתגובה זו
מוריה אסרף ואייל ברקוביץ. קרדיט: אתר רשת 13מדוע מוריה וברקו עדיין מדשדשים בטבלת הרייטינג?
הסטטוס קוו ברייטינג של לוח השידורים נשמר, לפחות עד שיתעדכנו נתוני המידרוג: מבחינת המהדורות המרכזיות, קשת בראש, 14 שני, 13 מדשדש וכאן11 כמעט מחוץ למשחק
רייטינג המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אמש במקום הראשון מבין המהדורות המרכזיות, ועמדה על 14.4% רייטינג ו-385 אלף צופים, חדשות 14 היו במקום השני עם 7.8% ו-203 אלף צופים. חדשות 13 היתה עם 6.4% רייטינג ו-144 אלף צופים ואילו מהדורת החדשות של כאן11 הייתה במקום האחרון, עם 3.4% רייטינג בלבד ו-80 אלף צופים בסך הכל.
פריים טיים
התחרות על המקום הראשון היתה צמודה, כשנוטוק של רועי עידן בקשת עמד על 12.7% רייטינג ו-307 אלף צופים, ואילו משחקי השף היו צמודים, 11.7% ו-273 אלף צופים. ערוץ 14 עם הפטריוטים היציבה, היה , ואילו במקום השלישי היתה "הפטריוטים", שעמדה על 6.7%, עם 171, כשהערוץ שידר לאחריה את התכנית על נפילת משטר אסד, "אסד - רות, סוף", שעמדה על 6.4% ו-166 אלף צופים. במקום האחרון היה כאן11 עם "זמן אמת" שעמד על 3% ו-66 אלף צופים.
תכניות הבוקר והמהדורות
המוקדמות
בקרב תכניות הבוקר מגיעה ראשונה חדשות הבוקר של 12 עם ניב רסקין ורייטינג של 3.2% ו-74 אלף צופים. אחריה תכנית הבוקר של ערוץ 14, ישראל הבוקר עם 2.1% רייטינג ו-48 אלף צופים, ואילו העולם הבוקר של 13 עם 1.3% רייטינג ו-27 אלף צופים בלבד. לאחר מכן המשיכה אותה המגמה, כשמשדר הבוקר של קשת היה במקום הראשון עם 2.7% ו-53 אלף צופים, "על הבוקר" של 14 היה עם 1.4% ו-33 אלף צופים ואילו "פותחים יום" של רשת סיים אחרון, עם 1.1% ו-26 אלף צופים בסך הכל.
במהדורות המוקדמות לאורך אחר הצהריים ושעות הערב המוקדמות שש עם עודד בן עמי בקשת 12 הוביל עם 7.9% רייטינג ו-201 צופים, כאשר אחריהם היו ריקלין ושות', של ערוץ 14, עם 4.8% רייטינג ו-106 אלף צופים ואת הרשימה סגרה רשת, עם מוריה וברקו שעמדו על 3.7% רייטינג ו-90 אלף צופים בלבד, שעדיין מציגים נתונים מאכזבים לשני טאלנטים שהיו אמורים להיות דומיננטיים יותר ברצועה, אולי זה התחרות הקשה והקוטביות של הצופים, שבוחרים ב-12 או 14, שכל אחד מהם עם אג'נדה מובהקת, וההיצע של מוריה וברקו לא מספיק מתבדל. מעבר לכך, התוכנית לא מעניינת כפי שהיתה בעבר.
- האירוויזיון בראש וחדשות ערוץ 13 במקום האחרון
- בידור או חדשות? התשובה של הציבור מפתיעה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוריה וברקו עלתה לאוויר לפני כתשעה חודשים, במרץ 2025, תחילה במתכונת שבועית, ולאחר מכן, באוגוסט, במתכונת יומית, כדי להציל את הרייטינג של הערוץ. וזאת לאחר שהתכנית הקודמת של ברקו, עם אופירה אסייג, הפכה מתכנית נישה בפינה חשוכת רייטינג למכונה משומנת של צופים ועם משקל ציבורי לא מבוטל. "אופירה וברקו" שודרה מ-2017 והלכה ותפסה תאוצה, ובשיאה הגיעה לרייטינג דו ספרתי, עד שב-2024, עזב ברקו את התכנית.
