הסטארטאפ הישראלי QuantHealth גייס 15 מיליון דולר
הסטארטאפ הישראלי QuantHealth, אשר פיתח פלטפורמת בינה מלאכותית עבור ניסויים קליניים, הודיע היום על סבב גיוס ראשון בהיקף של 15 מיליון דולר (A), בהובלה משותפת של Pitango HealthTech ו-Bertelsmann Investments, אשר מביא את סך הגיוסים של החברה עד היום ל-20 מיליון דולר.
החברה הישראלית, אשר הוקמה על ידי אור ענבר וארנון חורב בשנת 2020 ומעסיקה 25 עובדים, פיתחה טכנולוגיית בינה המלאכותית אשר יכולה לחזות את תוצאות הניסוי בדיוק של 86%. הפלטפורמה אומנה בעזרת מערך נתונים מאסיבי המכיל 350 מיליון תיקים רפואיים של מטופלים, knowledge-graph שמכיל מנגנונים ביולוגים של עשרות אלפי תרופות, ודאטה בייסים של מאות אלפי ניסויים קליניים. מאגרי מידע אלו משלבים מידע אנונימי מבתי חולים מבטחים/קופ״ח בארה״ב, מאגרי תרופות פתוחים, מאמרים מדעיים, מסמכי הגשה ל-FDA, מידע של חברות תרופות.
לדברי החברה, כל אלו, ביחד עם ארכיטקטורות למידה עמוקה (deep learning), מאפשרים הפקת תובנות כיצד חולים מגיבים לטיפולים שונים ומגוונים, איך תרופות חדשות פועלות ברמת המנגנון הביולוגי, וביחד, מאפשרות לחזות כיצד חולים יגיבו לתרופות חדשות בניסוי קליני. זאת על רקע הנתון לפיו למעלה מ-90 אחוז מהתרופות שמגיעות לשלב הניסוי הקליני לא מגיעות לשוק בסופו של דבר, מה שמביא לבזבוז מוערך של 50 מיליארד דולר מדי שנה.
אור ענבר, מנכ"ל ומייסד שותף ב-QuantHealth: "על פי מאמר שפורסם לאחרונה על ידי Deloitte, החזר ההשקעה על מחקר ופיתוח בתחום התרופות ירד באופן עקבי, והגיע ל-1.2% בשנת 2022, השיעור הנמוך ביותר שהתעשייה ראתה מזה עשרות שנים. הירידה הזו מתרחשת בתקופה שבה הצורך בפיתוח יעיל של תרופות רק הולך וגובר. אנחנו מאמינים שפתרונות מבוססי בינה מלאכותית כמו שלנו ישפרו באופן דרמטי את הצלחתם של ניסויים קליניים רבים, ויסללו את הדרך לפיתוח טיפולים טובים וזולים יותר עבור מטופלים ברחבי העולם".
- פיטורים במדטרוניק ולייטריקס: מהמרות על שינויים מבניים
- צ'אטבוטים מתחנפים: האם זה מה שבאמת אנחנו צריכים? על הנזקים בשיח מתחנף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.המגיב 30/08/2023 21:17הגב לתגובה זונבדקות התרופות ונבחנות תופעות לוואי, ויהיה לנו עוד תלידומיד.
מרקור (מרקור)פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
החברה שמספקת את התשתית האנושית לאימון מודלי AI צפויה לסגור סבב גיוס של 350 מיליון דולר; על החברות הפרטיות הגדולות בעולם וגם - ואיך גם אתם יכולים ליהנות מההצלחה של מרקור?
מרקור (Mercor) מספקת את המומחים שמאפשרים למודלים מתקדמים כמו ChatGPT להפוך ממכונות חישוב למערכות חכמות ואמינות. החברה שהוקמה לפני כשנתיים, צפויה לסגור בימים הקרובים סבב גיוס הון בסך 350 מיליון דולר, לפי שווי של 10 מיליארד דולר - קפיצה של פי חמישה מהשווי שלה בפברואר האחרון כשהיא הופכת להיות אחת מהחברות הפרטיות הגדולות בעולם. זוהי עדות לצמיחת השוק ואישור לכך שמרקור הפכה לחברה חיונית בשרשרת הערך של AI, וזו גם עדות לכך שהבינה המלאכותית זקוקה נואשות לבינה האנושית - מרקור מבוססת על רשת של עשרות אלפי מומחים אנושיים שמאמנים מודלים עבור ענקיות הטכנולוגיה. אם אתם רוצים עבודה צדדית כדאי לכם להיכנס לאתר שלה - יש שם מאות רבות של הצעות ולא מדובר רק ב"מומחי על" פרופסורים וכו', החברה צריכה תפקידים מגוונים כדי לאמת ולדייק את התשובות של הצ'אטים. השכר ל"מומחים" גבוה.
החברה החלה כפלטפורמה פשוטה להשמה בעבודה מבוססת AI, והתפתחה במהירות למערכת מתוחכמת שמחברת בין מעבדות AI לבין אלפי קבלני משנה - מרופאים ועורכי דין ועד כימאים ומתכנתים שמספקים משוב מדויק, עורכים תוכן ומדריכים את המערכות "לחשוב" כמו בני אדם. הביקוש לשירותיה זינק פי ארבעה בשנה האחרונה, בעיקר לאחר שהשקעה אסטרטגית של מטא בסקייל AI (Scale AI), מתחרה מרכזית, עוררה חששות לגבי ניטרליותה. לקוחות גדולים עברו למרקור, והחברה כעת על סף הכנסות שנתיות של 500 מיליון דולר.
מ-HR לבינה מלאכותית: מה הביא לפריצה
מרקור הוקמה ב-2023 על ידי שלושה צעירים בני 21, כולם נושרי קולג' ותלמידי תיכון לשעבר שהשתתפו בתוכנית Thiel Fellowship של פיטר תיל, שמעודדת יזמים צעירים לוותר על לימודים אקדמיים לטובת בניית חברות. המייסדים הם ברנדן פודי, מנכ"ל החברה, אדרש היירמת וסוריה מידה (Suriya Midha). פודי התבלט כבר בתיכון בתחרויות דיבור, והשילוב שלו עם שני השותפים יצר צוות טכנולוגי חזק. בתחילה, החברה התמקדה בשוק ההשמה: פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מועמדים לעבודות, תוך שימוש באלגוריתמים שמנתחים קורות חיים ומתאימים פרופילים. זה היה רעיון טוב, אך לא יוצא דופן, עד שהגיעה ההזדמנות האמיתית.
בעקבות התעניינות מצד חברות AI מובילות בכוח האדם האיכותי של מרקור, המייסדים זיהו פוטנציאל גדול יותר. הם היו גמישים והשתנו במהירות, והפכו את הפלטפורמה למנגנון להכשרת מודלי AI באמצעות משוב אנושי. ההצלחה שלהן נובעת מכך שהצ'אטים לא מושלמים וצריכים מומחים בתחומים שונים כדי לספק להם מידע, הבנה, יכולות.
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- גוגל מאבדת 2% - OpenAI חשפה דפדפן חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשמודלים כמו GPT-4 החלו להראות יכולות רבות אך גם חולשות כמו הזיות (hallucinations), הטיות ואי-עמידה בהנחיות, התברר שהנתונים האנושיים הם המפתח להתקדמות. מרקור בנתה רשת של כ-30,000 קבלני משנה, כולל מומחים בתחומים נישתיים, והפכה למגייסת שמתאימה בין פרויקטים לבין כישרונות ספציפיים.
הגרוקופדיה של אילון מאסק: קרדיט: אתר גרוקופדיהקונטרה להטייה פרוגרסיבית? אילון מאסק משיק את הגרוקופדיה
אילון מאסק השיק את ה-Grokipedia, אנציקלופדיה מקוונת מבוססת בינה מלאכותית שמוצגת כאלטרנטיבה "נטולת הטיות" לויקיפדיה; המיזם החדש משתלב בגל הביקורת מצד שמרנים בארצות הברית, ובראשם לארי סנגר, ממייסדי ויקיפדיה, הטוענים כי האתר הפופולרי נשלט בידי "אליטה ליברלית" ומוטה פוליטית
הפרויקט החדש של אילון מאסק עוסק הפעם לא בחדשנות טכנולוגית אלא בבסיס המידע המהימן שמקיף אותנו ברשת. שם הפרויקט הוא גרוקופדיה, אנציקלופדיה מקוונת מבוססת AI, שאמורה להציע חלופה אמינה ו-"מאוזנת יותר" לויקיפדיה. גירסת הבטא הושקה ביום שני בערב, והיא מציגה עיצוב ומבנה דומים לויקיפידיה, אך כרגע מכילה כ־885 אלף ערכים בלבד, לעומת יותר מ־8 מיליון ערכים בגרסה האנגלית של ויקיפדיה.
הציונות כאבן בוחן
לא היינו מצפים שמאסק יהיה מעורב בפרויקט ציבורי ללא מחלוקת, וכך כבר עם ההשקה ניתן לראות את השינוי. נסתכל למשל על הערך ציונות, כפי שהוא מופיע בשני המיזמים:
על פי הערך באנגלית בויקיפדיה, הציונות רצתה לתפוס כמה שיותר שטח, עם כמה שיותר יהודים וכמה שפחות פלסטינים שניתן. לכל הפחות, זוהי פרשנות. אם מסכימים איתה או לא, זה כבר סיפור אחר, אבל ההטייה קיימת. נסתכל רגע על הערך של הציונות בגרוקופדיה ונראה איך הערך "מתיישר" קצת ומתאר עובדות, מבלי לפרש אותן.
זוהי רק דוגמא אחת שעומדת בבסיס המיזם החדש. על פי ויקימדיה, הארגון שעומד מאחורי מיזם ויקיפדיה, מאז אפריל 2025 חלה ירידה של כ8% בצפיות אנושיות בדפי האתר לעומת השנה הקודמת, ובמקביל, חשיבותו למערכות הבינה המלאכותית דווקא גוברת. כמעט כל מודלי השפה הגדולים מאומנים על בסיס מאגרי ויקיפדיה, ומידע זה משמש מנועי חיפוש, רשתות חברתיות וצ’אטבוטים להפקת תשובות בזמן אמת. במלים אחרות, בנוסף להיותו אתר עם ידע "חופשי ואובייקטיבי" שעליו מתבססים הקוראים האנושיים, הוא הופך להיות משאב משמעותי עבור ה-AI ותפקידו כמתווך מציאות רק הולך וגדל. וכך, החשיבות שבנייטרליות של הידע הופכת לגדולה יותר ויותר.
- וולבו מזנקת 30% - למאסק יש הרבה מה ללמוד מהסינים
- כה אמר מאסק - תובנות על רובוט אנושי והאם העוני ייעלם מהעולם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמא נוספת לשינוי שבבסיס הגרוקפדיה ניתן לראות בערך "מגדר", כשאצל מאסק הדגש הוא על ההגדרה הביולוגית הבינארית, ואילו הויקיפדיה שמה את הדגש על טווח של שלושה מגדרים, שמבוססים על הגדרה עצמית של הפרט. המחלוקת ממשיכה גם כשמגיעים לערך של מאסק בעצמו, כשהגרוקופדיה מציגה אותו כחלוץ פורץ דרך שחתירתו ל"אמת" באמצעות פיתוח בינה מלאכותית "נטולת צנזורה" נועדה להגן על האנושות מפני איומים קיומיים, בניגוד לערך המקורי בויקיפדיה, שמציג גם ביקורות על דרכו של מאסק. ישנה גם ביקורת לגבי ניסוחים אידאולוגיים או טעויות עובדתיות, ואף קטעים שהועתקו מויקיפדיה כלשונם.
