כיצד טכנולוגיות הבינה המלאכותית מעצבות מחדש את תחום השרתים?
הפריצה של הבינה המלאכותית לחיינו מהווה מהפכה טכנולוגית מכוננת, בסדר גודל דומה להמצאת המחשב האישי, האינטרנט והטלפון הנייד. שוק הבינה המלאכותית גדל בקצב שנתי של 35%, ועל פי התחזיות יגיע לשווי של טריליון דולר עד 2028. כתוצאה מכך, תחום השרתים עובר מהפך דרמטי: לצד תחום השרתים המסורתיים, נפתח שוק ענק חדש, הגדל בקצב מסחרר, עבור שרתים ייעודיים התומכים ביישומי הבינה המלאכותית.
לאחרונה פורסמה באתר זה כתבה הטוענת כי הביקוש לשרתים מסורתיים צפוי להיפגע בעקבות הביקוש לשרתים המיועדים לבינה מלאכותית, וכי חברות כמו DELL ו-HP יצטרכו להתאים את עצמן למצב החדש. אך למעשה, החברות הללו הן בין המנועים החשובים של המהפכה הטכנולוגית העכשווית: הן מפתחת ומספקת כבר כיום שרתים ותוכנה המשמשים כתשתית ליישומי הבינה המלאכותית (AI).
מהו בעצם ההבדל בין השרתים ה"מסורתיים", לבין השרתים החדשים? השרתים החדשים תוכננו במיוחד לעמידה בעומסים ולביצועים הגבוהים הנדרשים בהפעלת מודלים ענקיים של למידת מכונה ובינה מלאכותית (AI/ML), ובפרט בינה מלאכותית גנרטיבית (Generative AI). לדוגמה, על פי הערכות, למודל GPT-4 יש למעלה מטריליון פרמטרים, והאימון שלו על גבי כ-25,000 שרתי A100 ארך מספר חודשים.
שרתי הבינה המלאכותית החדשים מכילים מספר רב של מעבדים גרפיים (GPU) מתקדמים ויקרים, ולכן חשוב שכל השרתים המשתתפים בתהליך העיבוד, הזרימה והאחסון של הנתונים יאפשרו ניצול מירבי של היכולות של המעבדים הללו, ויתמכו בקצבים גבוהים. כמו כן, השרתים מצוידים בתוכנה שתוכננה להקל על המשתמשים בבנייה ומימוש של מודלים בתחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית.
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז כיצד בעצם בונים מודל בינה מלאכותית? התהליך מתחיל בקריאה של כמות גדולה של מידע שמגיע מחיישנים, מחשבים, ומשתמשים. בהמשך מתבצעים ניקוי וטרנספורמציה של המידע, כדי לאפשר את השימוש בו, ונבנה בסיס הנתונים של המודל באמצעות ריכוז ושילוב המידעים. בשלב הבא, מאמנים את המודל במשך ימים או שעות, תוך שימוש בספריות למידה עמוקה (Deep Learning). לדוגמה, ניתן לבנות מודל בינה מלאכותית שיחזה את רמת הסיכון בטיסה בתנאי מזג אוויר מסוימים. במהלך האימון יוזנו למודל נתונים היסטוריים של תנאי מזג האוויר ושל תאונות טיסה באותה תקופה. המודל יבנה רשת נוירונים, המייצגת פונקציה הקושרת בין תנאי מזג האוויר לבין הסיכון לתאונה, ובשימוש במודל, יוזנו לו תנאי מזג האויר ביום מסוים, והמודל יעריך את רמת הסיכון. בתהליך זה, רוב המאמץ החישובי מושקע בבנייה ואימון המודל, ואלה מבוצעים כיום על גבי שרתים ייעודיים.
יכולות הבינה מלאכותית הן קריטיות לא רק לשירותים ואפליקציות הפועלות על גבי התשתיות של ארגונים גדולים (On Premise). לטכנולוגיות ה-AI יש חשיבות גדולה והולכת באזורים רבים ברשת – מהענן ועד למיחשוב הקצה (Edge) - עיבוד מידע המתבצע קרוב למקור הנתונים, למשל בחנויות גדולות או מפעלי ייצור.
- 2.Interesting overview of a key topic (ל"ת)Reader 28/08/2023 13:18הגב לתגובה זו
- 1.כתבה שלא אומרת כלום. אבל ממש כלום. מביך. (ל"ת)מהנדס AI 28/08/2023 10:56הגב לתגובה זו
מוסטפה סולימאן מיקרוסופטראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות
"חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.
סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.
מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי
בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.
ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.
- אמזון מוכיחה: ההימור על הבינה המלאכותית משתלם
- אמזון עקפה את הציפיות - המניה מזנקת ב-9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״
סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.
