השינוי בסביבת האינפלציה, והעלאות הריביות שהגיעו בשל כך, הכניסו את שוק ההייטק לסחרור בשנה האחרונה. הגיוסים בתחום, שנהנה עד לא מזמן מזרימה מתמדת של סכומים חסרי תקדים, נחלשו ובמקומות רבים אף נעצרו לחלוטין. חברות רבות הודיעו על הפסקת גיוסי עובדים, ובמקרים רבים גם על קיצוצים משמעותיים בכוח האדם. ואם לא די בכך הרי שהשוק המקומי נאלץ לספוג זעזוע נוסף בשל המצב הפוליטי השברירי וההשפעות הכלכליות של הרפורמה המשפטית המתוכננת.

"היציאה מהמשבר בארץ תהיה קשה יותר"

בראיון לאתר ביזפורטל, מנסה להעריך קובי סמבורסקי, שותף מנהל בקרן גלילות קפיטל, את המצב הנוכחי בשוק ההייטק המקומי והעולמי. לדבריו, "השוק העולמי במצב לא טוב, אנחנו נמצאים בתוך משבר שאיתנו כבר שנה. אחרי עשור מוצלח מאד העלייה של הריבית, הירידה של השווקים הציבוריים, והירידה בהשקעות של קרנות ההון סיכון הביאו לשינו מגמה דרמטי. הנגזרת הישראלית היא עוד יותר שלילית לצערי. עד עכשיו ישראל הייתה יחסית חסינה למשברים הפיננסיים. אמנם אין לנו תוצאות סופיות, ונדע מה עומק המשבר רק כשהעולם יצא מהמשבר. אך כרגע נראה שהמשבר פה הוא יותר חמור, ויכול להיות שהיציאה תהיה יותר קשה.

זה קרה בגלל כל מה שקרה מבחינה פוליטית. אנחנו עם ממשלה שלפחות כלפי חוץ משדרת, שהיא עושה הכל כנגד התעשייה של ההייטק. המשקיעים אוהבים ממשלות שעובדות עם התעשייה ולא נגדה. נוצר מצב שהסיכון שלו הוא שהעולם יצא מהמשבר ואנחנו נהיה האחרונים לצאת ממנו, כשלפחות כרגע המצב יותר גרוע ממקומות אחרים. במשך שנים אנחנו כתעשייה הצלחנו לשכנע את העולם שישראל מאד דומה לארצות הברית, פתאום הדבר הזה עומד למבחן, במקרה שבו העצמאות של מערכת המשפט עומדת במבחן. כרגע קשה לאבחן מה קשור לבעיה העולמית, ומה קשור למצב הפוליטי, נדע את מידת ההשפעה רק כשנצא מהמשבר".

שותפי קרן גלילות קפיטל (מימין לשמאל): ליאור ליטבק, אריק קליינשטיין, נופר עמיקם וקובי סמבורסקי. קרדיט: בן יצחקי.

עדות למצב הקשה אליו נקלעה תעשיית ההייטק הישראלית בשל המשבר העולמי והמקומי, באה לידי ביטוי בנייר עמדה חריג, שפורסם בחודש שעבר על ידי רשות החדשנות. על פי הדו"ח, שנכתב על ידי אגף המחקר ברשות, חלה בתקופה האחרונה "התפצלות" בין השוק הגלובלי למצב השוק בישראל, מש שעשוי להקשות על חברות לגייס כספי השקעות ולהביא לסגירתן או לחילופין להגר למדינות אחרות. בנוסף, הדו"ח העלה כי קיימת עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל ולא בישראל, כשכבר כיום כ-80% מהחברות נפתחות בחו"ל.

"המספרים בהחלט גדלים. עוד לפני המשבר הרבה חברות נרשמו בארצות הברית, אבל כרגע זה נראה שהמספרים מתקרבים ל-100%. ישנה גם דרישה של משקיעים אמריקאים לבצע "היפוך שרוול" (רישום של חברות קיימות כאמריקאיות), ויותר מקרים של מעבר של מייסדים ומנהלים לארצות הברית. המגמה הזו לא התחילה עכשיו אך היא נבלמה בקורונה, וחזרה לאחרונה. השאלה היא באמת למה משייכים את זה ליציאה מהקורונה או למשבר הפוליטי. בכל מקרה אני צריך להיות זהיר כי הסטטיסטיקה שלי קטנה יחסית, אנחנו משקיעים בערך בחמש חברות חדשות כל שנה."

עם זאת, סמבורסקי נותר אופטימי, "אין ספק שהיינו במקום יותר מדי בועתי, וזה טוב שהגיע שינוי. אני חושב שזה זמן טוב להתחיל חברות, ומי שיכול להשיג מימון, נמצא במצב יותר טוב כי יש לו פחות תחרות וקל יותר לגייס עובדים. אני חושב שבגלל המוניטין שלנו, גם מצבנו מצוין, היות והמחירים יותר נמוכים והתחרות יותר פשוטה. מה שמאפשר לנו להשקיע באגרסיביות גם בתקופה הזאת. לכן, אני מאמין שנצא מהמשבר יותר מחוזקים, למרות שיכול להיות שייקח לישראל יותר זמן לצאת ממנו."

 "אוהבים להסתכל על ההשקעות שלנו לטווח ארוך; חברות מקבילות שהונפקו התרסקו"

המשבר העולמי בשווקים, מגיע אחרי תקופה לא קצרה של עליות והשקעות גדולות בתחום ההייטק. במהלך שנת 2021 בחסות ההתאוששות הראשונית ממשבר הקורונה, והגאות בשוק ההון, חברות טכנולוגיה ישראליות רבות עשו את דרכן לשווקים הציבוריים. אלא שבחלוף שנה חלק מהחברות שנהנו מזינוק במחיר המניה ושווי השוק שלהם, לאחר ההנפקות הראשוניות, קרסו ואף נאלצו לפטר עובדים ולשנות את האסטרטגיה העסקית שלהם.

בניגוד לקרנות אחרות שדחפו את החברות שלהן להנפקה, בפורטפוליו של גלילות קפיטל לא ניתן למצוא חברה שבחרה להנות מהגאות בשווקים. לדברי סמבורסקי "האסטרטגיה הזו הוכיחה את עצמה. למרות שאנחנו מתעסקים בהון סיכון אנחנו משתדלים להיות זהירים ולא להתרגש ממגמות. היו לנו כמה הזדמנויות לצאת לבורסה אבל אנחנו חשבנו שזה מוקדם מידי, ושמדובר בשוק לא הגיוני.

ראינו שחברות מקבילות שהונפקו התרסקו. אנחנו תמיד אוהבים להסתכל על ההשקעות שלנו לטווח ארוך. כשאתה יוצא להנפקה מדובר באחריות כבדה, ואתה צריך להיות בטוח שהחברה תהיה ראויה גם אם השוק יהיה פחות חזק. ראינו חברות שרצו מהר מדי כי השוק איפשר, ובדיעבד הן מבינות שעשו טעות. יש לזה השפעות משמעותיות גם בהיבט של משקיעים וגם מבחינת העובדים, ככה שאני מאד שמח שלא הלכנו לשם. החברות שלנו שיכלו ללכת להנפקה ולא הלכו, נמצאות במצב יותר טוב, ובעתיד הם יצאו מעמדת חוזקה וכשהשוק יהיה יותר בריא."

קרן גלילות (Glilot Capital Partners) נוסדה ב-2011 על ידי סמבורסקי ואריק קליינשטיין, אליהם הצטרפו השותפים נופר עמיקם וליאור ליטבק.  הקרן מנהלת 700 מיליון דולר בחמש קרנות הון סיכון המשקיעות בחברות בשלב מוקדם. לאורך השנים השקיעה הקרן ב-48 חברות סטארט-אפ, ובסך הכל רשמה 16 אקזיטים מוצלחים, ביניהם LightCyber, CyberX,  ו-IntSights. בשנת 2022 הם הודיעו על גיוס לקרן סיד רביעית בהיקף של 220 מיליון דולר, אשר תשקיע בחברות צעירות בתחומי בתחומי הסייבר, התוכנה

למרות שהגיוס האחרון שלהם נעשה לפני שהתחום כולו נכנס לסחרור, סמבורסקי סבור שהקרן לא תתקשה לגייס כספים עבור קרנות חדשות לכשתרצה, "בניגוד לאחרים הצלחנו להחזיר הרבה כסף למשקיעים, כולל בשנה האחרונה עם שלושה אקזיטים. המשקיעים סומכים עלינו ולכן אני מניח שברגע שנרצה נגייס, ואנחנו נצטרך להחליט על זה, נצליח. כרגע אין לנו צורך כי אנחנו אמנם משקיעים באופן אגרסיבי, אבל עדיין נותר לנו כסף בקרנות שגייסנו בשנתיים האחרונות".

"הבינה המלאכותית - מהפכה אמיתית; היזמים הישראלים מבינים את השינוי"

במקביל למשבר בכל ענפי הטכנולוגיה, תחום הבינה המלאכותית זכה לעניין גובר על רקע השקת ChatGPT של חברת OpenAI. השקת הפלטפורמה המבוססת על בינה מלאכותית, והפופולאריות הרבה לה זכתה, הציתה מרוץ חימוש בתחום בין ענקיות הטכנולוגיה העולמית. באופן כמעט מידי, הפך התחום, שעד לפני מספר חודשים היה נחלתם של העוסקים בו בלבד, לכלי עבור משתמשים רבים ברחבי העולם.

להערכת סמבורסקי, "מדובר במהפכה אמיתית. בניגוד למקרים אחרים בעבר, יש פה שינוי אמיתי. אנחנו מדברים על בינה מלאכותית שנים רבות, אבל בפעם הראשונה נראה שהצליחו לייצר מודלים ופלטפורמות שמאפשרים לכל משתמש וארגון לעשות שימוש בבינה מלאכותית די בקלות. אם בעבר היה מדובר בנחלתם של ארגונים גדולים בלבד, עכשיו ניתן לראות שימוש הרבה יותר מאסיבי בתוכנות כמו ChatGPT. מצד שני, כולם צריכים להיות צנועים, מדובר בשינוי גדול שקשה להבין כיצד הוא יקרה. לשם השוואה לקח כמה שנים עד שכולם הבינו מה המשמעות של מהפכת הענן. אני חושב שבמקרה של הבינה מלאכותית ייקח פחות זמן, מכיוון שההשפעה שלה על המשתמש הסופי ישירה יותר. גם לנו כמשקיעים ייקח קת זמן להבין לאן התחום הולך.

אחד הדברים המדהימים בשוק המקומי, הוא שהיזמים הישראלים ישר מבינים את השינוי, ומאד מהר בונים תזות חדשות, בודקים אותם מול לקוחות, ועושים עבודה מאד מהירה ויסודית. ישנו גל של חברות צעירות שנכנסות לאזורים הללו, בעיקר בשני מישורים - אפליקציות חדשות ותשתיתות. מצד אחד ישנם אפליקציות שמנצלות את הבינה המלאכותית כדי לייעל תהליכים. מצד שני ישנן חברות שהולכות לכיוונים תשתיתיים, ומנסות לראות כיצד ניתן ליצר כלים שיסיעו לארגונים להתמודד עם היתרונות והאתגרים שהמהפכה מציעה.

אילו תתי תחומים מעניינים אתכם במיוחד בכל הקשור לבינה מלאכותית ולמידת מכונה?

"הפוקוס שלנו תמיד היה בעולמות התוכנה הארגונית ואבטחת סייבר. בכל הקשור לאבטחת סייבר, אנחנו מקבלים שאלות רבות בנוגע לפתרונות טכנולוגיים. כולם שואלים את עצמם כיצד לאפשר את כניסת הטכנולוגיות, ועדיין לשמור על הארגון. הטכנולוגיות הללו חושפות את הארגונים, מכיוון שהם מאפשרים למשתמשי קצה להעביר מידע מחוץ לארגון בצורה פשוטה. בניגוד לתוכנות ארגוניות אחרות, שלא מתיימרות לעשות שימוש במידע מעבר לפונקציה הספציפית שלהן, כלי הבינה המלאכותית משתמשים במידע (לצורך אימון המודלים). דבר שמעלה חשש מאד גדול בקרב ארגונים מזליגה של מידע החוצה.