דב מורן
צילום: תמר מצפי

אקזיט נוסף - טריפל ג'אמפ שמפתחת משאבת לחולי סוכרת נמכרה ב-300 מ' ד'

הרוכשת - מדטרוניק;  בין המשקיעים בחברה - היזם דב מורן
נושאים בכתבה אקזיט סוכרת

ענקית המכשור הרפואי מדטרוניק רוכשת את טריפל ג'אמפ שמפתחת משאבת אינסולין לחולי סוכרת ב-300 מיליון דולר. לפני כשנה וחצי השלימה מדטרוניק השקעה ראשונית בטריפל ג'אמפ בסך 20 מיליון דולר שבמסגרתה קיבלה אופציה לרכישת החברה וכעת היא למעשה משלימה את העסקה הכוללת.

טריפל ג'אמפ שהוקמה לפני שש שנים מפתחת משאבת אינסולין באמצעות מכשיר הסלולר שבודק ומפקח על המשאבה, ובכך חוסך בעצם את הצורך של החולה להיות כל הזמן עם "היד על הדופק".   מדובר למעשה בהתקן המונח על גופו של המטופל, בעל יכולת קישוריות ומופעל באמצעות מכשיר הסלולר.

בין המשקיעים בחברה - היזם דב מורן שידוע בעיקר מהמצאת הדיסק און קי וממכירת אם סיסטם לסנדיסק. טריפל ג'אמפ הוקמה על ידי ד"ר גיא שנער שבעבר הקים את אקס טכנולוגיס שנמכרה לגיידנט ב-200 מיליון דולר ב-2003 וממייסדי חברת ארליסנס. שותף נוסף בחברה - עופר יודפת מיזמי מדינגו שפיתחה מדבקת אינסולין לחולי סוכרת מסוג 1 שנמכרה לרוש בתמורה ל-170 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אמיר 17/10/2021 18:43
    הגב לתגובה זו
    מדינגו לא הניבה לרוש שקל . ככל הידוע לי אבל למדטרוניק חברה מצליחה ומוצלחת יש משאבה מובילת שוק. שמישהו יענה לי בבקשה למה?
  • 2.
    חולה סוכר 17/10/2021 12:31
    הגב לתגובה זו
    בכל מקרה שאפו על האקזיט והסיוע לחולים.
  • 1.
    אחד מהצפון 17/10/2021 11:26
    הגב לתגובה זו
    אשרינו
  • רונן 18/10/2021 09:14
    הגב לתגובה זו
    אז מה הפלא שאנחנו אדישים. זה שלהם... שיהנו
עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח

מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים 

אדיר בן עמי |

כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.

המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.

"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"

הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI".  במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.

התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".

המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.