חברת VAST Data הישראלית, עומדת בפני קפיצת מדרגה. לפי דיווח ברויטרס, אנבידיה וגוגל מנהלות משא ומתן מתקדם להשקעה של מיליארדי דולרים בחברה, לפי שווי שוק של 30 מיליארד דולר, פי 3.3 משוויה בגיוס האחרון בדצמבר 2023, פי 8.5 משוויה לפני פחות מ-4 שנים ופי 25 בחמש שנים. 

זו עשויה להפוך לאחת ההשקעות הגדולות בתולדות ההיי-טק הישראלי, וכנראה צעד מקדים לקראת הנפקה קרובה. החברה מדווחת על צמיחה פנומנלית של פי 3.5 בהזמנות לעומת השנה שעברה, מה שמשקף את הביקוש העצום לפתרונותיה בתחום האחסון שנדרש על רקע היקף העיבוד ההולך וגדל של ה-AI.

השקעה הצפויה בחברה, שעשויה להגיע לכ-5 מיליארד דולר ממגוון משקיעים, כולל קרנות הון סיכון וחברות טכנולוגיה מובילות, ממצבת את VAST Data כאחת החברות המובילות בתחום תשתיות ה-AI, עם פוטנציאל להפוך לענקית בתחום האחסון. ההצלחה הזו יכולה להיות מתורגמת ל-IPO בוול סטריט בטווח של שנה ומעלה ואם שוק ההנפקות יהיה חם כמו שהוא עכשיו, השווי גם יכול להגיע ל-100 מיליארד דולר. חברות שנהנות מצמיחת ה-AI ומקרבה ושת"פ עם אנבידיה, הן להיט חם בוול סטריט. CoreWeave שהנפיקה לפני מספר חודשים זינקה פי 3. VAST שצפויה לעלות בערכה לקראת הנפקה למשמעותית מעל 30 מיליארד (אנבידיה וגוגל ירצו לראות השבחה בשנה הקרובה) יכולה להיות הישראלית הראשונה שמגיעה לשווי של 100 מיליארד. 

שווי פנומנלי ל-VAST; ה-IPO בדרך?

VAST שנייה בשווי רק לויז שגוגל רכשה אותה בתמורה ל-32 מיליארד דולר (רכישה שמחכה לאישורים רגולטורים וצפויה להיות מושלמת עד סוף השנה), ורק כדי לקבל מושג על ההצלחה הענקית - סייברארק שנמכרה השבוע לפאלו אלטו נמכרה ב-23 מיליארד דולר (עסקת מניות לכאורה ב-25 מיליארד, אך השווי ירד בשל ירידת המניות ביום הראשון לכ-23 מיליארד). מעבר לכך VAST עולה על השווי של צ'ק פוינט, אלביט מערכות, מובילאיי ולמעשה של כל יתר הישראליות.

ישראלים שיוצאים לחופשה קצרה, נסיעת עבודה או רילוקיישן ארוך טווח נתקלים לא פעם באתרים ישראלים שהגישה אליהם חסומה. זה כולל לא רק אתרי בנקים או קופות חולים, אלא גם פורטלים ממשלתיים כמו ביטוח לאומי, רשות המסים, מערכות תשלומים עירוניות, אתרי חינוך, גם אתרי תוכן  ואפילו דפי שירות של חברות תקשורת וקמעונאות גדולות. 

על פניו זה נראה כמו תקלה טכנית אקראית, אבל זו מדיניות אבטחה מכוונת - חסימה גאוגרפית מבוססת IP שנועדה לצמצם סיכוני סייבר, בעיקר מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS).  רוב התקפות הסייבר מגיעות מכתובות IP זרות, וחסימה אזורית מקטינה את שטח הפגיעה ומגנה על זמינות השירותים. זה כלי הגנה גס אך נפוץ, במיוחד בארגונים ציבוריים ועסקיים שחוו עלייה דרמטית בנפחי התקפות בשנים האחרונות וההתקפות האלו מתעצמות. 

מאז החרפת האיומים במרחב הסייבר, בעקבות אירועים גיאופוליטיים לרבות בזמן המתיחויות עם איראן וגם במקביל להחרפת המלחמה בעזה, גופים ציבוריים ועסקיים בישראל הידקו את מדיניות ההגנה. אירועים מתוקשרים, כמו מתקפות DDoS על אתרי ממשלה ב-2022 ששיבשו שירותים לכמעט שעה, הובילו להקשחה זמנית או קבועה של בקרות גישה. לכן, משתמש מחו"ל שמנסה להיכנס לאתר, לעיתים מקבל הודעת חסימה מפורשת ("גישה מוגבלת ממדינתך"), ולעיתים הדף פשוט נתקע בלי הסבר. התופעה אינה ייחודית לישראל, אבל כאן היא בולטת בגלל תלות גבוהה בשירותים דיגיטליים ציבוריים ולחץ מתמשך על התשתיות.

מי חוסם בפועל והיכן נתקעים

החסימות פוגעות בעיקר בשירותים רגישים הדורשים זיהוי חזק או פעולות כספיות, כמו אתרי בנקים, קופות חולים, ביטוח לאומי, רשות המסים ומערכות תשלומים עירוניות. גם אתרים מסחריים מגבילים לעיתים גישה או פעולות מחו"ל כדי למנוע הונאות ולחסוך בעומסי תעבורה. לעומת זאת, חלק מהגופים מאפשרים כניסה מלאה מחו"ל עם אימות מוגבר, כמו קוד OTP או שאלות זיהוי,

בין הפתרונות, VPN בולט כנגיש ויעיל ביותר: מתחברים לשירות אמין, בוחרים ישראל כנקודת יציאה, והאתר מזהה אתכם כאילו אתם גולשים מהארץ. זה עובד מצוין נגד חסימות מבוססות IP ללא בקרות נוספות. ספקים מובילים כמו NordVPN ו-Proton VPN מציעים שרתים בישראל עם קצבים גבוהים (עד 10Gbps), מה שמאפשר אימותים דו-שלביים וטיפול בטפסים ממשלתיים ללא עיכובים. לדוגמה, NordVPN מפעיל קרוב ל-25 שרתים בתל אביב עם תמיכה ב-P2P וחיבורים מאובטחים. Proton VPN כולל קרוב -20 שרתים בפתח תקווה ותל אביב עם דגש על פרטיות ללא לוגים. חשוב לבחור ספק עם פריסה רחבה בישראל כדי להחליף שרת אם אחד נחסם זמנית. בנוסף, ספקים כמו Surfshark מציעים תכונות כמו חיבורי MultiHop שמוסיפים שכבת הגנה נוספת על ידי ניתוב התעבורה דרך שרתים מרובים, כולל ישראליים, מה שמקטין את הסיכוי לחסימה.