סטארט-אפ האבטחה Charm Security השלים גיוס של 8 מיליון דולר
הסטארט-אפ Charm Security, שפיתח פלטפורמת אבטחה למניעת הונאות והתקפות הנדסה חברתית המסתמכות על חולשות אנושיות, השלים גיוס הון ראשוני של 8 מיליון דולר.
החברה, שהוקמה במהלך השנה החולפת על ידי היזמים רואי צור, המכהן כמנכ"ל, ואביחי בן, סמנכ"ל הטכנולוגיות, פועלת בממשק שבין סייבר לפינטק. הפתרון של החברה, המבוסס על בינה מלאכותית נועד להפחתת סיכוני הונאה, באמצעות מודל דאטה הממפה חולשות אנושיות, בונה פרופילי סיכון של לקוחות ומתמקד בזיהוי משתמשים פגיעים ותוקפים פוטנציאליים. הפלטפורמה מנתחת מיליוני מקרי הונאה כדי לפתח אסטרטגיות מניעה מותאמות אישית, הנשענות על תובנות פסיכולוגיות ודפוסים אופייניים של קורבנות. המערכת פועלת בגישה פרואקטיבית, המחזקת את ההגנות עוד בטרם מתבצעות הונאות ומשבשת ניסיונות מרמה בזמן אמת באמצעות בדיקות מבוססות AI בעסקאות חשודות. באמצעות AI Agents, הפתרון של Charm מסייע לקורבנות הונאות להבין את הסיכון, לקבל החלטות מושכלות ברגעים קריטיים ולמנוע נזק כלכלי.
רואי צור, מייסד-שותף ומנכ"ל Charm Security: "כשם שהתוקפים מנצלים את המרכיב האנושי בביצוע פשיעה פיננסית, הפלטפורמה שפיתחנו ב-Charm מתמקדת באדם עצמו, במטרה לסייע לו לפעול בתבונה מול הונאות. אחת התובנות המרכזיות שעלו בתהליך ה-Ideation שקיימנו עם Team8 היא החיבור ההדוק בין עולמות הפינטק והסייבר – התוקפים מתפתחים בקצב חסר תקדים, משתמשים בבינה מלאכותית ומקדימים את מערכות ההגנה המסורתיות, שמתקשות להגיב בזמן אמת. הפתרון שלנו נועד לשבור את שרשרת ההונאה, שמתחילה במתקפה מבוססת הנדסה חברתית כלפי הקורבן, אשר משתף פעולה מבלי להיות מודע לכך. באמצעות מינוף AI Agents הפועלים על בסיס דאטה ותובנות פסיכולוגיות, אנו מאפשרים התערבות בזמן אמת, מגנים על המשתמשים ומונעים אירועים בעלי השלכות חמורות ונזק פיננסי הן לפרט והן לארגון."
רקפת רוסק-עמינח, שותפה מנהלת ב-Team8: "להונאות פיננסיות יש השפעה משמעותית על המגזר הפיננסי והן מהוות סיכון גובר לארגונים וצרכנים. הונאות מבוססות AI, המנצלות את המרכיב האנושי, הופכות לאיום משמעותי וגורמות לנזק כלכלי שמוערך במעל לטריליון דולר. Charm Security נכנסת לשוק מניעת ההונאות עם טכנולוגיה חדשנית בעלת פוטנציאל לשנות את כללי המשחק, שכן מרבית המנגנונים הקיימים מתמקדים בזיהוי מתחזים, בעוד שהונאות המבוססות על ניצול חולשות אנושיות של לקוחות נותרו ללא פתרון ייעודי. בזכות הניסיון העשיר של מייסדי Charm בתחום הסייבר, החברה הצליחה לפתח תשתית המאפשרת לארגונים לספק הגנה מקיפה ללקוחותיהם.״
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
AI שעון חול (גרוק)הקץ של האינטרנט כפי שהכרנו: איך הבינה המלאכותית עלולה לחסל את הרשת העולמית
האם האינטרנט שפרץ בשנות התשעים וחיבר מיליארדי אנשים לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר נמצא בסכנת הכחדה? פרופסור משה ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס מביע דאגה לגורלה של התשתית הדיגיטלית: "כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים"
הכול התחיל ב-1989 במעבדות CERN בשוויץ. טים ברנרס-לי, פיזיקאי בריטי צנוע, המציא משהו שישנה את העולם לנצח - את הרשת העולמית, ה-World Wide Web. אבל הפריצה האמיתית התחילה רק באמצע שנות התשעים, כשהדפדפן Mosaic שוחרר ב-1993 והאינטרנט הפך לזמין מסחרית ב-1995. תוך שנים ספורות, מיליארדי בני אדם חיברו את עצמם לרשת גלובלית של מידע, תקשורת ומסחר. זו הייתה מהפכת התקשורת הגדולה ביותר מאז המצאת הדפוס.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל.
מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
שלושים שנה חלפו, ובנובמבר 2022 החלה מהפכה נוספת - OpenAI שחררה את ChatGPT לעולם, ופתאום, מה שאלן טיורינג הגדיר ב-1950 כסימן ההיכר האולטימטיבי של אינטליגנציה - היכולת ליצור טקסט איכותי בשפה טבעית - הפך לזמין לכל אחד עם חיבור לאינטרנט. אבל כאן מתחיל הסיפור המטריד שמעלה פרופסור משה י. ורדי, מדען מחשב בכיר מאוניברסיטת רייס, במאמר מרתק שפורסם בכתב העת היוקרתי Communications of the ACM.
"אני תוהה," כותב ורדי בנימה שמסתירה חרדה, "אם מהפכת ה-AI הגנרטיבי תבלע בסופו של דבר את מהפכת הרשת". זו לא סתם תהייה פילוסופית. ורדי מציג טיעון מפורט ומנומק לכך שהטכנולוגיה החדשה ביותר שלנו עלולה להרוס את התשתית הדיגיטלית שעליה נשען העולם המודרני.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המידע רוצה להיות חופשי
כדי להבין את העומק של הבעיה, ורדי מביא דוגמה פשוט. הוא מציין כי בעבר מקליד בגוגל 'איך לאזן גלגלים ברכב?' וגוגל הייתה שולחת אותו לעמוד אינטרנט על איזון גלגלים. היום הוא שואל צ'אטבוט את אותה השאלה בדיוק ומקבל תשובה מפורטת, בלי לבקר בשום עמוד אינטרנט. לכאורה, זה נשמע מושלם - יעילות, נוחות, חיסכון בזמן. אבל ורדי מזכיר לנו משהו שקל לשכוח: כל המערכת האקולוגית של האינטרנט בנויה על כך שאנשים מבקרים באתרים. כבר ב-2018 הוא הצביע על הבעייתיות - "Information wants to be free", המידע רוצה להיות חופשי. הסלוגן הזה, שנולד הוביל למודל העסקי שמניע את גוגל ואת רוב האינטרנט - פרסום.
