בערב קיץ של אוגוסט 2022, תאונת דרכים אחת קטעה באחת מסלול חיים שנראה אז ברור למדי. צעיר בן 24, סטודנט למשפטים שעבד במקביל במשרד עורכי דין, מצא את עצמו מתמודד עם כאבים, סחרחורות, צפצופים באוזניים וקשיים נפשיים שילוו אותו גם שנים אחרי. כלפי חוץ, דבר כמעט לא השתנה. הוא חזר מיד לעבודה, המשיך בלימודים, סיים תואר ראשון, החל תואר שני ואף הצטיין בו. אבל מתחת לפני השטח, כך קבע בית המשפט, נוצרה פגיעה מורכבת, מצטברת, כזו שעלולה לכרסם בכושר עבודתו בעתיד, גם אם בהווה היא כמעט ואינה ניכרת.

בפסק דין מפורט שניתן בדצמבר 2025 בבית משפט השלום בהרצליה, פסקה השופטת הבכירה לימור רייך פיצוי כולל של כ-1.43 מיליון שקל לטובת התובע, בתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד כלל חברה לביטוח. הסכום הגבוה נפסק אף שהנתבעת לא חלקה על כך שהתובע לא הפסיד שכר בעבר, ואף המשיך להתקדם במסלולו המקצועי והאקדמי. לב המחלוקת, כפי שהגדירה השופטת, היה סביב שאלת הנזק, ובעיקר שאלת הפער בין הנכות הרפואית לבין הנכות התפקודית.

על פי פסק הדין, האחריות לתאונה לא היתה שנויה במחלוקת. המחלוקת נסובה כולה סביב היקף הפיצוי. לצורך כך מונו ארבעה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה, הראומטולוגיה, הפסיכיאטריה ואף בתחום אף אוזן גרון. חוות הדעת לא נסתרו, והמומחים אף לא נחקרו עליהן. בסופו של דבר נקבע כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור של 33.45%.

הנכות הזו לא היתה נקודתית או ממוקדת בפגיעה אחת בלבד. בתחום האורתופדי נקבעה לתובע נכות קלה בגין הגבלות בתנועות עמוד השדרה הצווארי והמותני. בתחום הראומטולוגי אובחנה תסמונת פיברומיאלגיה, עם נכות לצמיתות בשיעור של 5%, תוך ציון כי קיים סיכוי לשיפור מסוים בעתיד אך לא להחלמה מלאה. בתחום הפסיכיאטרי נקבע כי התובע פיתח הפרעת הסתגלות עם תסמינים חרדתיים, דיכאוניים ואלמנטים פוסט־טראומטיים, אם כי הנכות הזו הופחתה בשל חפיפה עם מצבו הקודם והפיברומיאלגיה. בתחום אף־אוזן־גרון נקבעה נכות משמעותית יחסית בגלל טנטון קבוע וסחרחורות.

• נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
• הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית

אלא שהנתבעת ביקשה להמעיט במשמעות הכלכלית של כל אלה. לטענתה, גם אם קיימת נכות רפואית לא מבוטלת, בפועל אין לה כמעט השפעה תפקודית. התובע, כך נטען, עובד במשרה מלאה, השלים התמחות, לומד לתואר שני ואף עושה זאת בהצטיינות. מכאן, לטענת חברת הביטוח, הנכות התפקודית נמוכה בהרבה, ולכל היותר עומדת על 10%. השופטת רייך דחתה את הטענה הזו, אך גם לא אימצה באופן מלא את עמדת התובע. בפסק הדין הודגש כי אין עדות לכך שהנכות הרפואית זהה לנכות התפקודית. “הנכות התפקודית נקבעת בידי בית המשפט על יסוד מכלול הראיות והנסיבות שלפניו”, נכתב בפסק הדין שפורסם, תוך הפניה לפסיקה הקיימת. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מהשפעתן המצטברת של הנכויות, גם אם בשלב זה אין להן ביטוי ישיר בשכר או בהיקף העבודה.

במשך שנים רבות נראה היה שדרור יפת, מנכ"ל ודירקטור באורג'ניקס Oragenics 6.41%   , מחזיק בידיו את המושכות שמובילות את החברה הישראלית הקטנה לעבר הצלחה בינלאומית. מה שהחל בתחילת שנות האלפיים כמפעל על סף קריסה, נהפך תחת ניהולו של יפת לעסק משגשג במכשור רפואי - כזה שמעורר עניין אפילו אצל חברת הענק האמריקאית Alere, שרכשה אותו לבסוף. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות, ובייחוד מאחורי קוד הגישה האישי שלו למערכת השכר, התחוללה על פי בית המשפט תוכנית מתוחכמת - כזו שכללה ניפוח שיטתי של שכר, פדיונות פיקטיביים של חופשות, הפרשות עודפות לקופות גמל, והצגת דיווחים כוזבים לחברה האם האמריקאית.

לפני כמה ימים, לאחר משפט שנמשך כמה שנים, חייב השופט צבי ויצמן מבית המשפט המחוזי לוד-מרכז את יפת להשיב לאורג'ניקס סכום עתק של 52,311,477 שקל. פסק הדין שופך אור מדויק ומטריד על "השיטה", כפי שהיא מכונה בו: "יפת פעל בהסתר ובתחכום לצורך יצירת מניפולציות בתלושי שכרו... באופן שהוא בלבד נחשף לפרטיהם המדויקים... מבלי שנדרש להסביר ולנמק את פעולותיו לאיש".

יפת שימש מנכ"ל החברה ב-2014-2000, ובתפקידו הבכיר היה לו, לדברי עדים רבים, כוח כמעט בלתי מוגבל. "הסמכויות של דרור בחברה היו בלתי מוגבלות. הוא פעל כאילו החברה היא שלו", העיד שלמה אליהו, חשב השכר של החברה. על פי ממצאי בית המשפט, יפת לא רק שלט בניהול החברה - הוא שלט גם בעריכת תלושי שכרו. בעוד חשב השכר טיפל במשכורות כלל העובדים, תלושי השכר של יפת ושל יו"ר הדירקטוריון, עמנואל הרט, נותרו תחת עריכתו הבלעדית של יפת. "הוא ערך את תלושי השכר של עצמו ושל הרט, תוך שימוש בשם המשתמש והסיסמה של חשב השכר - בניגוד לנוהל", נכתב בפסק הדין שפורסם. כך הצליח יפת להוסיף לעצמו לאורך השנים רכיבי שכר לא מאושרים, כמו מאות אלפי שקלים בפדיונות חופשה שכביכול נצברו, סכומי גילום מס, הוצאות רכב מופרכות ועוד.

לפי חוות דעת של פירמת רואי החשבון דלויט, שצורפה לתביעה, יפת ניצל את שליטתו המוחלטת במערכת השכר ליצירת פערים משמעותיים בין השכר שקיבל בפועל לבין זה שאושר לו. כך לדוגמה, נמצא כי במאי 2013 קיבל יפת שכר כולל של 1,588,074 שקל, בעוד ששכר הבסיס שלו באותו החודש הגיע ל-116,474 שקל בלבד. עוד נמצא כי שכרו פוצל בין שבע מחלקות שונות בחברה - מהלך שהקשה על גורמים חשבונאיים לזהות חריגות. לדברי השופט בהכרעת הדין, "החלוקה בין מחלקות והכפילויות בהפרשות פנסיה סייעו לעמעום הסכומים שנטל, ופגעו באפשרות לבקר את שכרו הכולל".

• גלובל אפ ובעל מניות בה יפצו בריטית ב-1.2 מיליון דולר
• היורשים יקבלו 6 מיליון שקל אחרי חשיפת ההונאה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחת השיטות המתוחכמות ביותר שנחשפו בפסק הדין עסקה בדיווח הכוזב לחברת האם האמריקאית, Alere. בעוד שבתוך אורג'ניקס נהנה יפת מהפרשות ענק, בונוסים ותגמולים נוספים, הדיווחים לחו"ל הוגבלו לשכר הבסיס בלבד. כפי שהעיד נשיא אלייר לשעבר, "לא בחנו את רכיבי השכר הנלווים - רק את שכר הבסיס... חשבנו שהם אינם משמעותיים". כך, במשך שנים, נהנתה הנהלת החברה מתמונה מטעה בכל הנוגע לשכרו של יפת - שגרמה לכך שחריגותיו לא התגלו בזמן אמת.