עתירה לבג"ץ

עתירה לבג״ץ היא פנייה משפטית ייחודית, חשובה ומורכבת המוגשת לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, המוסמך לדון ולהכריע בטענות נגד רשויות המדינה, ובכלל זה הממשלה, הכנסת ורשויות מנהליות שונות. הליך זה מהווה כלי מרכזי לביקורת שיפוטית על פעולות הרשות המבצעת והמחוקקת בישראל. בשונה מהליכים אזרחיים רגילים, עתירה לבג״ץ מוגשת ישירות לערכאה העליונה, ללא צורך במיצוי הליכים בערכאות נמוכות יותר.

עותרים לבג״ץ יכולים להיות אזרחים פרטיים, ארגוני חברה אזרחית, חברי כנסת או גופים ציבוריים, הטוענים כי החלטה או חוק מסוים פוגעים בזכויות חוקתיות או חורגים מסמכות. בית המשפט רשאי להורות לרשות לבטל החלטה, לתקנה או להימנע מפעולה מסוימת.

סמכותו של בג״ץ ומידת התערבותו בהחלטות הרשויות הנבחרות מהווים נושא לוויכוח ציבורי מתמשך בישראל, כאשר יש הרואים בביקורת השיפוטית הגנה חיונית על שלטון החוק וזכויות הפרט, ואחרים מבקרים אותה כפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובריבונות הרשויות הנבחרות. הוויכוח הציבורי סביב היקף סמכויות בג״ץ עמד במרכז דיוני הרפורמה המשפטית שהתעוררו בישראל בשנים האחרונות.