סערה בכנסת. נציג החרדים: "לשלוח צווים ל-63 אלף איש? זה ייכשל"
דיון בבג"ץ חוק הגיוס נפתח הבוקר בבית המשפט העליון בירושלים. זהו אחד הנושאים מעוררי המחלוקת של השנים האחרונות: האם לגייס את החרדים לצה"ל ובאילו כמויות?הדיון הראשון התקיים לפני קצת יותר משלושה חודשים, אבל מאז הרכב השופטים השתנה והוא מכיל כיום תשעה שופטים, כולל נשיא העליון עוזי פוגלמן והנשיא הבא נעם סולברג, שהיה פעיל מאוד בדיון. עוד בהרכב השופטים: השופט יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט אלכס שטיין, השופט עופר גרוסקופף, השופטת יעל וילנר והשופטת גילה כנפי-שטייניץ.
המחלוקת ברורה: והממשלה טוענת שגיוס חרדים אינו חובה. העתירה טוענת בדיון לפגיעה בעקרון השיוויון. השופט עמית סולברג פנה במהלך הדיון לנציג הממשלה ואמר: "השופט נעם סולברג הוסיף: "התאכזבתי לקרוא בתגובה שלכם את המספר 3,000, בכל עמדה שהצבא הגיש מדובר ממילא על 3,000 חרדים שמתגייסים, הלוואי שהיה פי שלוש או פי ארבע מהמספר הזה. הממשלה צריכה להביע תמיכה בגיוס 3,000 תלמידי ישיבות".
נציגה של הממשלה בדיון היה עו"ד דורון טאובמן. הוא הסביר כי "התמיכות הקשורות להגברת הלימוד התורני לא רלוונטיות לשאלת הגיוס. התקציב הוא למוסדות חינוך תורניים, אפשר לאהוב את זה, אפשר להסכים על זה ואפשר שלא אבל הסמכות ברורה". עו"ד טאובמן הסביר כי החרדים לא הפרו את החוק וכי הפסקת התקצוב נוגעת ל"דיני נפשות". השופטת דפנה ברק-ארז השיבה כי "לא מדובר דיני נפשות של אברכים - אלא של כלל האזרחים".
בדיון נכח גם עו"ד עו"ד שמואל הורוביץ, המייצג את איחוד הישיבות באר"י. "אני יכול להזדהות פה עם המצוקה העצומה בכל מילה באולם. אבל בנושא התמיכות, הוא פשוט לא קשור. מדובר בזכויות אדם, גם למחבלי נוח'בה מותר לאכול. אם אנחנו מגיעים לרמה כזו של יצירתיות כדי לשלול מאנשים לחם, זה נראה לי בלתי מתקבל על הדעת. למה לשלול קצבה? אני מבין שתקשורתית 'נמאס מהחרדים שמשחקים איתנו חתול ועכבר אז בואו ניקח להם את הכסף'". השופטת דפנה ברק-ארז ענתה לו: "זו טענה פופליסטית. כאן יש בחינה של עקרונות משפטיים".
- ביהמ"ש: אין זה ראוי שאדם ישב באוהלה של תורה ואילו ילדיו יחזרו על הפתחים
- האברך "שתורתו אומנותו" לא למד בכולל כפי שהצהיר וישיב למדינה 84 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד הורוביץ הוסיף כי "כפיית גיוס נועדה מראש לכישלון. בבג"ץ רובינשטיין נאמר שזו סוגיה מאוד רגישה שרק הכנסת יכולה להתמודד איתה. יש פה סוגיה רגישה, אפשר להגיד שהמצב לא תקין כרגע. אנחנו מצפים שלא יישלחו צווים ל-63 אלף איש". השופט אלכס שטיין אמר לו: "אדוני דוגל בהשהייה ארוכה של הנושאים בגלל הרגישויות?" וזה השיב: "אני דוגל שהחלטות כאלו יתקבל על ידי נציגי ציבור".
במהלך הדיון התערב גם נציג היועמ"שית גלי בהרה-מיארה, עו"ד אבי מליקובסקי, וטען כי ישנה זיקה בין חוק הגיוס לבין האפשרות למתן תמיכות לישיבות. "הממשלה אינה יכולה ביד אחת להימנע לשלוח צווי גיוס ובידה השנייה להמשיך לממן תלמידי ישיבות". למרות זאת, הודגש בדיון כי מערכת הביטחון אינה ערוכה לקלוט את כל בני הישיבות בגיל גיוס. עוד טען עו"ד מליקובסקי כי 3,000 אברכים "זהו המספר המינימלי שהצבא יכול להתחייב עליו, זה מספר שעדיין לא משקף את ערך השוויון - לאור צורכי הצבא וערך השוויון". לטענתו, היועמ"שית סבורה שהצבא צריך לגייס הרבה יותר, ואז השופט נעם סולברג תהה: "למה להסתפק ב-3,000?". מליקובסקי השיב לו: "יש הרבה מאוד שאלות: מה הקיבולת של הבקו"ם? מתקני ההכשרה? אילו יחידות? עבודת המטה רק בשלבי גיבוש ואינה סופית".
"עמדת הממשלה תואמת לחלוטין את עמדת משרד הביטחון ורשויות הצבא", הוסיף נציג הממשלה טאובמן, שנשאל על ידי השופטת האם הממשלה מוכנה לגייס כבר עכשיו 3,000 אברכים. תשובתו הייתה שלילית. הוא הוסיף כי הממשלה אכן מכירה בחשיבות של שירות בצבא, אבל היא ערה מהחשש הגדול של הציבור החרדי מגיוס.: "תשע עתירות הוגשו במשך כמעט 50 שנה, שופטים רבים התייחסו, ואנחנו מתנגדים להפיכת הצו למוחלט. הוא הוסיף כי הממשלה החליטה להמשיך בחקיקה שהחלה בממשלה הקודמת וכי החקיקה תוסדר בתוך כחודשיים.
- קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
- המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
- 12.סמ"פ (מיל) 02/06/2024 19:12הגב לתגובה זומי שמינה את גנץ לרמטכ"ל אשם במחדל של 7 לאוקטובר
- 11.שאול 02/06/2024 18:28הגב לתגובה זואני בעד. קורא לכל החרדים להצטרף אלי
- 10.אבי 02/06/2024 16:11הגב לתגובה זווראו זה פלא - אף אחד לא שאל או התעניין, נשלחתי לגולני ל3 שנים מלאות ומילואים. במה הם יותר טובים?
- 9.מי שלא מתגייס אין קצבה אין רשיון ואין דרכון לטיולים (ל"ת)אני 02/06/2024 16:00הגב לתגובה זו
- 8.אבי 02/06/2024 14:59הגב לתגובה זונראה לכם שיהיה ניתן לגייס את החרדים...לא ניתן לשנות אג'נדה של אנשים..להבדיל,האם ניתן לגייס אנשי חמאס לצבא?האם ניתן לגייס את ערביי ישראל לצבא?אז איך אמרו הגשש...שבגצ יכתוב דוח..
- 7.היי טק 02/06/2024 14:51הגב לתגובה זותהליך המיונים גם כך לוקח זמן אפשר לגייס מתוך ה 66,000 לפחות 8,000 איש (זה רק 12%) מהשנה הבאה המספר יעלה ל 10,000 בכל שנה. גם אם שליש מתוכם יהיו קרביים אז דיינו.
- 6.סרגיי 02/06/2024 14:36הגב לתגובה זולמפקד שלא אגיע יותר למילויים, לא ליפני שמדינה תפסיק לספסר בקרקעות ותדאג שלאנשים נורמטיביים ששרתו, למדו ועושים מילויים תיהיה אפשרות להקים תא משפחתי בקורת גג משלהם.
- 5.איש פשוט 02/06/2024 14:33הגב לתגובה זואם אני רוצה ללמוד רפואה, הנדסה, הוראה....... אני יכול לדחות הגיוס ולהמשיך ללמוד במוסד אקדמי במקביל לתלמידי הישיבות ??? מבטיח להתגייס יחד איתם אחרי הלימודים ולשרת אותו משך זמן שהם יהיו בסדיר ומילואים. זה שוויון אמיתי !!!!!
- צודק!!! אם אתה ערבי תוכל לקבל את זה. זה שוויון אמיתי!!! (ל"ת)יוני 02/06/2024 15:25הגב לתגובה זו
- 4.15 שנה ביבי והדחיינות ועכשיו התעוררו כולם (ל"ת)יוני 02/06/2024 14:07הגב לתגובה זו
- 3.חלאס, נגמר , מספיק... לכו להתגייס (ל"ת)גיוס חובה לכולם 02/06/2024 13:53הגב לתגובה זו
- 2.כרמוני 02/06/2024 12:37הגב לתגובה זואם לימוד תורה , שקול או חשוב יותר משירות בצבא כטענת החרדים. שיוויון אמיתי בנשיאה בנטל , יושג, רק אם יאפשרו לכל צעיר חייב גיוס , לבחור בין גיוס לצבא או גיוס לישיבה .......
- חביבי 02/06/2024 14:00הגב לתגובה זוזה כבר קיים היום
- כרמוני 02/06/2024 15:57הבן שלי שמתגייס ,קיבל לבחור מתוך רשימת יחידות. לימוד בישיבה לא הופיע שם וכשביקש, אמרו שאין דבר כזה
- מה שרוצים לעשות עכשיו זה שלא תהיה אפשרות כזו (ל"ת)יוני 02/06/2024 15:26
- 1.אמהות חרדיות גם צריכות לדאוג שלא ידפקו להן בדלת (ל"ת)זאב ערבות 02/06/2024 12:19הגב לתגובה זו
- הבן שלי ב8200 ,אני לא דואג לכלום , (ל"ת)זה נפלא , אין בעיה 03/06/2024 13:06הגב לתגובה זו
- שי 02/06/2024 16:34הגב לתגובה זועל כל הרוג בצהל עושים גורל בין החרדים והורגים להם אחד. אמא שלהם תפחד מהדפיקה בדלת, ואתה תעלה אותו לגרדום
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
