עופר אלבוים
צילום: יח"צ

עופר אלבוים על מיסוי דירה שלישית - אל תבנו על בג"ץ

עופר אלבוים | (8)

השבוע התבשרנו כי בעלי עסקים מדרום הארץ הצטרפו לסיעות האופוזיציה והתנועה הצרכנית לקידום כלכלה הוגנת בעתירה לבג"ץ נגד חוק מיסוי דירה שלישית. מדובר בחוק שלדאבוני הרב נשאר אתנו במתכונת של "טלאי על טלאי" רק משיקולים פוליטיים ופופוליסטים. שהרי חוק אמור להקנות יציבות ו-ודאות, ולהיות יעיל ופשוט ככל הניתן. אין בחוק הזה שום דבר מאלה, אלא להפך.

תיקוני החקיקה, חלקם בעלי סממן רטרואקטיבי מובהק, שבוצעו בשנים האחרונות בתחום דירות המגורים גרמו ועדיין גורמים (נזקי "אפטר שוק") לנזק אדיר, לאי וודאות בציבור הקונים והיזמים ולטלטלות בשוק שממילא רגיש ביותר ובעל תנודתיות. זה התחיל "בפטיש 5 קילו" של שר האוצר הקודם (שטייניץ), שהתקין הוראות שעה שבאו לעודד מכירת דירות, אך רק הביאו לניצול פטורים מוגדלים בלא כל השפעה על היצע הדירות. הוא התחיל בהגדלת מסי רכישה והמשיך ברפורמה בשוק מיסוי דירות המגורים (ביטול פטור לבעלים מרובה דירות והתקנת לינאריות מיוחדת, שבאה "לרפא" במקצת את פגם המיסוי הרטרואקטיבי הטמון ברפורמה). אחר כך עבר להגדלה דרמטית של המס החל על הרוכש דירת מגורים נוספת (מס של  8% מהשקל הראשון ו-10% מעבר לכל שקל מעל 4.8 מיליון ש').

כל אלה הביאו לשינויים אדירים בחבויות המס, יש שנהנו ויש שהפסידו, אבל לא הביאו לכל שינוי בשוק הנדל"ן עצמו. להפך, הם גרמו לחוסר וודאות ולעתים רבות לתמחור יתר של המחירים, כתולדה של אי הוודאות העכשווית והעתידית.

החוק החדש הוא המשך ישיר של אותה מגמה לא מוצלחת. לא ברור איך הוא אמור להגשים את מטרתו. נהפוך הוא. המטרה הבסיסית והמוצהרת של כל חקיקת מס, היא גביית מס. הרי במקום החוק המורכב, המסורבל והלא שוויוני, ניתן היה להגדיל גביית מסים בצד של הגדלת נטל המס על המשכירים. מי שמשכיר כיום דירות שהשכרתם אינה עולה לכדי עסק, יכול לנצל פטור מלא עד לתקרה של כ-5,000 ש' (שכל שקל מעליה מקטין את סכום הפטור), או משיעור מס של 10% על התקבולים משכירות (ללא זכאות לניכוי כלשהו).

כך, במקום חוק מיסוי דירה שלישית, ניתן היה לבטל את הפטור או להגדיל את שיעור המס ל-20% או 25%, כשיעור המס החל כיום בגין שבח או רווחי הון. תוצאת הדברים הייתה כנראה האמרת מחירי השכירות, נוכח "גלגול" העלות על השוכרים, אך תוצאה דומה ובלתי נמנעת תהיה גם תחת החוק הנוכחי. ואם אותה תוצאה רעה תהיה תחת שני מסלולי חקיקה שונים, למה לא ללכת על הפשוט יותר.      

                               

במידה והמטרה הייתה לעודד מכירת דירות, הרי יש משום התמימות (או שמא נאמר הטעיה) לחשוב שהחוק יוביל לכך. זמן רב לא נשמע רעש כה רב, על חוק שחל על ציבור כה לא רב. גם על פי הערכות משרד האוצר, תחולת החוק תהיה רק על כ-56 אלף מתושבי ישראל, שאינו יכול להביא לשינויי מגמה בשוק. פוטנציאל הרווח הגלום בדירות, יחד עם "הנחת המס" הלא משמעותית (70,000 ש') במכירתם לא יצדיקו מימושי דירות. המהלך היותר פשוט מבחינת המשכירים יהיה כאמור העלאת מחירי השכירות.

ומעבר לכך: עוד לא התייחסנו לנוסחאות החישוב המסורבלות של שווי הדירות, הנוסחאות המורכבות לספירת הדירות, חובת הדיווח המורכבת לרשויות המס, מיסוי של אזרחים רבים הרחוקים מלהיות "טייקונים" או "משקיעים", שרכשו ביזע ובעמל רב דירות לגיל הפנסיה, ושיישאו במלוא נטל המס. הרי בעלי דירות שהממון כן נמצא ברשותם יוכלו לשכור שירותי מומחי מס שיביאו להפחתת המס. ואחרי כל זה, עדיין הסיכויים שבג"ץ יתערב נמוכים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

הכותב הוא שותף בכיר במשרד שקל ושות'.

*** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    גם לי פגעו בפנסיה. העלו לי מס הכנסה ולקחו לי מעמ בסופר (ל"ת)
    בן צבי 17/01/2017 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    קותי 17/01/2017 16:01
    הגב לתגובה זו
    בגץ גם ייתן החלטה (שלילית) בעוד שנה .רק אדיוט יחכה עם מכירת הדירה
  • 5.
    נפתלי 17/01/2017 07:29
    הגב לתגובה זו
    למה שלא פשוט תכתוב שאתה מעוניין בהשארת המצב הישן של ניפוח שוק הדיור .כי ככה אנחנו העשירים מרוויחים מזה הכי טוב , ולא אכפת לנו מהעניים שלא מצליחים להגיע לדירה. ושזה בעיה שלהם שהם לוזרים
  • 4.
    חוק גזל ולא משיג מטרתו ולכן מיותר (ל"ת)
    רוחמה 16/01/2017 15:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    החוק הזוי ועובדתית לא עוזר,כדאי לבטלו (ל"ת)
    צחי 16/01/2017 12:40
    הגב לתגובה זו
  • איך "עובדתית" אם החוק עוד לא נכנס לתוקף? (ל"ת)
    נמאס מהשקרנים 16/01/2017 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    Z 16/01/2017 11:08
    הגב לתגובה זו
    כול עוד הוא לא מוזיל מס במקום אחר - למשל דירה ראשונה ושניה או אחר.. אז למעשה הוא לא מבצע רפורמה במס לצורכי הורדת מחיר הדיור הוא פשוט מעלה מיסים נטו... השאר זה רק תירוץ.
  • 1.
    כחלון תת רמה (ל"ת)
    א 15/01/2017 23:36
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.