ח"כ מתן כהנא קורא לבג"צ לא לפרסם כעת את החלטתו בעניין חוק הסבירות
לאחר החשיפה בשבוע שעבר על הפסיקה המסתמנת של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לפסול לראשונה חוק יסוד ולפסול את החוק לצמצום עילת הסבירות ברוב צפוי של 8 שופטים כנגד 7, באופן מפתיע מצטרף ח"כ כהנא לעמדת הימין
בית המשפט העליון הוועדה לבחירת שופטים כנסת מפגינים עילת הסבירות עתירה לבג"ץ רפורמה משפטית לאחר החשיפה בשבוע שעבר על הפסיקה המסתמנת של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לפסול לראשונה חוק יסוד ולפסול את החוק לצמצום עילת הסבירות ברוב צפוי של 8 שופטים כנגד 7, ולאחר הסערה המחודשת שהתעוררה במערכת הפוליטית בעקבות כך קורא היום חבר הכנסת מתן כהנא מהמחנה הממלכתי של בני גנץ לשופטי בג"צ שלא לפרסם את פסיקתם במהלך המלחמה. בזאת מצטרף ח"כ כהנא לראש הממשלה בנימין נתניהו שטען אתמול במסיבת עיתונאים כי ראוי בעת הזאת לקיים רק דברים של אחדות ולא של מחלוקות.
כזכור זהו פסק הדין האחרון של הנשיאה לשעבר אסתר חיות אשר יכולה לפרסם פסקי דין רק עד שלושה חודשים מיום פרישתה, ולכן תאריך פרסום פסק הדין מיועד לעוד כשבועיים.
ח"כ מתן כהנא צילום דוברות
מצטרף לעמדת הליכוד
ח״כ מתן כהנא, מהמחנה הממלכתי ציין היום כי "אנחנו בעיצומה של מלחמת קיום. טובי בנינו ובנותינו מחרפים את נפשם בשדה הקרב. כתף אל כתף קמים להסתערות תומכי ומתנגדי הרפורמה. עיסוק כעת בנושא שכמעט דרדר אותנו למלחמת אחים, גם אם הוא צודק (כלומר חוקי), נראה לי מאוד לא נכון". כהנא הוסיף כי "יש מגוון אפשרויות לדחות את פרסום פסק הדין. יש הטוענים שתקנת "דחיית המועדים" כבר בפועל מאפשרת דחיה.
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כהנא הוסיף כי טעה בכך שלא עסק בנושא עד כה. "טעיתי. מודה שלא הייתי על זה. הנסיבות המקלות הן שהראש שלי היה במקומות אחרים ומובנים. אבל זה תירוץ, והאמת היא שגם אם ההדלפה היתה מראה שהתוצאה הצפויה הפוכה הייתי אומר את אותם דברים. כי מה שחשוב כרגע זה התזמון הרע של העיסוק בזה".
פסק דין אחרון
כזכור, נשיאת העליון אסתר חיות והשופטת ענת ברון, שפרשו מהעליון בחודש אוקטובר יכולולת לכתוב פסק דין אחרון רק עד שלושה חודשים מפרישתן.
כזכור, החוק לצמצום עילת הסבירות אושר בכנסת ברוב של 64 ללא מתנגדים לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה על החוק. התיקון לחוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט לא יוכל להשתמש בעילת הסבירות על מנת לפסול החלטות מנהליות של הממשלה או של שרים.
כזכור גם עתרה כנגד החוק וטענה כי "התיקון המדובר הוא במוצהר חלק מתוכנית שמטרתה לשנות מן היסוד את שיטת המשטר בישראל, וקיים חשש מבוסס שיישומו יגרום לנזקים בלתי הפיכים – פגיעה קשה בשלטון החוק, פגיעה חריפה בעקרון הפרדת הרשויות, מתן פטור לשרים מחובתם לקיים את הדין, מתן חסינות לרשות המבצעת מפני ביקורת שיפוטית בשלל נושאים".
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים
בנוסף נטען כי כמו כן החוק גורם להחלשת שומרי הסף האמונים על השמירה על שלטון החוק". בלשכה גם טענו בעתירה כי "את פועלו של החוק יש להבין גם על רקע העובדה שבקריאה ראשונה עבר כבר תיקון נוסף לחוק יסוד: השפיטה, המיועד לשנות כליל את שיטת בחירת השופטים בישראל ולהקנות לקואליציה הפוליטית שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים".
בעתירה נכתב כי "החוק לביטול הסבירות מיועד לאפשר לממשלה למנות שרים כרצונה, גם אם אלו חטאו בשחיתות, שהרי הממשלה מחוקקת לעצמה, באמצעות הרוב הקואליציוני שבשליטתה, פטור מביקורת לפי מגבלות הסבירות.
- 6.חילי 01/01/2024 23:41הגב לתגובה זוהדמוקרטיה מעל לדת
- 5.רון 01/01/2024 14:40הגב לתגובה זומתן כהנא אתה בעל זכויות רבות הן כחייל והן כאזרח אבל הרצון ללרצות והציפיות שלך מהצד הביבי הם הדלק של מנוע הטירוף הימני ביביסטי.למדינה ולעם שלנו הוותרנות והעלמת עין של הצד הדמוקרטי עלתה לנו ביוקר. פירסום פסק הדין גם שהוא לא נעים לצד מסויים הוא חובה דמוקרטית וחובה אזרחית.
- 4.מלחמת קיום נתניהו, והמחנה הגנצאי התייצב לצד הבוגדים. (ל"ת)דמיקולו פיזדמטה 31/12/2023 20:36הגב לתגובה זו
- 3.שמואל 31/12/2023 18:20הגב לתגובה זוהטיעון העיקרי של השופטת חיות הוא שהחוק לא התקבל ברוב ראוי. רוב של 64 מול 0 מתנגדים. נניח לצורך העניין כי המתנגדים הצביעו, כך שהרוב הוא 64 מול 56. 64 ח"כים בעד החוק ביחס ל- 120 ח"כים הוא 53.33%. הרוב של 8 שופטים בעד מול 7 מתנגדים. 8 שופטים בעד מתוך 15 שופטים הוא 53.33%. כנראה שחיות לא רואה את הבעיה. היא פוסלת את החוק לפי הטיעון של העדר רוב מספיק באותו רוב בדיוק. מה ששמור לאלים לא יינתן לפשוטי העם וגם לא לנציגיו.
- 2.הלוואי שתכניס גול עצמי לשמאל ותפרסם (ל"ת)שלמה 31/12/2023 15:31הגב לתגובה זו
- אופיר 01/01/2024 08:55הגב לתגובה זוואת ההחלטה יש לפרסם בדיוק בזמן. תירוצי המלחמה הם הוכחה לפתגם הידוע: "הפטריוטיזם הןא מפלטו האחרון של הנבל" , כנראה כולל מתן כהנא
- 1.מה יהיה בטקס העצמאות עם רגב יש זמן, ולזה אין זמן... (ל"ת)ארז 31/12/2023 15:11הגב לתגובה זו
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
