בבג"צ מקדימים את יוזמת דרעי ומתכוונים לפרסם את פסק הדין על ביטול חוק עילת הסבירות הערב
לאחר היוזמה של ח"כ דרעי לחקיקה שתוכל לדחות את פרסום פסיקת בג"צ, שופטי בית המשפט העליון מתכוונים לפרסם כבר הערב את פסק הדין של ביטול חוק היסוד לצמצום עילת הסבירות ברוב צפוי של 8 שופטים כנגד 7. השופטים זוכים ללחץ כבד מאת הנשיאה לשעבר חיות וממלא מקום הנשיא השופט פוגלמן
בית המשפט העליון הוועדה לבחירת שופטים כנסת מפגינים עילת הסבירות עתירה לבג"ץ רפורמה משפטית לאחר החשיפה בשבוע שעבר על הפסיקה המסתמנת של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לפסול לראשונה חוק יסוד ולפסול את החוק לצמצום עילת הסבירות ברוב צפוי של 8 שופטים כנגד 7, ולאחר פרסום יוזמת ח"כ דרעי על חקיקת חוק שתאפשר דחיה של פרסום פסק הדין גם לשופטים שפרשו מעבר ל-3 חודשים, בית המשפט העליון צפוי לפרסם הערב את פסק הדין בנושא ביטול חוק היסוד לצמצום עילת הסבירות.
ההקדמה בפרסום פסק הדין צפויה הערב בעקבות לחץ כבד שמפעילים הנשיאה לשעבר חיות וממלא מקום הנשיא השופט פוגלמן על יתר שופטי העליון חברי ההרכב וזאת בעקבות ההדלפה של עיקרי פסק הדין בשבוע שעבר. נכון לעכשיו פסק הדין עדיין לא הושלם.
לפי הטיוטה של פסק הדין אותה פרסם עמיתי עמית סגל, השופטים שצפויים לתמוך בפסילת החוק הם אסתר חיות, יצחק עמית, ענת ברון, עופר גרוסקופף, עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז, חאלד כבוב ורות רונן. מנגד השופטים יחיאל כשר, אלכס שטיין, יוסף אלרון, נעם סולברג, יעל וילנר, גילה כנפי שטייניץ ודוד מינץ צפויים להתנגד לפסילת החוק.
לאחר שהשרים גדעון סער, יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הודיעו כי הם מתנגדים ליוזמה, אמר שר הפנים משה ארבל כי ״הצעת החוק לא מבקשת בשום שלב למנוע מבית המשפט להחליט לפרסם את פסק הדין גם כעת. היא רק מאפשרת לו. בכדי לא להכריע בעת לחימה ולאפשר התמקדות במאחד ולא במפריד. אני קורא לחבריי הממהרים להגיב להתבונן שנית ולא לפסול על הסף. ירצה בית המשפט יתן את פסק הדין כעת, ירצה לדחות - ידחה. זו הצעה מאפשרת ולא מחייבת. רק יחד ננצח״.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- סייעה להתאבדות - זה העונש שהטיל עליה בית המשפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כזכור זהו פסק הדין האחרון של הנשיאה לשעבר אסתר חיות אשר יכולה לפרסם פסקי דין רק עד שלושה חודשים מיום פרישתה, ולכן תאריך פרסום פסק הדין המיועד היה בתחילה לעוד כשבועיים.
החוק לצמצום עילת הסבירות אושר בכנסת ברוב של 64 ללא מתנגדים לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה על החוק. התיקון לחוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט לא יוכל להשתמש בעילת הסבירות על מנת לפסול החלטות מנהליות של הממשלה או של שרים.
פגיעה בשלטון החוק
כזכור גם לשכת עורכי הדין עתרה כנגד החוק וטענה כי "התיקון המדובר הוא במוצהר חלק מתוכנית שמטרתה לשנות מן היסוד את שיטת המשטר בישראל, וקיים חשש מבוסס שיישומו יגרום לנזקים בלתי הפיכים – פגיעה קשה בשלטון החוק, פגיעה חריפה בעקרון הפרדת הרשויות, מתן פטור לשרים מחובתם לקיים את הדין, מתן חסינות לרשות המבצעת מפני ביקורת שיפוטית בשלל נושאים".- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
בנוסף נטען כי כמו כן החוק גורם להחלשת שומרי הסף האמונים על השמירה על שלטון החוק". בלשכה גם טענו בעתירה כי "את פועלו של החוק יש להבין גם על רקע העובדה שבקריאה ראשונה עבר כבר תיקון נוסף לחוק יסוד: השפיטה, המיועד לשנות כליל את שיטת בחירת השופטים בישראל ולהקנות לקואליציה הפוליטית שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים".
בעתירה נכתב כי "החוק לביטול הסבירות מיועד לאפשר לממשלה למנות שרים כרצונה, גם אם אלו חטאו בשחיתות, שהרי הממשלה מחוקקת לעצמה, באמצעות הרוב הקואליציוני שבשליטתה, פטור מביקורת לפי מגבלות הסבירות.
- 1.טיביפ 01/01/2024 18:37הגב לתגובה זואין עלייך סינוואר ממתין לפסק הדין שלך כדי להופיע בפומבי סוף סוף אז בבקשה לא להמתין יותר מדי כי חיינו תלויים בהחלטה שלך כי אם תחליטי לשלוח את ביבי לבית הסוהר מיד כפושע אז נוכל להתקדם לשלום
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות
בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.
הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.
יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד
פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.
