השופט התורן בבית המשפט העליון, דוד מינץ, קבע היום כי הדיון בשבע עתירות שהוגשו נגד ביטול עילת הסבירות ייערך לאחר הפגרה במהלך חודש בספטמבר. מינץ קבע כי תגובת המשיבים תוגש עד 10 ימים לפני מועד הדיון.

נשיאת העליון אסתר חיות והשופטת ענת ברון, שפורשות מהעליון בחודש אוקטובר יוכלו להשתתף בדיון שייערך חודש לפני פרישתם. 

השופט מינץ דחה את הבקשות בעתירות שהוגשו למתן צווי ביניים בכדי למנוע את כניסת החוק לתוקף. נשיא המדינה יצחק בוז'י הרצוג, חתם היום על החוק יחד עם יו"ר הכנסת ח"כ אמיר אוחנה וראש הממשלה נתניהו, והחוק  פורסם ברשומות ונכנס לתוקף.

יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי קראה אתמול לנשיא המדינה לא לחתום על החוק, "אל תחתום על החוק לפני שגורלו יוכרע בבית המשפט העליון, אל תתן ידך למהלך החד צדדי ההרסני והלא דמוקרטי הזה". אך למרות הקריאה הזו של מיכאלי ושל נוספים לנשיא המדינה אין באמת שיקול דעת בנושא, חתימתו היא רק חלק מהליך פורמלי והיא לא יכולה באמת למנוע את כניסתו של חוק לתוקף.

החוק לצמצום עילת הסבירות אושר השבוע ביום שני ברוב של 64 ללא מתנגדים לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה על החוק. התיקון לחוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט לא יוכל להשתמש בעילת הסבירות על מנת לפסול החלטות מנהליות של הממשלה או של שרים.

• קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
• ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופט מינץ גם דן היום בעתירה נוספת שהוגשה כנגד שר המשפטים יריב לוין בדרישה לחייבו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. מינץ קבע כי מזכירות העליון תקבע מועד לדיון בעתירה גם כן במהלך חודש ספטמבר, לאחר שבית המשפט יחזור מפגרת הקיץ. מדובר בעתירות שהוגשו על ידי יו"ר יש עתיד והאופוזיציה יאיר לפיד ושל התנועה למען איכות השלטון בישראל. 

בין העותרים נגד ביטול עילת הסבירות: תנועת אומ"ץ, לשכת עורכי הדין, התנועה לאיכות השלטון, 44 אנשי עסקים, תנועת דרכנו, התנועה הדמוקרטית האזרחית וכן עורכי הדין יהודה רסלר ויוסי האזרחי.

לשכת עורכי הדין שהחליטה בתחילת השבוע בדיון חירום במועצת הלשכה להגיש עתירה לבג"צ כנגד החוק כתבה בעתירה שהגישה כנגד החוק נכתב כי "התיקון המדובר הוא במוצהר חלק מתוכנית שמטרתה לשנות מן היסוד את שיטת המשטר בישראל, וקיים חשש מבוסס שיישומו יגרום לנזקים בלתי הפיכים – פגיעה קשה בשלטון החוק, פגיעה חריפה בעקרון הפרדת הרשויות, מתן פטור לשרים מחובתם לקיים את הדין, מתן חסינות לרשות המבצעת מפני ביקורת שיפוטית בשלל נושאים".

• הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• כך רשות המסים מצליחה לגבות חובות ישנים

בנוסף נטען כי כמו כן החוק גורם להחלשת שומרי הסף האמונים על השמירה על שלטון החוק". בלשכה גם טענו בעתירה כי  "את פועלו של החוק יש להבין גם על רקע העובדה שבקריאה ראשונה עבר כבר תיקון נוסף לחוק יסוד: השפיטה, המיועד לשנות כליל את שיטת בחירת השופטים בישראל ולהקנות לקואליציה הפוליטית שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים".

בעתירה נכתב כי "החוק לביטול הסבירות מיועד לאפשר לממשלה למנות שרים כרצונה, גם אם אלו חטאו בשחיתות, שהרי הממשלה מחוקקת לעצמה, באמצעות הרוב הקואליציוני שבשליטתה, פטור מביקורת לפי מגבלות הסבירות.

לטענת לשכת עורכי הדין "החוק לביטול הסבירות מיועד לאפשר לשרים שימונו בחוסר סבירות, לקבל כל החלטה, תהא זו הקיצונית והמופרכת ביותר, שהרי על השרים לא יחולו מגבלות הסבירות. בנוסף החוק מיועד לאפשר לממשלה ולשרים שימונו בחוסר סבירות לפטר כרצונם את שומרי הסף, ובראשם את היועצת המשפטית לממשלה, משניה ופרקליט המדינה, ובכך להכניעם, לשעבדם ולפגוע בעצמאות שיקול דעתם המקצועי, שהרי לא יחולו מגבלות הסבירות. כמו כן, לטענת לשכת עורכי הדיו החוק מיועד לאפשר לממשלה לדרוס את הדרג המקצועי במשרדי הממשלה ואת ראשי הרשויות הסטטוטוריות, לבטל את יושרתם המקצועית ולהכפיפם לגחמות השרים, במינויים ובנושאים מקצועיים חשובים, שהרי לא יחולו מגבלות הסבירות".