הפקעה היא הליך משפטי שבו רשות ציבורית, כגון המדינה או רשות מקומית, נוטלת בעלות על מקרקעין פרטיים בכפייה, לצורך מטרה ציבורית כגון סלילת כביש, הקמת מוסד ציבורי או פיתוח תשתיות, תמורת פיצוי כספי לבעלים המקוריים.
בישראל, סמכות ההפקעה מעוגנת בחקיקה,
ובכלל זה פקודת הקרקעות וחוקי תכנון ובנייה, הקובעים את התנאים והמגבלות להפעלת סמכות ההפקעה, לרבות היקף השטח שניתן להפקיע ואופן חישוב הפיצוי המגיע לבעלי הקרקע.
הליכי הפקעה מעוררים לעיתים קרובות מחלוקות משפטיות בין הרשויות לבין בעלי הקרקעות, במיוחד סביב
שאלת גובה הפיצוי ההוגן, וכן דיון ציבורי רחב יותר בנוגע לאיזון הראוי בין צורכי הציבור לפיתוח תשתיות לבין הגנה על זכות הקניין הפרטי. בתי המשפט בישראל נדרשים לעיתים קרובות להכריע בתביעות הנוגעות להליכי הפקעה, כאשר פסיקתם קובעת תקדימים המשפיעים על אופן יישום סמכויות
ההפקעה על ידי רשויות המדינה בעתיד. בעלי קרקע המתנגדים להליך הפקעה יכולים לערער על גובה הפיצוי המוצע להם, ולעיתים אף לעכב את ביצוע ההפקעה עד להכרעה משפטית סופית בעניינם. הליכי הפקעה עשויים להימשך שנים רבות עד להשלמתם המלאה.
הליכי הפקעה נוגעים ישירות
לשווי נדל"ן פרטי ולגובה הפיצוי לבעלים, והמחלוקות סביבם מגיעות לא אחת להכרעת בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. גובה הפיצוי נקבע לפי שווי השוק של
הקרקע במועד ההפקעה ולפי ייעודה התכנוני.
קיבל את ערעור העירייה וביטל את חיובה בתשלום פיצויי הפקעה. קובע: בית הספר ויתר ב-2009 על פיצויים נוספים; הסכם מ-2013 שאפשר לו לתבוע אותם - לא בתוקף, משום שלא נחתם בידי ממלא מקום ראש העירייה
יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, שלחה מכתב ליו"ר ועדת הפנים, בו היא מבקשת להסדיר את נושא הפיצויים לבעלי הקרקעות. בוגין: "צריך להגן על הפרט וליצור מנגנון פיצויים מאוזן, מה שיפחית התנגדויות"
ביום רביעי תיארך ישיבת הוועדה המקומית בת"א שתקבע האם ההתנגדויות הרבות של בעלי הקרקע לתכנית לחידוש הרחוב מוצדקות. בין ההתנגדויות: בקשה לפיצוי של 17.6 מיליון שקל מבניין אחד וסאגה מתמשכת: האם המחירים ברחוב ארלוזורוב עלו יותר מאשר בז'בוטינסקי? גם השמאים חלוקים
החברה מציגה הפסד גולמי ברבעון השני של 73.3 מיליון שקל, קיטון של 86% לעומת הרבעון המקביל אשתקד; ההפסד הנקי העמיק שהסתכם ב-67.2 מיליון שקל ביחס להפסד נקי של 19.7 מיליון שקל ברבעון המקביל