מטרו
צילום: מטרו

תביעה מקוצרת, היטל השבחה מופחת: מתווה הפיצוי לבעלי קרקעות המטרו?

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, שלחה מכתב ליו"ר ועדת הפנים, בו היא מבקשת להסדיר את נושא הפיצויים לבעלי הקרקעות. בוגין: "צריך להגן על הפרט וליצור מנגנון פיצויים מאוזן, מה שיפחית התנגדויות"
איציק יצחקי | (4)

בשבוע שעבר שלחה חברת נת"ע על שליחתם של כ-11,000 הודעות הפקעה אישיות לבעלים הרשומים של הקרקעות במעל 800 חלקות, במסגרת פרויקט המטרו. כעת, לשכת שמאי המקרקעין ממשיכה בהסדרת הנושא וקידום פרלמנטרי וחקיקתי של החוק בהתייחסות לנושא היטלי ההשבחה ופיצויים להפקעות של נת"ע. 

נחמה בוגין (ניר שהרבני)

פיצוי ראוי במקום הליך מסורבל. נחמה בוגין (ניר שהרבני)

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, נחמה בוגין, שלחה מכתב ליו"ר וועדת הפנים ח"כ יעקב אשר, המסביר על המהלכים המומלצים והנדרשים לתיקון חוק המטרו. היא כתבה לאשר מה דעתה בעניין היטל השבחה ופיצויים בגין הפקעה ופגיעה במקרקעין בחוק המטרו.

בין היתר כתבה בוגין כי "נקבע בחוק כי יתווסף על היטל ההשבחה המשתלם דרך כלל אגב תכנון משביח, גם מס השבחת מטרו, אשר בשילוב שלו עם היטל ההשבחה מטיל על בעלי הקרקעות מס גבוה וחריג בשיעור מצטבר של 75%. עוד ובנוסף, החוק מאפשר למדינה להפקיע קרקע גם לצרכים מסחריים (מעל דיפו ותחנות מרכזיות) דבר שלא ניתן היה לעשות לפי דיני ההפקעות עד לחקיקת חוק זה".

לטענתה, כנגד יש "חובה מוגברת להגן על הפרט, הן במנגנון היטל ההשבחה, והן במנגנון פיצויי ההפקעה וירידת ערך מקרקעין". בוגין מציעה כי "לאור ההכבדה המשמעותית הן בהיטל השבחה ומס מטרו, והן במתן זכות למדינה להפקיע קרקע לצורכי מסחר, יגן המחוקק על הפרט אשר נפגע מהתוכנית. לבד מההגנה על הפרט אשר נפגע מפרויקט שמבצעת המדינה שהינה מטרה חשובה לכשעצמה, יצירת מנגנון פיצויים מאוזן תפחית התנגדויות והליכים משפטיים ובכך תשפיע דרמטית על יעילות וקצב הביצוע של הפרויקט".

היא מפרטת כי פגיעה כזו יכולה לחול בשני מצבים: פגיעה בשווי המקרקעין עקב אישור תוכנית, והפקעת המקרקעין. "מוצע כי ככל שתחול הפקעה של זכותו הקניינית, לא יידרש הפרט להגיש שתי תביעות כנגד שני נתבעים שונים, כפי המצב כיום, אחת על ירידת ערך בשל התוכניות הפוגעות לפי סעיף 197 לחוק, ואחת לפיצויי הפקעה, אלא שיוכל להגיש תביעה אחת נגד גורם אחד ולדון במלוא הפיצוי בהינף אחד", היא כותבת. 

עוד הציעה, כי הפרט שהמקרקעין שלו נפגעים, בין אם בפגיעה ישירה ובין אם בפגיעה עקיפה, יגיש תביעה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, אך לא יידרש להוכיח פגיעה ב"תכונות המקרקעיניות". כלומר, הדיון בתביעה יהיה כפשוטו: "השאלה היחידה היא האם נפגע שוויי המקרקעין, ללא התפלפלויות משפטיות (אם יורשה לי) שמטרתן לצמצם צמצום מלאכותי את הפיצוי", הסבירה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

לגבי נושא היטל השבחה כתבה: "סוגיית היטל ההשבחה הינה קריטית לאור העובדה שהיטל זה הוא הגורם המרכזי בקביעת כלכליות פרויקט נדל"ני וההחלטה אם לממשו או לא. קיימות מספר בעיות בהקשר של היטל ההשבחה, אתמקד כאן בעיקריות שבהן: מועד התשלום- על פי נוסח החוק הקיים כיום החיוב בתשלום חל על תוכניות שהופקדו לאחר 1.1.23, כלומר במועד שבו עדיין יש חוסר ודאות תכנונית ניכרת, עדיין לא אושרה אפילו תמ"א 70 ויש חשש שבעלי הקרקע יידרשו לשלם על זכויות בניה שלא תאושרנה לבסוף. מוצע לשנות את מועד החיוב ל-90 יום מיום אישור תמ"א 70". 

עוד היא כתבה לגבי תשלום על זכויות שנוצרו עקב תוכנית המטרו ולא על זכויות שהיו קיימות קודם לכן כי יש לגבות היטל רק על זכויות שנוצרו בעקבות תוכנית המטרו. "דוגמא מצוינת לכך הינה קרקע שחלה בה 'תוכנית כוללנית' שבגינה נדחה מועד החיוב בהיטל למועד אישור תוכנית מפורטת בעקבותיה. מוצע להבהיר בחוק כי ההיטל המורחב בשיעור 75% יחול רק על זכויות נוספות שנובעות מתוכניות המטרו וכי ה'מצב הקודם' יכלול כל תוכנית שהייתה תקפה קודם לכן, לרבות תוכניות כוללניות".

עוד היא הציעה כי בתוכניות שתקודמנה באזורי ההשפעה של המטרו כהגדרתם בתמ"א 70, תלווה התוכנית בחוות דעת שמאית שתבטיח כדאיות כלכלית למימוש הפרויקט, בדומה לחוות דעת על פי תקן 21 "המשמשות לליווי תוכניות פינוי בינוי בהצלחה רבה".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ומה לגבי הרכבת הקלע שמפקיעה שטחים? (ל"ת)
    לייבו 19/02/2024 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פופוליזם זול על חשבון בעלי הקרקע (ל"ת)
    שמיר 18/02/2024 23:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שלומי 18/02/2024 15:07
    הגב לתגובה זו
    הצלחת לבלבל אותי לגמרי. לא ברור מה ישלם פלוני שקיבל הודעת הפקעה בגלל תחנת מטרו העומדת להיבנות ברחוב הסמוך למגוריו. במקום להתקשקש בלשון שמאים - אפשר לקבל תשובה בנוסח המובן לכל דיכפין?
  • שמאי 18/02/2024 22:42
    הגב לתגובה זו
    היא מדברת על פיצוי שפלוני צריך לקבל בעבור הפקעת הקרקע וירידת ערך הקרקע. כדי להסביר לך לעומק צריך לדבר בשפה שמאית אין מה לעשות כמו שהייטקיסט לא יכול להסביר לך משהו שקשור לעבודה שלו בלי להתשמש בשפה הייטקיסטית.
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

נועם גרייף
צילום: ימית הרוניאן

עמרם אברהם זכתה ב-3 מכרזים במעלה אדומים להקמת 637 יח"ד

המגרשים בפרויקט הם בשטח כולל של כ-29 דונם, 65% במסגרת מחיר למשתכן ו-35% בשוק החופשי

רן קידר |

חברת עמרם אברהם עמרם 0.48%   הודיעה היום כי זכתה בשלושה מכרזים במעלה אדומים בשטח כולל של למעלה מ-29 דונם, עליהם ניתן להקים סה"כ כ-637 יח"ד מתוכן כ- 65 אחוז במסגרת התכנית הממשלתית מחיר למשתכן וכ-35 אחוז במסגרת השוק החופשי, בתמורה כוללת של כ-15 מיליון שקל והוצאות פיתוח של כ-222 מיליון שקל. נתוני המרכז מראים כי במגרש מספר 311 בו יש זכויות להקמת 111 יח"ד זכתה החברה כאשר המחיר הקרקע ליחידה עמד בממוצע על כ- 16 שקל בלבד.

לדברי נועם גרייף, מנכ"ל עמרם אברהם, "הזכייה במכרזים הנוספים מהווה בשורה עבור החברה ותאפשר לנו להמשיך באסטרטגיית הצמיחה אותה אנו מובילים. החברה סיכמה את הרבעון השלישי ותשעת החודשים הראשונים של השנה עם תנופת פעילות משמעותית הכולל מכירת למעלה מ-1000 דירות מתחילת השנה, הכנסות הקבוצה טיפסו בכ-56% לכ-1.07 מיליארד שקל והרווח הנקי לבעלי המניות גדל בכ-17% לכ-72 מיליון שקל באותה תקופה. אנו מאמינים באוד בענף הנדל"ן למגורים וממשיכים להוביל בכל הכח להעצמת המלאי של החברה".

"עמרם אברהם" היא מהמובילות מבין חברות הבנייה בבורסה עם שווי של כ-3 מיליארד שקל חייבת את ההצלחה שלה למשה כחלון, שר האוצר שיזם את מחיר למשתכן. מחברה קבלנית קטנה, היא הפכה תוך מספר שנים לחברה גדולה בזכות פרויקטים רבים במחיר למשתכן. פרויקטים שלכאורה הרווחיות בהן שולית יחסית - אבל עמרם הצליחה לעשות רווחיות של הייטק. כשפותחים את הדוחות הכספיים שלה רואים רווחיות גולמית של 45% ו-50% בפרויקטים של מחיר למשתכן. איך זה ייתכן?

נחזור לבסיס. מחיר למשתכן היא תוכנית שבה המדינה נותנת קרקעות במחיר מאוד מסובסד לקבלנים שמוכרים את הדירות לזכאי מחיר למשתכן לפי מחיר ידוע מראש. ההסתערות של הזכאים היתה ברורה כי מדובר בדירות בהנחה של 25% ומעלה והדוחות של עמרם חושפים שבמקרים לא מעטים זה גם היה בהנחה של 50% על מחיר השוק האמיתי. הביקושים העצומים ייתרו את הצורך של החברות האלו במערך של שיווק ומכירות. זה חיסכון גדול של הוצאות תפעול גדולות ובהינתן החיסכון הזה, בשוק חופשי היה צפוי שהחברות יגשו למכרזים ויסתפקו בשיעורי רווחיות נמוכים.

וזה מה שקרה, אבל בהדרגה, החלו החברות להיות גרידיות. יד נעלמה העלתה את התמחור על הקרקעות, הוסיפה חלק משמעותי בפרויקטים שהוא מכירה בשוק החופשי וגרמה לחברות קטנות ובינוניות להתנפח למאות מיליונים ואפילו מיליארדים. חברות הבנייה בבורסה היו עד לפני 7-8 שנים בעיקר חברות משפחתיות עם שווי של עשרות אולי מאות בודדות של מיליוני שקלים, כעת יש מעל תריסר חברות ששוות מעל 1 מיליארד שקל. דמרי שווה מעל 8 מיליארד ואחריה שורה ארוכה של חברות בשווים של מיליארדים.