מטרו
צילום: מטרו

הקרקע הופקעה, הערך ירד - והפיצוי? הדד-ליין בעיצומה של מלחמה, נותר בעינו

בעוד פחות משבוע יסתיים המועד החוקי להגשת תביעות פיצויים בעקבות הפקעת קרקעות לצורכי המטרו. למרות המלחמה, למרות הפינוי, ולמרות שאף אחד לא באמת מסוגל להיערך



הרצי אהרון |


בעלי קרקעות לאורך תוואי קווי המטרו M1 ו־M3 קיבלו בשנים האחרונות הודעות על הפקעת חלקותיהם. כחלק מהליך קידום פרויקט התשתית הלאומי. מדובר באלפי אנשים, חלקם משפחות פרטיות, שנדרשו לוותר על קרקע שבבעלותם, פעמים רבות ללא אפשרות אמיתית להתנגד.

במקרים רבים ערך הקרקע הנותר ירד משמעותית. והדרך היחידה לקבל פיצוי היא באמצעות הגשת תביעת "ירידת ערך". אלא שכעת מתברר שבאופן כמעט שקט, המועד החוקי האחרון להגשת תביעות מתקרב במהירות, כבר ביום שלישי הקרוב. וזה קורה, בין היתר, כי המדינה בחרה לספור את שלוש השנים למועד ההגשה מיום האישור הממשלתי של התוכנית. ולא מיום פרסומה ברשומות.

כלומר: הדד-ליין מגיע מוקדם יותר ממה שרבים סברו. ואז הגיע "עם כלביא". מאות משרדי שמאים, עורכי דין ורשויות מקומיות, שדווקא בימים אלו היו אמורים להגיש את התביעות בשם אותם בעלי קרקע - נמצאים בקשיי תפקוד, חלקם מפונים בעצמם, אחרים פשוט לא מצליחים לעבוד כרגיל.

אבל בניגוד למה שקרה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", הפעם, עד כה לא פורסמה שום דחייה רשמית. גם לא הודעה מסודרת לציבור. השתיקה רועמת. והתוצאה: אלפי בעלי קרקע עלולים לאבד את הזכות לתבוע פיצוי. רק כי לא ידעו שמדובר במרוץ נגד הזמן, או כי לא הספיקו לפעול בתוך מציאות של טילים, פינוי ובתי ספר סגורים.

בשורה התחתונה: ייתכן ששר הפנים כן יאשר בעתיד דחייה נקודתית. אבל כל עוד זה לא קורה רשמית, הציבור נמצא בחוסר ודאות מוחלט. במציאות שבה המדינה עצמה משותקת חלקית, הדרישה מהאזרחים להגיש תביעות בזמן, נראית מנותקת מהשטח.



המשמעות לקופת המדינה


מעבר לפגיעה באזרחים, הסיפור הזה גם מכיל בתוכו פוטנציאל לעלות משמעותית לקופת המדינה. אם כל בעלי הקרקעות שנפגעו אכן יגישו את תביעותיהם בזמן, מדובר באלפי תיקים שיכולים להסתכם במיליארדי שקלים בפיצויים. אבל מה יקרה אם מועד ההגשה יפקע. רק בגלל שאנשים לא היו מודעים לדחיפות, או פשוט לא הצליחו לפעול בזמן מלחמה? במקרה כזה, המדינה תעמוד בפני גל של תביעות ייצוגיות ובג"צים, שיגבירו את הלחץ על המערכת הרבה יותר.

במילים אחרות: גם אם הכוונה הייתה לחסוך, העיכוב עלול להתגלות כטעות יקרה. מבחינה משפטית, יש כאן גם שאלה עקרונית: האם בנסיבות הנוכחיות, שבהן מדינה שלמה נתונה באירוע חירום לאומי. לא היה זה מתבקש להכריז מראש על דחייה גורפת? בעבר, בעת מגפת הקורונה וגם בתקופת מלחמת לבנון השנייה, הוארכו מועדים סטטוטוריים שונים באופן רשמי ומרוכז.

השימוש במונח "כוח עליון" לצורך הקפאת לוחות זמנים היה מקובל גם בפסיקה. דווקא במקרה הזה, שבו מדובר בזכות קניינית בסיסית, המדינה שותקת. או לכל הפחות מסתפקת בהצהרה כללית שניתן להגיש בקשה פרטנית לשר הפנים. האם זו אחריות אזרחית לדעת להגיש בקשה אישית למי שפונה מביתו תחת טילים? לכך מתווספת בעיה חמורה של שקיפות.

רבים מבעלי הקרקע כלל לא יודעים שמועד ההגשה החוקי עומד לפקוע. המדינה לא שלחה אליהם התראה מסודרת, לא הודעות, לא דואר רשום, אפילו לא פרסום יזום בעיתונות. להבדיל, בתהליכי פינוי־בינוי או תמ"א 38, הרשויות והיזמים מחלקים לתושבים חוברות צבעוניות, דפי מידע ואפילו עורכים כנסים קהילתיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

משכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?

על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?

צלי אהרון |

חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.

הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?

החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.

בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה.  80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל. 

ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?