הקרקע הופקעה, הערך ירד - והפיצוי? הדד-ליין בעיצומה של מלחמה, נותר בעינו
בעוד פחות משבוע יסתיים המועד החוקי להגשת תביעות פיצויים בעקבות הפקעת קרקעות לצורכי המטרו. למרות המלחמה, למרות הפינוי, ולמרות שאף אחד לא באמת מסוגל להיערך
בעלי קרקעות לאורך תוואי קווי המטרו M1 ו־M3 קיבלו בשנים האחרונות הודעות על הפקעת חלקותיהם. כחלק מהליך קידום פרויקט התשתית הלאומי. מדובר באלפי אנשים, חלקם משפחות פרטיות, שנדרשו לוותר על קרקע שבבעלותם, פעמים
רבות ללא אפשרות אמיתית להתנגד.
במקרים רבים ערך הקרקע הנותר ירד משמעותית. והדרך היחידה לקבל פיצוי היא באמצעות הגשת תביעת "ירידת ערך". אלא שכעת מתברר שבאופן כמעט שקט, המועד החוקי האחרון להגשת תביעות מתקרב במהירות, כבר ביום שלישי הקרוב. וזה קורה,
בין היתר, כי המדינה בחרה לספור את שלוש השנים למועד ההגשה מיום האישור הממשלתי של התוכנית. ולא מיום פרסומה ברשומות.
כלומר: הדד-ליין מגיע מוקדם יותר ממה שרבים סברו. ואז הגיע "עם כלביא". מאות משרדי שמאים, עורכי דין ורשויות מקומיות, שדווקא בימים אלו
היו אמורים להגיש את התביעות בשם אותם בעלי קרקע - נמצאים בקשיי תפקוד, חלקם מפונים בעצמם, אחרים פשוט לא מצליחים לעבוד כרגיל.
אבל בניגוד למה שקרה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", הפעם, עד כה לא פורסמה שום דחייה רשמית. גם לא הודעה מסודרת לציבור. השתיקה רועמת.
והתוצאה: אלפי בעלי קרקע עלולים לאבד את הזכות לתבוע פיצוי. רק כי לא ידעו שמדובר במרוץ נגד הזמן, או כי לא הספיקו לפעול בתוך מציאות של טילים, פינוי ובתי ספר סגורים.
בשורה התחתונה: ייתכן ששר הפנים כן יאשר בעתיד דחייה נקודתית. אבל כל עוד זה לא קורה רשמית,
הציבור נמצא בחוסר ודאות מוחלט. במציאות שבה המדינה עצמה משותקת חלקית, הדרישה מהאזרחים להגיש תביעות בזמן, נראית מנותקת מהשטח.
המשמעות לקופת המדינה
מעבר לפגיעה באזרחים,
הסיפור הזה גם מכיל בתוכו פוטנציאל לעלות משמעותית לקופת המדינה. אם כל בעלי הקרקעות שנפגעו אכן יגישו את תביעותיהם בזמן, מדובר באלפי תיקים שיכולים להסתכם במיליארדי שקלים בפיצויים. אבל מה יקרה אם מועד ההגשה יפקע. רק בגלל שאנשים לא היו מודעים לדחיפות, או פשוט לא
הצליחו לפעול בזמן מלחמה? במקרה כזה, המדינה תעמוד בפני גל של תביעות ייצוגיות ובג"צים, שיגבירו את הלחץ על המערכת הרבה יותר.
במילים אחרות: גם אם הכוונה הייתה לחסוך, העיכוב עלול להתגלות כטעות יקרה. מבחינה משפטית, יש כאן גם שאלה עקרונית: האם בנסיבות
הנוכחיות, שבהן מדינה שלמה נתונה באירוע חירום לאומי. לא היה זה מתבקש להכריז מראש על דחייה גורפת? בעבר, בעת מגפת הקורונה וגם בתקופת מלחמת לבנון השנייה, הוארכו מועדים סטטוטוריים שונים באופן רשמי ומרוכז.
השימוש במונח "כוח עליון" לצורך הקפאת לוחות זמנים
היה מקובל גם בפסיקה. דווקא במקרה הזה, שבו מדובר בזכות קניינית בסיסית, המדינה שותקת. או לכל הפחות מסתפקת בהצהרה כללית שניתן להגיש בקשה פרטנית לשר הפנים. האם זו אחריות אזרחית לדעת להגיש בקשה אישית למי שפונה מביתו תחת טילים? לכך מתווספת בעיה חמורה של שקיפות.
רבים מבעלי הקרקע כלל לא יודעים שמועד ההגשה החוקי עומד לפקוע. המדינה לא שלחה אליהם התראה מסודרת, לא הודעות, לא דואר רשום, אפילו לא פרסום יזום בעיתונות. להבדיל, בתהליכי פינוי־בינוי או תמ"א 38, הרשויות והיזמים מחלקים לתושבים חוברות צבעוניות, דפי מידע
ואפילו עורכים כנסים קהילתיים.

מחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר
לאחר ירידה של כ- 7-10% במחירי הדירות בממוצע ברחבי הארץ, ועליית מחירי השכירות באותם אזורים: מצב המשקיעים השתפר. קרי הם מקבלים יותר תשואה שוטפת על השקעתם שירדה במחירים אבסולוטיים. כשברקע תחזית בנק ישראל היא לירידת ריבית של כ-0.75% עד לסוף 2026, השאלה
המתבקשת היא האם רכישת דירה להשקעה חוזרת להיות רלוונטית?
המצב בשוק הנדל״ן למגורים בהחלט מבלבל. אנחנו רואים מהנתונים שמגיעים מתחילת ירידות מחירים רוחביות במחירי הדירות. העסקאות שנעשות מעידות על קצב נמוך ואיטי מאוד. לא קל למכור דירה היום בישראל. כמובן שבמחיר הנכון תמיד יש את מי שמוכן לשלם, אבל באופן כללי - הירידות שאנחנו מדברים אליהן כבר למעלה מחצי שנה, מורגשות היטב בשטח. מנגד, רואים את מחירי השכירות עולים. הערכה שמרנית מדברת על עלייה של 5% בממוצע בשכר הדירה הארץ בשנה האחרונה.
המצב מבלבל בעיקר מפני שאם מחירי הדירות יורדים (והם יורדים כאמור)- היינו רוצים לראות גם את מחירי השכירות יורדים בצמוד. וזה לא קורה. לפחות בינתיים.
נציג את המצב שנובע מן האנומליה שהוזכרה: מצב המשקיעים בנדל״ן - אשר השתפר והפך לטוב יותר בעקבות הדיסוננס של מחירי דירות יורדים ושכר דירה עולה. מביא דה פקטו לעליה בתשואה השוטפת של משקיעי הנדל״ן בכ-5% לפחות. המשמעות היא שהתשואה השוטפת על דירה ממוצעת עולה. לצורך הדוגמא נקח דירה ממוצעת בישראל שעומדת כיום על כ-2.3 מיליון שקל. שיעור ההחזר ( הכנסות השכירות שהמשקיעים מקבלים) עלתה מסכום של כ-2.9% תשואה שוטפת בתחילת השנה לכ-3.4% היום. עבור המשכירים מדובר בשינוי מהותי: אותם נכסים שהניבו הכנסה צנועה יחסית לפני שנה, הפכו לפתע לרווחיים יותר בהשוואה לעלות ההחזקה שלהם. אבל הסוכרייה תגיע דווקא בהמשך: הרי בנק ישראל הציג בהחלטת הריבית האחרונה את התחזית קדימה ובה נראה ככל שנראה את הריבית במשק יורדת ב-0.75%. מה שיביא את המשכנתא הממוצעת לירידה בהתאם. בנוגע לשיפור בתשואה, ננסה להסביר בפשטות: כשהמחיר הנקוב של הנכס יורד, אבל ההכנסה מהשכירות דווקא עולה, שיעור התשואה עולה בהתאם. אם בעבר בעל דירה שהשכיר אותה קיבל תשואה של 3%, היום הוא כבר מתקרב ל-3.5%.
כמו כן, לתוך המשוואה הזו נכנסת כאמור גם הריבית. אם התחזיתשל הורדת הריבית ב-0.75% תתממש, משקיע שירכוש דירה להשקעה יוכל לקחת משכנתא בריבית זהה (בקירוב) לתשואה השוטפת שמייצר הנכס. כלומר, ההחזר החודשי על ההלוואה יהיה קטן מההכנסה משכר הדירה, מצב שבו ההשקעה מממנת את עצמה, עם פוטנציאל לעליית ערך נוספת של הנכס ביום שאחרי ההתייצבות הכלכלית והביטחונית.מדובר על נכס שמייצר תזרים חיובי כבר מהיום הראשון, ובמקביל שומר פוטנציאל השבחה לעתיד. משקיעים אובים את המצב הזה וראינו זאת בשנים קודמות. כמו לפני 3 שנים - בימים אלה הריבית עדיין הייתה נמוכה והנכס הניב תשואה ממוצעת של כ-2.2-2.3%. אבל זו הייתה השקעה טובה.בעיקרכי הוא נשאר עם תזרים חיובי בסוף החודש לאחר ששילם את החזר המשכנתא.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אולי נשמע כמו שינוי קטן במספרים, אבל בעולם ההשקעות מדובר בהבדל מהותי. במיוחד בתקופה שבה שוקי ההון תנודתיים והאלטרנטיבות לא תמיד נחשבות לחוף מבטחים. עם בורסה מקומית שבימים האחרונים הראתה לנו תנודות של 4-5% בכל יום למטה או למעלה. התנודות הללו מגיעות גם על רקע נתונים גאופוליטיים ולאו דווקא בהקשר לחברה, בדרך כלל לא נראה חברה שעולה יורדת 8% ויורדת 11% ביום שאחרי בגלל דיווח כזה או אחר. חברה לא משנה את עצמה באופן כה חד למטה ואז למעלה או להיפך בטווח זמן קצר שכזה.

מחירי הדירות יורדים - אבל המשקיעים מרוויחים יותר
לאחר ירידה של כ- 7-10% במחירי הדירות בממוצע ברחבי הארץ, ועליית מחירי השכירות באותם אזורים: מצב המשקיעים השתפר. קרי הם מקבלים יותר תשואה שוטפת על השקעתם שירדה במחירים אבסולוטיים. כשברקע תחזית בנק ישראל היא לירידת ריבית של כ-0.75% עד לסוף 2026, השאלה
המתבקשת היא האם רכישת דירה להשקעה חוזרת להיות רלוונטית?
המצב בשוק הנדל״ן למגורים בהחלט מבלבל. אנחנו רואים מהנתונים שמגיעים מתחילת ירידות מחירים רוחביות במחירי הדירות. העסקאות שנעשות מעידות על קצב נמוך ואיטי מאוד. לא קל למכור דירה היום בישראל. כמובן שבמחיר הנכון תמיד יש את מי שמוכן לשלם, אבל באופן כללי - הירידות שאנחנו מדברים אליהן כבר למעלה מחצי שנה, מורגשות היטב בשטח. מנגד, רואים את מחירי השכירות עולים. הערכה שמרנית מדברת על עלייה של 5% בממוצע בשכר הדירה הארץ בשנה האחרונה.
המצב מבלבל בעיקר מפני שאם מחירי הדירות יורדים (והם יורדים כאמור)- היינו רוצים לראות גם את מחירי השכירות יורדים בצמוד. וזה לא קורה. לפחות בינתיים.
נציג את המצב שנובע מן האנומליה שהוזכרה: מצב המשקיעים בנדל״ן - אשר השתפר והפך לטוב יותר בעקבות הדיסוננס של מחירי דירות יורדים ושכר דירה עולה. מביא דה פקטו לעליה בתשואה השוטפת של משקיעי הנדל״ן בכ-5% לפחות. המשמעות היא שהתשואה השוטפת על דירה ממוצעת עולה. לצורך הדוגמא נקח דירה ממוצעת בישראל שעומדת כיום על כ-2.3 מיליון שקל. שיעור ההחזר ( הכנסות השכירות שהמשקיעים מקבלים) עלתה מסכום של כ-2.9% תשואה שוטפת בתחילת השנה לכ-3.4% היום. עבור המשכירים מדובר בשינוי מהותי: אותם נכסים שהניבו הכנסה צנועה יחסית לפני שנה, הפכו לפתע לרווחיים יותר בהשוואה לעלות ההחזקה שלהם. אבל הסוכרייה תגיע דווקא בהמשך: הרי בנק ישראל הציג בהחלטת הריבית האחרונה את התחזית קדימה ובה נראה ככל שנראה את הריבית במשק יורדת ב-0.75%. מה שיביא את המשכנתא הממוצעת לירידה בהתאם. בנוגע לשיפור בתשואה, ננסה להסביר בפשטות: כשהמחיר הנקוב של הנכס יורד, אבל ההכנסה מהשכירות דווקא עולה, שיעור התשואה עולה בהתאם. אם בעבר בעל דירה שהשכיר אותה קיבל תשואה של 3%, היום הוא כבר מתקרב ל-3.5%.
כמו כן, לתוך המשוואה הזו נכנסת כאמור גם הריבית. אם התחזיתשל הורדת הריבית ב-0.75% תתממש, משקיע שירכוש דירה להשקעה יוכל לקחת משכנתא בריבית זהה (בקירוב) לתשואה השוטפת שמייצר הנכס. כלומר, ההחזר החודשי על ההלוואה יהיה קטן מההכנסה משכר הדירה, מצב שבו ההשקעה מממנת את עצמה, עם פוטנציאל לעליית ערך נוספת של הנכס ביום שאחרי ההתייצבות הכלכלית והביטחונית.מדובר על נכס שמייצר תזרים חיובי כבר מהיום הראשון, ובמקביל שומר פוטנציאל השבחה לעתיד. משקיעים אובים את המצב הזה וראינו זאת בשנים קודמות. כמו לפני 3 שנים - בימים אלה הריבית עדיין הייתה נמוכה והנכס הניב תשואה ממוצעת של כ-2.2-2.3%. אבל זו הייתה השקעה טובה.בעיקרכי הוא נשאר עם תזרים חיובי בסוף החודש לאחר ששילם את החזר המשכנתא.
- איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה
- מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה אולי נשמע כמו שינוי קטן במספרים, אבל בעולם ההשקעות מדובר בהבדל מהותי. במיוחד בתקופה שבה שוקי ההון תנודתיים והאלטרנטיבות לא תמיד נחשבות לחוף מבטחים. עם בורסה מקומית שבימים האחרונים הראתה לנו תנודות של 4-5% בכל יום למטה או למעלה. התנודות הללו מגיעות גם על רקע נתונים גאופוליטיים ולאו דווקא בהקשר לחברה, בדרך כלל לא נראה חברה שעולה יורדת 8% ויורדת 11% ביום שאחרי בגלל דיווח כזה או אחר. חברה לא משנה את עצמה באופן כה חד למטה ואז למעלה או להיפך בטווח זמן קצר שכזה.