תקדים - רצחו יהודי בפרעות "שומר חומות" וישלמו 4 מיליון שקל למשפחתו
שומר חומות הפרעות של ערביי ישראל בערים המעורבות ורצח יהודים לפני כמעט 4 שנים היו אירוע מאוד מטלטל. לא כמו מה שהגיע ב-7 באוקטובר, אבל אולי סוג של הקדמה לעתיד לבוא ומה שבטוח אירוע מאוד כואב שגם הוא לימד אותנו על מגבלות ההגנה של כוחות הביטחון. באחד האירועים נרצח יגאל יהושוע תושב לוד. משפחתו מקבלת פיצוי כלכלי מהמדינה בהתאם לחוק והמדינה תבעה את הרוצחים כדי לקבל מהם את הכספים שהיא צריכה להעביר למשפחה.
כעת מתברר שבית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק פיצוי למדינה בסך של כ-4 מיליון שקל בגין הנזק שנגרם למדינה במקרה הזה במהלך אירועי "שומר חומות" במאי 2021. קצת מציק לכוב על נזק כלכלי כשמישהו נרצח, אבל בסופו של דבר גם זה סוג של עונש והוא לא בא במקום ההליך הפלילי נגד המואשמים ברצח.
הנזק הכספי, כך מוסבר בכתב התביעה הוא הפיצוי שהמדינה צריכה לשלם למשפחת יהושוע, כשבמקביל מתנהל כמובן הליך פלילי. מדובר בתביעת נזיקין, שהגישו עוה"ד ברוך בריזל, אלון לוי ליטן ועמית מליאנקר מפרקליטות מחוז מרכז - אזרחי נגד שבעה נתבעים. התביעה נועדה לשפות את המדינה בגובה התשלומים אותם היא נדרשת לפצות את בני משפחתו של יהושוע ז"ל, מכוח הוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
כזכור, במהלך מבצע "שומר חומות", התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, על רקע לאומני - גזעני, שכלל אירועי אלימות קשים ותקיפות נגד כוחות המשטרה והביטחון וכלפי אזרחים יהודים. זה היה בעיקר בערים המעורבות וזה גבה חיים של יהודים רבים. בתגובה התארגנו יהודים להגן ולפעול נגד הערבים, במיוחד על רקע ההפנמה שכוחות המשטרה לא הגיעו בזמן למקומות המסוכנים.
העיר לוד היתה גולת הכותרת. בלוד היו התפרעויות קשות, במהלכן חברו הנתבעים יחדיו במטרה ליידות אבנים לעבר כלי רכב של יהודים וביניהם גם לעבר רכבו של יגאל יהושע המנוח. לאחר שזיהו אותו כיהודי, יידו הנתבעים בעוצמה ומטווח קצר מספר אבנים לעבר רכבו באורח אשר הביא לפגיעה בעוצמה רבה בראשו, ובהמשך הביאה למותו.
כתב התביעה הוגש בהמשך להליך הפלילי שעודנו מתנהל. במסגרת התביעה האזרחית, ביקשה המדינה כאמור לחייב את שבעת הנתבעים בשיפוי והשבה בגין תגמולים ופיצויים ששילמה בעבר ועתידה לשלם בעתיד למשפחתו של יגאל יהושוע ז"ל עקב מותו באירוע מושא התביעה.
בהעדר הגנה מטעם הנתבעים, שופט בית המשפט המחוזי גיא שני נתן פס"ד במסגרתו חייב את הנתבעים בתשלום שלכ-4 מיליון שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה. כאמור זה ההליך האזרחי, במקביל מתקיים הליך פלילי.
- 6.הכותרת יפה ומאיפה הם יביאו 4 מיליון (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 15:55הגב לתגובה זו
- מזרח תיכון חדש 19/02/2025 17:06הגב לתגובה זומהביטוח הלאומי שהמשפחה של המחבל ממשיכה לקבל מאיתנו
- צריך סבלנות. לרדוף אותם כל חייהם (ל"ת)אנונימיהוצלפ 19/02/2025 16:05הגב לתגובה זו
- 5.יתצרו 19/02/2025 15:48הגב לתגובה זו120 שקרנים גנבים ורמאים יושבים בכנסת ועושקים את האזרחים הנורמטיבים במדינה המזוהמת שלנו 30 אחוז מוסלמים אויב שמיכה בסבלנות לעוד הזדמנות לשחוט את היהודים ועולם כמנהגו נוהג 7 באוקטובר הוא רק קדימון למה שיקרה פה אם לא נתעורר אנחנו עדיין ישנים עמוק עמוק
- 4.ימח שמם (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 14:28הגב לתגובה זו
- 3.לרון 19/02/2025 13:49הגב לתגובה זוומה בדבר הסכום שישלמו על משפ ביבס 90שנה של רווחה כלכלית עמדה בפניהם!
- אנונימי 19/02/2025 14:26הגב לתגובה זוהנבלות הם לא אזרחי המדינה כאן מדובר בעברייניים בעלי נכסים אדמות שכר קצבאות מהמדינה וכו
- 2.אזרח שומר חוק 19/02/2025 13:31הגב לתגובה זותמשיכו ככה .שהרוע ישלם.. גם בכלא וגם בכסף
- 1.מעולה (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 13:21הגב לתגובה זו
האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
אשה תבעה בדרישה להכיר בזכויותיה במחצית מדירה ומגרש בתל אביב שירש אחיה למחצה מהורי אמו. אלא שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי עילת תביעה לא היתה ברורה, מחק אותה וחייב את התובעת ב-100 אלף שקל הוצאות משפט: "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין"
זה התחיל בסיפור משפחתי ישן, כזה שנפרש על פני עשרות שנים, עם יחסי קרבה מורכבים, ירושה אחת גדולה והרבה תחושות לא פתורות. אשה, אחות למחצה מצד האב, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וביקשה שיכירו בכך שמחצית מנכסי מקרקעין יקרי ערך - דירה בתל אביב ומגרש בשדה דב - שייכים לה. הנכסים, כך לא היתה מחלוקת, רשומים כולם על שם אחיה למחצה, שירש אותם מהורי אמו. אלא שבית המשפט, בפסק דין חריף וחריג בנימוקיו, קבע כי התביעה כולה לוקה בכשל יסודי: העילה המשפטית שעליה היא נסמכת אינה ברורה כלל. התוצאה היתה מחיקת התביעה וחיוב התובעת בהוצאות משפט בסכום של 100 אלף שקל.
פסק הדין, שניתן על ידי סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, אינו עוסק רק במחלוקת רכושית בין אחים למחצה. הוא מתעכב באריכות על האופן שבו נוסחה התביעה, על הבלבול בין טענות עובדתיות ומשפטיות, ועל הקושי - כמעט חוסר האפשרות - של בית המשפט להכריע בסכסוך כשגם לאחר שמיעת כל העדים והסיכומים, לא ניתן להבין מהי בדיוק עילת התביעה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת. התובעת היא אחותו למחצה של הנתבע מצד האב. בילדותה היא אומצה על ידי אמו של הנתבע, לאחר שזו נישאה לאביהם המשותף. הנתבע, מצדו, ירש מסבו וסבתו מצד אמו דירת מגורים בתל אביב וכן זכויות במגרש בשדה דב. הסב נפטר ב-1988 והסבתא ב-1994. אביהם של שני האחים התגורר בדירה עד פטירתו ב-2017. הזכויות בנכסים נרשמו לאורך כל השנים על שם הנתבע בלבד. אלא שהתובעת טענה כי חרף הרישום, בינה לבין אחיה התקיימה הבנה אחרת. בכתב התביעה המקורי נטען כי בין השניים נכרת "הסכם שותפות ונאמנות", שלפיו מחצית מהזכויות בנכסים שייכות לה, והנתבע מחזיק בהן בנאמנות עבורה. על בסיס זה היא עתרה לסעד הצהרתי שיקבע כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה ובמגרש.
"מעשה שהושלם"
כבר בשלב מוקדם של ההליך התברר לבית המשפט כי כתב התביעה מעורר קשיים. בדיון קדם משפט ביקש השופט להבין מהי עילת התביעה, ובא כוח התובעת השיב כי מדובר בנאמנות, שותפות ויחסים מסחריים משותפים. בהמשך אותו דיון אף הודה עורך דינה של התובעת כי "הראיות שקיבלתי לפני יומיים שינו לי את התמונה העובדתית", וביקש זמן לשקול מחדש את עמדתו. לבסוף הוגש כתב תביעה מתוקן, שבו שונתה התשתית המשפטית של התביעה באופן מהותי. בכתב התביעה המתוקן כבר לא דובר על שותפות ונאמנות בלבד. הפעם נטען כי הנתבע העניק לתובעת את מחצית הזכויות בנכסים כמתנה שהושלמה. "עסקינן בהענקה שבוצעה באופן מוצהר, מחייב סופי ומוחלט", נכתב, תוך הדגשה כי הצדדים שינו את התנהלותם לאורך עשרות שנים בהסתמך על אותה הענקה. בהמשך אף נטען במפורש כי מדובר ב"מעשה שהושלם".
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שכאן בדיוק החל להיווצר הסדק המרכזי בתביעה. הנתבע, בכתב ההגנה, הכחיש מכל וכל את קיומו של כל הסכם, הבטחה או הענקה. לדבריו, לא היתה שום מתנה, לא בכתב ולא בעל פה, וממילא לא בוצע שום רישום כנדרש בדין. לטענתו, מדובר בתביעת סרק נטולת עילה, שהוגשה לאחר שנים רבות של לחצים משפחתיים. במהלך ההוכחות והסיכומים העמיק הקושי. השופט שקד תיאר בפסק הדין חילופי דברים ארוכים שניהל עם בא כוחה של התובעת, בניסיון להבין האם הטענה היא לגבי מתנה שהושלמה, או שלהתחייבות לתת מתנה. "זה לא ניואנסים, זה העיקר", אמר השופט באחד הרגעים, ואף הוסיף כי, "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין".
האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
אשה תבעה בדרישה להכיר בזכויותיה במחצית מדירה ומגרש בתל אביב שירש אחיה למחצה מהורי אמו. אלא שבית המשפט לענייני משפחה קבע כי עילת תביעה לא היתה ברורה, מחק אותה וחייב את התובעת ב-100 אלף שקל הוצאות משפט: "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין"
זה התחיל בסיפור משפחתי ישן, כזה שנפרש על פני עשרות שנים, עם יחסי קרבה מורכבים, ירושה אחת גדולה והרבה תחושות לא פתורות. אשה, אחות למחצה מצד האב, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב וביקשה שיכירו בכך שמחצית מנכסי מקרקעין יקרי ערך - דירה בתל אביב ומגרש בשדה דב - שייכים לה. הנכסים, כך לא היתה מחלוקת, רשומים כולם על שם אחיה למחצה, שירש אותם מהורי אמו. אלא שבית המשפט, בפסק דין חריף וחריג בנימוקיו, קבע כי התביעה כולה לוקה בכשל יסודי: העילה המשפטית שעליה היא נסמכת אינה ברורה כלל. התוצאה היתה מחיקת התביעה וחיוב התובעת בהוצאות משפט בסכום של 100 אלף שקל.
פסק הדין, שניתן על ידי סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, השופט יהורם שקד, אינו עוסק רק במחלוקת רכושית בין אחים למחצה. הוא מתעכב באריכות על האופן שבו נוסחה התביעה, על הבלבול בין טענות עובדתיות ומשפטיות, ועל הקושי - כמעט חוסר האפשרות - של בית המשפט להכריע בסכסוך כשגם לאחר שמיעת כל העדים והסיכומים, לא ניתן להבין מהי בדיוק עילת התביעה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת. התובעת היא אחותו למחצה של הנתבע מצד האב. בילדותה היא אומצה על ידי אמו של הנתבע, לאחר שזו נישאה לאביהם המשותף. הנתבע, מצדו, ירש מסבו וסבתו מצד אמו דירת מגורים בתל אביב וכן זכויות במגרש בשדה דב. הסב נפטר ב-1988 והסבתא ב-1994. אביהם של שני האחים התגורר בדירה עד פטירתו ב-2017. הזכויות בנכסים נרשמו לאורך כל השנים על שם הנתבע בלבד. אלא שהתובעת טענה כי חרף הרישום, בינה לבין אחיה התקיימה הבנה אחרת. בכתב התביעה המקורי נטען כי בין השניים נכרת "הסכם שותפות ונאמנות", שלפיו מחצית מהזכויות בנכסים שייכות לה, והנתבע מחזיק בהן בנאמנות עבורה. על בסיס זה היא עתרה לסעד הצהרתי שיקבע כי היא בעלת מחצית הזכויות בדירה ובמגרש.
"מעשה שהושלם"
כבר בשלב מוקדם של ההליך התברר לבית המשפט כי כתב התביעה מעורר קשיים. בדיון קדם משפט ביקש השופט להבין מהי עילת התביעה, ובא כוח התובעת השיב כי מדובר בנאמנות, שותפות ויחסים מסחריים משותפים. בהמשך אותו דיון אף הודה עורך דינה של התובעת כי "הראיות שקיבלתי לפני יומיים שינו לי את התמונה העובדתית", וביקש זמן לשקול מחדש את עמדתו. לבסוף הוגש כתב תביעה מתוקן, שבו שונתה התשתית המשפטית של התביעה באופן מהותי. בכתב התביעה המתוקן כבר לא דובר על שותפות ונאמנות בלבד. הפעם נטען כי הנתבע העניק לתובעת את מחצית הזכויות בנכסים כמתנה שהושלמה. "עסקינן בהענקה שבוצעה באופן מוצהר, מחייב סופי ומוחלט", נכתב, תוך הדגשה כי הצדדים שינו את התנהלותם לאורך עשרות שנים בהסתמך על אותה הענקה. בהמשך אף נטען במפורש כי מדובר ב"מעשה שהושלם".
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שכאן בדיוק החל להיווצר הסדק המרכזי בתביעה. הנתבע, בכתב ההגנה, הכחיש מכל וכל את קיומו של כל הסכם, הבטחה או הענקה. לדבריו, לא היתה שום מתנה, לא בכתב ולא בעל פה, וממילא לא בוצע שום רישום כנדרש בדין. לטענתו, מדובר בתביעת סרק נטולת עילה, שהוגשה לאחר שנים רבות של לחצים משפחתיים. במהלך ההוכחות והסיכומים העמיק הקושי. השופט שקד תיאר בפסק הדין חילופי דברים ארוכים שניהל עם בא כוחה של התובעת, בניסיון להבין האם הטענה היא לגבי מתנה שהושלמה, או שלהתחייבות לתת מתנה. "זה לא ניואנסים, זה העיקר", אמר השופט באחד הרגעים, ואף הוסיף כי, "בסוף אני כותב פסק דין על מה שיש, לא על מה שאין".
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")