תקדים - רצחו יהודי בפרעות "שומר חומות" וישלמו 4 מיליון שקל למשפחתו
שומר חומות הפרעות של ערביי ישראל בערים המעורבות ורצח יהודים לפני כמעט 4 שנים היו אירוע מאוד מטלטל. לא כמו מה שהגיע ב-7 באוקטובר, אבל אולי סוג של הקדמה לעתיד לבוא ומה שבטוח אירוע מאוד כואב שגם הוא לימד אותנו על מגבלות ההגנה של כוחות הביטחון. באחד האירועים נרצח יגאל יהושוע תושב לוד. משפחתו מקבלת פיצוי כלכלי מהמדינה בהתאם לחוק והמדינה תבעה את הרוצחים כדי לקבל מהם את הכספים שהיא צריכה להעביר למשפחה.
כעת מתברר שבית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק פיצוי למדינה בסך של כ-4 מיליון שקל בגין הנזק שנגרם למדינה במקרה הזה במהלך אירועי "שומר חומות" במאי 2021. קצת מציק לכוב על נזק כלכלי כשמישהו נרצח, אבל בסופו של דבר גם זה סוג של עונש והוא לא בא במקום ההליך הפלילי נגד המואשמים ברצח.
הנזק הכספי, כך מוסבר בכתב התביעה הוא הפיצוי שהמדינה צריכה לשלם למשפחת יהושוע, כשבמקביל מתנהל כמובן הליך פלילי. מדובר בתביעת נזיקין, שהגישו עוה"ד ברוך בריזל, אלון לוי ליטן ועמית מליאנקר מפרקליטות מחוז מרכז - אזרחי נגד שבעה נתבעים. התביעה נועדה לשפות את המדינה בגובה התשלומים אותם היא נדרשת לפצות את בני משפחתו של יהושוע ז"ל, מכוח הוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
כזכור, במהלך מבצע "שומר חומות", התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, על רקע לאומני - גזעני, שכלל אירועי אלימות קשים ותקיפות נגד כוחות המשטרה והביטחון וכלפי אזרחים יהודים. זה היה בעיקר בערים המעורבות וזה גבה חיים של יהודים רבים. בתגובה התארגנו יהודים להגן ולפעול נגד הערבים, במיוחד על רקע ההפנמה שכוחות המשטרה לא הגיעו בזמן למקומות המסוכנים.
העיר לוד היתה גולת הכותרת. בלוד היו התפרעויות קשות, במהלכן חברו הנתבעים יחדיו במטרה ליידות אבנים לעבר כלי רכב של יהודים וביניהם גם לעבר רכבו של יגאל יהושע המנוח. לאחר שזיהו אותו כיהודי, יידו הנתבעים בעוצמה ומטווח קצר מספר אבנים לעבר רכבו באורח אשר הביא לפגיעה בעוצמה רבה בראשו, ובהמשך הביאה למותו.
כתב התביעה הוגש בהמשך להליך הפלילי שעודנו מתנהל. במסגרת התביעה האזרחית, ביקשה המדינה כאמור לחייב את שבעת הנתבעים בשיפוי והשבה בגין תגמולים ופיצויים ששילמה בעבר ועתידה לשלם בעתיד למשפחתו של יגאל יהושוע ז"ל עקב מותו באירוע מושא התביעה.
בהעדר הגנה מטעם הנתבעים, שופט בית המשפט המחוזי גיא שני נתן פס"ד במסגרתו חייב את הנתבעים בתשלום שלכ-4 מיליון שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה. כאמור זה ההליך האזרחי, במקביל מתקיים הליך פלילי.
- 6.הכותרת יפה ומאיפה הם יביאו 4 מיליון (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 15:55הגב לתגובה זו
- מזרח תיכון חדש 19/02/2025 17:06הגב לתגובה זומהביטוח הלאומי שהמשפחה של המחבל ממשיכה לקבל מאיתנו
- צריך סבלנות. לרדוף אותם כל חייהם (ל"ת)אנונימיהוצלפ 19/02/2025 16:05הגב לתגובה זו
- 5.יתצרו 19/02/2025 15:48הגב לתגובה זו120 שקרנים גנבים ורמאים יושבים בכנסת ועושקים את האזרחים הנורמטיבים במדינה המזוהמת שלנו 30 אחוז מוסלמים אויב שמיכה בסבלנות לעוד הזדמנות לשחוט את היהודים ועולם כמנהגו נוהג 7 באוקטובר הוא רק קדימון למה שיקרה פה אם לא נתעורר אנחנו עדיין ישנים עמוק עמוק
- 4.ימח שמם (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 14:28הגב לתגובה זו
- 3.לרון 19/02/2025 13:49הגב לתגובה זוומה בדבר הסכום שישלמו על משפ ביבס 90שנה של רווחה כלכלית עמדה בפניהם!
- אנונימי 19/02/2025 14:26הגב לתגובה זוהנבלות הם לא אזרחי המדינה כאן מדובר בעברייניים בעלי נכסים אדמות שכר קצבאות מהמדינה וכו
- 2.אזרח שומר חוק 19/02/2025 13:31הגב לתגובה זותמשיכו ככה .שהרוע ישלם.. גם בכלא וגם בכסף
- 1.מעולה (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 13:21הגב לתגובה זו
אלמנה, צוואה ומצבה: כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי הסכם ממון וצוואה ברורים גוברים על טענות לשיתוף רכושי. אלמנה שנישאה בשנית ניסתה לקבל זכויות בדירה שירש בעלה השני ויתרות כספיות, ואף דרשה מילדיו מנישואיו הקודמים הוצאות קבורה, אך תביעתה נדחתה כמעט במלואה, תוך
ביקורת חריפה על התנהלותה והאופן שבו הונצח המנוח על מצבתו
בערוב ימיו של המנוח, שנים לאחר שנישא בשנית וערך הסכם ממון מסודר ואף צוואה מפורטת, נדמה היה כי קווי הירושה והרכוש ברורים. אלא שלאחר פטירתו התברר כי הדברים רחוקים מלהיות פשוטים. אלמנתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה וביקשה להצהיר על זכויות נרחבות בנדל"ן ובכספים, בטענה לשיתוף רכושי מכוח הסכם הממון שנחתם בין בני הזוג. מנגד, עמדו שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים, שטענו כי רצון אביהם היה ברור וחד־משמעי, וכי הצוואה וההסכם אינם מותירים מקום לפרשנות שהאלמנה מבקשת לאמץ.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט אורן אליעז, מציג תמונה מורכבת של יחסי משפחה טעונים, פרשנות חוזית קפדנית, ועימות חריף סביב שאלות של ירושה, כבוד וזיכרון. בסופו של יום קבע בית המשפט כי מרבית טענות האלמנה דינן להידחות, וכי אין לה זכויות בדירה שאותה ירש בעלה מהוריו, אין לה חלק בכספים שהיו בחשבונו הפרטי, ואף אין מקום לחייב את ילדיו בהוצאות הקבורה, בין היתר נוכח האופן שבו בחרה להקים את מצבתו.
הזוג נישא ב-1997, כשלכל אחד מהם היו ילדים מנישואים קודמים. כשנתיים לאחר מכן הם חתמו על הסכם ממון שאושר כדין בבית המשפט. בהסכם הוסדרו במפורש נכסים שהיו לכל אחד מהם ערב הנישואים, וכן נקבעו כללים לגבי הרכוש שייצבר במהלך החיים המשותפים. ב-2004 ערך המנוח צוואה, שבה ציווה את מרבית רכושו - ובכלל זה נכסי מקרקעין - לשלושת ילדיו, תוך שהוא מותיר לאשתו השנייה סכום של 100 אלף שקל ומכונית אחת.
לאחר פטירתו ב-2020 ניתן צו לקיום הצוואה, ללא כל התנגדות מצד האלמנה. ואולם כמה חודשים לאחר מכן הוגשה התביעה, שבה ביקשה האלמנה להצהיר כי רבע מהזכויות בדירה מסוימת - שהם מחצית מזכויותיו של המנוח - שייכות לה. הדירה, שהתברר, נתקבלה בירושה על ידי המנוח מהוריו, ונרשמה על שמו בלבד. עוד דרשה האלמנה מחצית מיתרות חשבונות הבנק, רישום המכונית על שמה, תשלום של 100 אלף שקל בהתאם לצוואה, וכן החזר של כ-10,400 שקל בגין מחצית מהוצאות הקבורה והאבל.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות
בית המשפט בחן בראש ובראשונה את שאלת הזכויות בדירה. נקודת המוצא היתה רישום המקרקעין, המהווה ראיה חותכת לבעלות. אלא שהאלמנה טענה כי הרישום אינו משקף את ההסכמות האמיתיות, וכי לפי הסכם הממון כל רכוש שנצבר במהלך הנישואים, כולל ירושות, הוא רכוש משותף. השופט אליעז דחה את הטענה הזו מכל וכל. הוא קבע בפסק הדין שפורסם שההסכם כולל הוראות ברורות, שלפיהן שיתוף רכושי חל רק על נכסים שיירשמו על שם שני בני הזוג. סעיף 5 להסכם, כך נקבע, מבהיר כי שותפות נוצרת כשהרכוש "יירשם על שם הצדדים", בין אם בלשכת רישום המקרקעין ובין אם במקום רישום אחר.
ירושה (דאלי)צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו
מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.
בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.
המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.
למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש
שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.
