פרעות בעיר לוד שומר חומות (מסך )תקדים - רצחו יהודי בפרעות "שומר חומות" וישלמו 4 מיליון שקל למשפחתו
שומר חומות הפרעות של ערביי ישראל בערים המעורבות ורצח יהודים לפני כמעט 4 שנים היו אירוע מאוד מטלטל. לא כמו מה שהגיע ב-7 באוקטובר, אבל אולי סוג של הקדמה לעתיד לבוא ומה שבטוח אירוע מאוד כואב שגם הוא לימד אותנו על מגבלות ההגנה של כוחות הביטחון. באחד האירועים נרצח יגאל יהושוע תושב לוד. משפחתו מקבלת פיצוי כלכלי מהמדינה בהתאם לחוק והמדינה תבעה את הרוצחים כדי לקבל מהם את הכספים שהיא צריכה להעביר למשפחה.
כעת מתברר שבית המשפט המחוזי מרכז-לוד פסק פיצוי למדינה בסך של כ-4 מיליון שקל בגין הנזק שנגרם למדינה במקרה הזה במהלך אירועי "שומר חומות" במאי 2021. קצת מציק לכוב על נזק כלכלי כשמישהו נרצח, אבל בסופו של דבר גם זה סוג של עונש והוא לא בא במקום ההליך הפלילי נגד המואשמים ברצח.
הנזק הכספי, כך מוסבר בכתב התביעה הוא הפיצוי שהמדינה צריכה לשלם למשפחת יהושוע, כשבמקביל מתנהל כמובן הליך פלילי. מדובר בתביעת נזיקין, שהגישו עוה"ד ברוך בריזל, אלון לוי ליטן ועמית מליאנקר מפרקליטות מחוז מרכז - אזרחי נגד שבעה נתבעים. התביעה נועדה לשפות את המדינה בגובה התשלומים אותם היא נדרשת לפצות את בני משפחתו של יהושוע ז"ל, מכוח הוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
כזכור, במהלך מבצע "שומר חומות", התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ, על רקע לאומני - גזעני, שכלל אירועי אלימות קשים ותקיפות נגד כוחות המשטרה והביטחון וכלפי אזרחים יהודים. זה היה בעיקר בערים המעורבות וזה גבה חיים של יהודים רבים. בתגובה התארגנו יהודים להגן ולפעול נגד הערבים, במיוחד על רקע ההפנמה שכוחות המשטרה לא הגיעו בזמן למקומות המסוכנים.
העיר לוד היתה גולת הכותרת. בלוד היו התפרעויות קשות, במהלכן חברו הנתבעים יחדיו במטרה ליידות אבנים לעבר כלי רכב של יהודים וביניהם גם לעבר רכבו של יגאל יהושע המנוח. לאחר שזיהו אותו כיהודי, יידו הנתבעים בעוצמה ומטווח קצר מספר אבנים לעבר רכבו באורח אשר הביא לפגיעה בעוצמה רבה בראשו, ובהמשך הביאה למותו.
כתב התביעה הוגש בהמשך להליך הפלילי שעודנו מתנהל. במסגרת התביעה האזרחית, ביקשה המדינה כאמור לחייב את שבעת הנתבעים בשיפוי והשבה בגין תגמולים ופיצויים ששילמה בעבר ועתידה לשלם בעתיד למשפחתו של יגאל יהושוע ז"ל עקב מותו באירוע מושא התביעה.
בהעדר הגנה מטעם הנתבעים, שופט בית המשפט המחוזי גיא שני נתן פס"ד במסגרתו חייב את הנתבעים בתשלום שלכ-4 מיליון שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה. כאמור זה ההליך האזרחי, במקביל מתקיים הליך פלילי.
- 6.הכותרת יפה ומאיפה הם יביאו 4 מיליון (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 15:55הגב לתגובה זו
- מזרח תיכון חדש 19/02/2025 17:06הגב לתגובה זומהביטוח הלאומי שהמשפחה של המחבל ממשיכה לקבל מאיתנו
- צריך סבלנות. לרדוף אותם כל חייהם (ל"ת)אנונימיהוצלפ 19/02/2025 16:05הגב לתגובה זו
- 5.יתצרו 19/02/2025 15:48הגב לתגובה זו120 שקרנים גנבים ורמאים יושבים בכנסת ועושקים את האזרחים הנורמטיבים במדינה המזוהמת שלנו 30 אחוז מוסלמים אויב שמיכה בסבלנות לעוד הזדמנות לשחוט את היהודים ועולם כמנהגו נוהג 7 באוקטובר הוא רק קדימון למה שיקרה פה אם לא נתעורר אנחנו עדיין ישנים עמוק עמוק
- 4.ימח שמם (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 14:28הגב לתגובה זו
- 3.לרון 19/02/2025 13:49הגב לתגובה זוומה בדבר הסכום שישלמו על משפ ביבס 90שנה של רווחה כלכלית עמדה בפניהם!
- אנונימי 19/02/2025 14:26הגב לתגובה זוהנבלות הם לא אזרחי המדינה כאן מדובר בעברייניים בעלי נכסים אדמות שכר קצבאות מהמדינה וכו
- 2.אזרח שומר חוק 19/02/2025 13:31הגב לתגובה זותמשיכו ככה .שהרוע ישלם.. גם בכלא וגם בכסף
- 1.מעולה (ל"ת)אנונימי 19/02/2025 13:21הגב לתגובה זו
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
