
מבנה נדל"ן קיבלה אישור ל-400 דירות ו-125 אלף מ"ר למסחר ביגאל אלון בת"א
הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב אישרה למתן תוקף את הפרויקט של חברת מבנה נדל"ן של טל פורר - תוכנית המיטב שלב ב' (פרויקט מתחם אלון), הממוקם על ציר יגאל אלון בתל אביב.
לפי התוכנית שהופקדה, הפרויקט יכלול הקמת שלושה בניינים, בניין מגורים בן 47 קומות הכולל 400 יח"ד וכן שני בנייני תעסוקה בני 47 קומות, זאת בנוסף למבנה תעסוקה של בניין "המשביר המרכזי" אותו התוכנית הגדירה כבניין לשימור.
שטח התוכנית הוא כ-18 דונם ובמסגרתו זכויות בניה של כ-41 אלף מ"ר למגורים וכ-125 אלף מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה. הפרויקט יוקם בין הרחובות יגאל אלון ממערב לשכונת בצרון, רחוב עמינדב מדרום ורחוב מיטב ממזרח. שווי הפרויקט בספרי החברה, קודם לאישור התכנית, נאמד ב-690 מיליון שקל. בהמשך לאישור התכנית, בכוונת החברה לפעול בתקופה הקרובה לקידום התחלת תהליכי ההקמה והבניה של הפרויקט.
הדמיית פרויקט מיטב שלב ב' בתל אביב. הדמייה: משרד דני קייזר אדריכלים.
החברה מקדמת בציר יגאל אלון בתל אביב שני פרויקטים משמעותיים: פרויקט המיטב שלב ב' ברחוב עמינדב שאושר כעת בוועדה המקומית; ופרויקט הסוללים הכולל 360 יח"ד בשני בניינים וכן 68 אלף מ"ר משרדים. בנוסף הושלמה הקמתו של פרויקט המיטב שלב א', במסגרתו הוקמו 170 יחידות דיור ברחוב עמינדב.
בחודש הבא צפוי להיכנס לתפקידו המנכ"ל החדש של החברה עוזי לוי. שכיהן בתפקידו האחרון כמנכ"ל מנורה מבטחים נדל"ן.
מבנה נדל"ן עוסקת למעלה משישה עשורים בתכנון וייזום, רכישה, בנייה, השכרה, ותפעול של מגוון נכסי נדל"ן, לרבות בתחומי תעשיה ולוגיסטיקה, תעסוקה, מסחר ומגורים ומחזיקה כ-563 נכסים מניבים המושכרים לכ-3,000 שוכרים בשטח כולל של כ-1.7 מיליון מ"ר, הפזורים ברחבי ישראל. בנוסף, לחברה 19 פרויקטים מניבים בשלבי בניה, תכנון ויזום בהיקף של כ-778 אלפי מ"ר.
יורם גת, סמנכ"ל הנדסה בקבוצת מבנה: "אנו רואים בפרויקט 'המיטב' פרויקט דגל אשר מחזק את אחיזתה של החברה בציר יגאל אלון תוך הגדלת היקף המגורים והתעסוקה אשר החברה יוזמת בצירים מרכזיים בתל אביב".

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.

כך בונים בניין בחודש: למה בסין כן ובישראל לא?
בעוד שסין מקימה בניין מגורים של 30 קומות ב-15 ימים, בישראל אותו פרויקט ייקח 5-7 שנים. הסיפור המדהים של טכנולוגיית הבנייה המתועשת שמשנה את פני העולם ומוזילה את מחירי הדירות - ומדוע ישראל נשארת מאחור
כשאמיר כהן, קבלן ותיק מתל אביב, ביקר לראשונה באתר בנייה בצ'אנגשה שבסין, הוא לא האמין למראה עיניו. מול עיניו התרומם בניין של 30 קומות תוך 15 ימים בלבד. "חשבתי שמדובר בתעלול פרסומי", הוא מספר, "עד שראיתי את זה במו עיניי. הם מרימים שלוש קומות ביום כאילו מדובר במשחק לגו ענק".
הנתון הזה אינו חריג. בניין מגורים טיפוסי של 20 קומות בסין נבנה ומאוכלס תוך 4-6 חודשים מתחילת העבודות. בישראל, אותו פרויקט בדיוק ייקח 5-7 שנים מרגע הגשת הבקשה להיתר ועד מסירת המפתחות לדיירים. גם אם נתעלם מהביורוקרטיה הישראלית הידועה לשמצה ונתמקד רק בזמן הבנייה הפיזי, הפער עצום: 2.5-3 שנים בישראל לעומת חודשים בודדים בסין.
מה עומד מאחורי הפער הדרמטי הזה? התשובה נעוצה במהפכה טכנולוגית שסין מובילה בעשור האחרון - מהפכת הבנייה המתועשת, שהופכת את תעשיית הבנייה ממלאכת כפיים מסורתית לתעשייה מודרנית. בעוד שבישראל עדיין בונים בניינים באותה שיטה כמו לפני 50 שנה - לבנה על לבנה, בלוק על בלוק, תחת השמש הקופחת או הגשם הסוחף - בסין הפכו את אתרי הבנייה למפעלי הרכבה מתוחכמים.
המהפכה שמתחילה במפעל
כדי להבין את עומק השינוי, צריך להבין מהי בעצם בנייה מתועשת. במקום לבנות את הבניין באתר מאפס, מייצרים את רוב הרכיבים במפעל בתנאים מבוקרים. קירות שלמים נוצקים בתבניות מדויקות, כשבתוכם כבר מותקנות צנרת המים והביוב, תעלות החשמל, ואפילו החלונות והדלתות. רצפות שלמות מגיעות מוכנות עם מערכות חימום תת-רצפתי מובנות. תקרות מיוצרות עם תאורה ומיזוג אוויר משולבים.
התהליך מתחיל במפעל ענק שנראה יותר כמו מפעל רכב מאשר אתר בנייה. בקווי ייצור ממוחשבים, עובדים מייצרים מודולים - יחידות בנייה שלמות שיכולות להיות חדר, דירה שלמה או אפילו קומה שלמה. בזמן שהמודולים מיוצרים במפעל, באתר הבנייה עצמו מכינים רק את היסודות. ברגע שהיסודות מוכנים והמודולים מגיעים מהמפעל, מתחיל שלב ההרכבה - תהליך מהיר ומדויק שבו מנופים מרימים את המודולים למקומם, עובדים מחברים אותם זה לזה, ותוך ימים ספורים הבניין עומד על תילו.