טרגדיה באתרי הבנייה – שלושה פועלים נהרגו ביום אחד
11 פועלים בבניין נהרגו בחודש ינואר
שלושה עובדים נהרגים ביום אחד, ונראה שאף אחד לא מופתע. תאונת עבודה רודפת תאונה, והמדינה מתקשה לטפל בבעיה. בבת ים שני פועלים צונחים אל מותם בפיר באתר בנייה. בראשון לציון, שעות אחר כך, פועל בן 22 נופל מגובה של שלושה מטרים ומת במקום. המקרים האלה לא יוצאי דופן – הם השגרה בענף הבנייה בישראל.
מספרים קשים – ואין פתרונות
בינואר בלבד נהרגו 11 עובדים בתאונות עבודה. הנתונים ברורים, המציאות ברורה – אבל שום דבר לא משתנה. באתר בבת ים, למשל, קרס משטח עבודה בתוך פיר מעלית. המפקחים הגיעו, הודיעו שהאתר נסגר זמנית, וממשיכים הלאה. עד התאונה הבאה.
הבעיה האמיתית – פיקוח רופף ועונשים מגוחכים
- הנער הספיק לעבוד שעה - ויפוצה במיליון שקל
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשקבלן יודע שאין אכיפה אמיתית ואין מי שיעצור אותו, אין לו סיבה להשקיע בבטיחות. קסדות, רתמות, משטחי עבודה מסודרים – כל אלה עולים כסף, וכל עוד המדינה לא מחייבת, זה יישאר רק בגדר המלצה. מי שמזלזל בחיי פועלים יכול להמשיך לעבוד בלי חשש, כי לכל היותר יקבל קנס קטן.
המשטרה, מצידה, לא עושה הרבה. יש "יחידת פלס" שאמורה לחקור תאונות עבודה, אבל בפועל אין כמעט כתבי אישום, ואין הרתעה אמיתית. הקבלנים יודעים שאפשר למשוך את הזמן, לטשטש אחריות ולהמשיך הלאה.
מה צריך לקרות עכשיו?
- דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
הפתרון ברור: מי שלא מספק תנאי בטיחות נאותים – צריך לשבת בכלא. לא קנסות מגוחכים, אלא אחריות פלילית מלאה. כמו כן, צריך פיקוח קבוע באתרי בנייה. לא רק אחרי אסון. פקחים צריכים להיות בשטח, לבדוק בזמן אמת ולסגור אתרים לא בטוחים מידית.
צריך שתהיה אכיפה אמיתית מצד המדינה: חקירות מהירות, אישומים פליליים, וקנסות בסכומים שיגרמו לקבלנים לחשוב פעמיים לפני שהם חוסכים בבטיחות. כל עוד המדינה ממשיכה להקל ראש, תאונות העבודה לא ייפסקו. המספרים ימשיכו לעלות, משפחות ימשיכו לאבד את יקיריהן – והכתבות האלה ימשיכו להיכתב שוב ושוב. השאלה היא רק כמה זמן זה יימשך, וכמה עובדים עוד ישלמו את המחיר
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
