אחרי חודשים של השערות, מאבקי רשויות, פגישות בדרגים הגבוהים ולחצים מכל כיוון, נראה כי התמונה מתבהרת, אם כי עדיין אין הודעה רשמית. קריית טבעון היא היעד הנבחר להקמת מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה בישראל. מדובר במהלך בקנה מידה היסטורי, הן עבור החברה והן עבור האזור, עם השפעות גדולות על האזור ועל הכלכלה המקומית בכלל. .

בישיבה מכרעת של הנהלת רשות מקרקעי ישראל אושרה הקצאת קרקע של כ־90 דונם לאנבידיה בקריית טבעון, בפטור ממכרז. מדובר בשטח באזור "קמפוס תעסוקה קריית טבעון", הסמוך לכביש 6, מחלף העמקים ומסילת רכבת העמק, מיקום אסטרטגי מבחינת נגישות. ההחלטה טעונה עדיין את אישור מועצת מקרקעי ישראל, אך כבר זכתה לברכת גורמי המקצוע ולגיבוי פוליטי ומוסדי רחב.

פרויקט בהיקף יוצא דופן - גם ביחס לאנבידיה העולמית

לפי התכנון שהוצג, בכוונת אנבידיה להקים בקריית טבעון קמפוס שיתפרש על כ־160 אלף מ"ר, מבנה יוצא דופן בהיקפו ובעיצובו, שישקף את המטה שלה בסנטה קלרה, קליפורניה. מדובר בפרויקט שעתיד לאכלס עד כ־8,000 עובדים בשלביו המתקדמים, וייתכן שבהמשך אף יותר. כיום, מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה, שממוקם בעיקר ביקנעם, כולל כ־5,000 עובדים, והוא השני בגודלו מחוץ לארה"ב.

היקף ההשקעה במיזם החדש מוערך בכשני מיליארד שקל, כולל רכישת קרקע, פיתוח תשתיות והקמת המתחם. מדובר בקמפוס טכנולוגי שצפוי לשלב פעילות מו"פ מתקדמת, פיתוח AI, מרכזי דאטה, מתקני בדיקה, משרדים ומסחר נלווה.

• AMD מזנקת, פורטינט יורדת והדאו בדרך לשיא חדש?
• סופטבנק מוכרת את כל החזקתה באנבידיה תמורת 5.83 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תחילה נראתה טבעון כמי שמתמודדת בעמדה נחותה לעומת מתחרות כבדות כמו חיפה, יקנעם, קריית אתא ומבוא כרמל, שם כבר פועלת חוות שרתים של אנבידיה. אך המועצה הצליחה לרתום לצידה את גורמי התכנון, את רמ"י, ואף חלק מבכירי אנבידיה עצמה, בהם כאלה שמתגוררים באזור.

כשבע שנים עברו מאז שאושרו תוכניות הרובעים 3 ו-4 בתל אביב, שהעניקו זכויות בנייה חדשות בשכונות ותיקות בעיר. בתקופה הזו שילמו בעלי דירות שביקשו למכור את נכסיהם היטלי השבחה בהיקפים שהגיעו לעתים למאות אלפי שקלים לדירה, בשל חיוב שנגזר מהזכויות לכאורה שנוספו להם מכוח התוכניות. חלק מהדיירים סברו כי החיובים שנקבעו להם אינם משקפים את המצב התכנוני הנכון, ופנו להגשת שומות נגדיות בפני שמאים מכריעים. חלק מהשמאים קיבל את עמדתם והעמיד את ההיטל על סכומים זניחים, בעוד שאחרים תמכו בעמדת העירייה והותירו את החיוב גבוה - מה שיצר פערים גדולים בין תושבים שגרים באותו אזור ובתנאים דומים.

לפני כשלוש שנים כבר הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יש לחשב את היטל ההשבחה לפי שווי מקרקעין הכולל גם את השפעת תמ"א 38 במצב הקודם, הלכה שנודעה לימים כפסק דין לויתן. העיריות ערערו על פסק הדין, אך גם בבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, נדחו טענותיהן פה אחד. השופטים קבעו באופן ברור שאין לנטרל את תרומת תמ"א 38 משווי השוק בעת חישוב ההיטל, ואף דחו את נייר העמדה של היועצת המשפטית לממשלה שתמכה בערעור. ההחלטה הזו נחשבה סופית וברורה, והובילה לציפייה שהרשויות המקומיות יחזירו לתושבים את סכומי העתק שנגבו מהן לאורך השנים.

אלא שבאחרונה ביקשו עיריית תל אביב ועיריית ירושלים לקיים דיון נוסף בעליון - הליך נדיר שמותר להשתמש בו רק במקרים חריגים של הלכה חדשה או מחלוקת משפטית עמוקה. במסמך נוקב שהגישו השמאים יעקב תמם ורז אברהם למשרד המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה, נטען כי אין כל בסיס להליך שכזה. השניים מזכירים כי ההכרעה התקבלה על סמך פסיקות נמוכות יותר שהלכו בכיוון דומה, ולכן אין כאן הלכה חדשה או מהפכה פרשנית שמצדיקה פתיחה מחדש של הדיון. לדבריהם, עצם הבקשה "לוקה בחוסר תוחלת משפטית משווע", ובפועל אינה אלא ניסיון לעכב את ביצוע פסק הדין ולהמשיך להחזיק כספים ששייכים לציבור.

הוצאה של עשרות אלפי שקלים בכל מכירת דירה פשוטה

תמם מציין כי דחיית יישום פסק הדין מאפשרת לוועדה המקומית להמשיך ולהפיק רווחי ריבית מצטברת על כספים שנגבו ביתר, ולעכב עוד את ההחזר לבעלי הדירות. חלק מהתושבים, הוא מדגיש, ממתינים כבר שנים ארוכות להחזרי ענק שהצטברו מאז אישור תוכניות הרובעים. בנוסף, הוא מזהיר כי המשך הוצאת שומות שאינן תואמות את פסיקת העליון תחייב בעלי נכסים לעבור שוב הליכים שמאיים ומשפטיים, לשכור שמאים, להיעזר בעורכי דין ולהוציא עשרות אלפי שקלים מיותרים בכל מכירת דירה פשוטה.

• פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
• איך להימנע מתשלום היטל השבחה במכירת דירה בפינוי בינוי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במכתבו, תמם גם מטיל ספק בנימוק שמציגה העירייה, שלפיו מדובר במאבק על מקורות תקציביים למימון שירותים עירוניים. לדבריו, לא ייתכן שרשות מקומית תמשיך לגבות כספים שהתבררו כבלתי חוקיים ולבקש מבית המשפט לאפשר לה להשאירם בקופתה עוד זמן רב, תוך שהיא מנפקת שומות הסותרות את ההלכה שנפסקה. במכתב מודגש כי השארת הכספים בידי העירייה עומדת בניגוד לעקרון טוהר המידות, וכי מערכת מס או היטל אמורה להתנהל בשקיפות ובהוגנות, ולא תוך פגיעה בזכויות הציבור.