המדינה מאפשרת למשוך קרן השתלמות לפני הזמן, האם זה כדאי?
כחלק מדרכי התמודדות של הממשלה עם המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה מנגיף הקורונה פורסמה הוראת שעה המאפשרת לעובדים שנפגעו מהמשבר למשוך כספים מקרן השתלמות לא נזילה בפטור ממס
קרן השתלמות היא מוצר חיסכון פנסיוני לטווח בינוני אותו ניתן למשוך לאחר 6 שנים כסכום חד פעמי. משיכה של הכספים לפני הזמן נחשבת כמשיכה שלא כדין וחייבת במס של 47% על חלק המעסיק ועל הרווחים. במטרה להקל על העובדים שנפגעו מהמשבר הכלכלי יהיה ניתן למשוך למשך חצי שנה כספים מקרן ההשתלמות מבלי לשלם את המס.
> למדריך: קרנות השתלמות - בעיקר יתרונות
מתי יהיה ניתן למשוך את הכספים?
הוראת השעה תיכנס לתוקף ב-10/08. משיכת כספים לפני תאריך זה תחשב כמשיכה שלא כדין.
מי יכל למשוך את הכספים מקרן ההשתלמות לפני הזמן?
הוראת השעה נועדה להקל על אלה שנפגעו מהמשבר הכלכלי ולכן מי שהוא או בן זוגו עומדים באחד מהתנאים הבאים יוכל למשוך את הכספים ללא תשלום המס.
- העובד או בן זוגו פוטרו או יצאו לחל"ת לאחר ה-1/3/2020 והם עדיין מחוסרי עבודה במועד הגשת בקשת המשיכה.
- הכנסת העובד או בן זוגו ירדו ביחס להכנסה בשנת 2019.
לצורך משיכת הכספים החוסך יצטרך לחתום על הצהרה שתפורסם בימים הקרובים.
כמה כסף יהיה ניתן למשוך מקרן ההשתלמות?
מטרתה של הוראת השעה להקל על העובדים שהכנסתם נפגעה או ירדה כתוצאה מהמשבר הכלכלי ולכן משיכת הכספים תהייה חודשית ולא חד פעמית. באפשרות החוסך למשוך סכום חודשי של 7,500 שקל. לאורך חצי שנה יהיה ניתן למשוך בסך הכל עד 45,000 שקל.
חשוב לשים לב כי הכספים אותם ניתן למשוך בפטור הם כספים שהופקדו עד לתקרה המוטבת, הפקדות שבמועד המשיכה החוקי שלהם יהיו פטורות ממס. לשכירים מדובר בהפקדה משכר שאינו עולה על 15,712 שקל ולעצמאים מדובר בהפקדות שאינן עולות השנה על 18,600 שקל ועל הרווחים עליהן.
- מדיניות חדשה של טראמפ: חשבונות פנסיה יוכלו להשקיע בנכסים אלטרנטיביים
- מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם ניתן למשוך כספים מעבר לתקרה המוטבת?
במידה ותבקשו למשוך כספים מעבר לתקרה המוטבת יחולו על אותם כספים כללי המס והרווחים על אותם כספים יהיו חייבים במס של 47%.
במידה ולבת הזוג שלי יש גם קרן השתלמות, האם היא גם תוכל למשוך את הכספים?
כן. במידה ולשני בני הזוג יש קרנות השתלמות על שמם כל אחד מהם יוכל את הסכום החודשי.
משיכת הכספים מקרן השתלמות במסגרת הוראת השעה נועדה להקל על החוסכים ולכן הקרן לא תיסגר להפקדות חדשות ויהיה ניתן להמשיך לבצע אליה הפקדות שוטפות כשכיר או כעצמאי.
אני לא צריך את הכסף כעת, האם כדאי לנצל את הוראת השעה?
קרן ההשתלמות היא אמנם מוצר חיסכון פנסיוני אך בעבור עובדים רבים היא משמשת כמכשיר השקעה. מידי חודש העובד והמעסיק מפקידים אליה כספים. כספים אלו בניגוד לחסכונות אחרים יהיו פטורים ממס רווחי הון במועד המשיכה ולכן ככל ואתם עומדים בתנאים שהוגדרו בהוראת השעה אך לא צריכים את הכספים לצריכה שוטפת מומלץ להשאיר את הכספים בקרן ההשתלמות שימשיכו לצבור רווחים.
חשוב לזכור כי לאורך זמן השקעה בשוק ההון מניבה רווח לחוסכים, רווח שיהיה פטור ממס לחוסכים בקרן ההשתלמות. את הכספים שאולי אינם נזילים כעת יהיה ניתן למשוך בעתיד ברגע שהקרן תהייה נזילה או להמשיך ולחסוך אותם בפטור ממס רווחי הון.
- חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
- בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- החות'ים בתימן - היסטוריה, כלכלה, פוליטיקה ומה יהיה בהמשך?
האם כדאי למשוך את הכספים כעת ולהפקיד אותם בחיסכון אחר?
האם כדאי לחוסכים לנצל את הוראת השעה כדי למשוך את הכספים מקרן ההשתלמות ולהפקיד אותם למכשיר חיסכון אחר, נניח גמל להשקעה?
חשוב לזכור כי בניגוד למוצרי חיסכון אחרים, החיסכון בקרן השתלמות יהיה פטור ממס רווחי הון. במשיכת הכספים כיום, אתה מושך כספים פטורים והופך אותם לכספים חייבים. כלומר הרווחים העתידים שתצבור בכל מכשיר חיסכון אחר יהיו חייבים במס רווחי הון ולכן במידה והכוונה שלך היא בהגדלת החיסכון עדיף להשאיר את הכספים בקרן ההשתלמות.
בשורה התחתונה
הוראת השעה המאפשרת משיכת כספים מקרן השתלמות שאינה נזילה היא אחד מהכלים אותם מעמידה המדינה לטובת העובדים שנפגעו מהמשבר הכלכלי. משיכת הכספים כיום אינה הטבה והיא באה במקום כספים שיהיה ניתן למשוך גם בעתיד בפטור ממס.
הכותב הינו נדב טסלר, סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, בעל רישיון משווק פנסיוני, מרצה במכללת נתניה ובעל הבלוג: פנסיוני, להבין את הפנסיה
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 7.מנחם 11/08/2020 14:50הגב לתגובה זוהאם הכללים האלה חלים גם על קרנות ההשתלמות של המורים?
- בית זרזיר (ל"ת)עסיר 24/03/2021 16:30הגב לתגובה זו
- 6.ש 10/08/2020 14:21הגב לתגובה זואם יצאתי לחל"ת החל מחודש מרס עד יוני, כעת אני עובד האם אני זכאי למשוך מקרן ההשתלמות או שלא בגלל שחזרתי לעבוד
- 5.אשר 08/08/2020 14:26הגב לתגובה זועובד שנאסר עליו לעבוד לצמיתות בכול עבודה עקב מחלת מקצוע בעבודה שהיא מחלה קשה האים יכול למשוך את הכסף כ 90000שח היות ואין לו הכנסה אחרת והוא זכות למחיה ולטיפולים למינהם בלי לשלם מס מה עושים השמח לקבל עזרה תודה
- 4.TL 04/08/2020 01:36הגב לתגובה זושתצטרכו להוכיח שלוש פעמים מול חמש גופי ממשלה שונים בנקים או סתם מכרים שאין לכם אח יתום, בת דודה בקזחסטן או אח אבוד בלפלנד וכל זה בעלות סמלית של כבר לא משתלם
- לא צריך להוכיח כלום (ל"ת)בני 08/08/2020 11:02הגב לתגובה זו
- 3.אני 03/08/2020 23:27הגב לתגובה זוטוב שלא שכנע להפקיד כסף, ממש רשעות תמשכו כמה שאפשר דמי הניהול גבוהים מכל תשואה שיצליחו להשיג או לפחות אל תקשיבו לבעל עניין שמרוויח מהכספים שלכם
- 2.אבי 03/08/2020 23:02הגב לתגובה זוהאם יש כאן למעשה אפשרות לקבל הטבה מיסוי כפולה על אותה הפקדה ? פעם ראשונה הפקדנו וקבלנו הטבת מס אנו מושכים את הכסף מקרן ההשתלמות (ללא מס) וניתן להפקיד פעם שנייה ולקבל שוב הטבת מס !! שמישהו יתקן אותי אם אני טועה
- 1.סורלידד 03/08/2020 21:51הגב לתגובה זובא לי עם אג'נדה של פילוסוף. אוכלים הכל כי צריך לאכול. אך תבלבל לי עם חסכונות עכשיו

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.