בתקופה האחרונה, הציבור הישראלי נחשף לשטף עסקאות פיננסיות, אשר נרקמו והתגבשו בין קבוצות השליטה המרכזיות במשק המקומי לבין קרנות השקעה ובעלי הון זרים. סאגת העברת השליטה בחברת כלל ביטוח ומכירת ענקית המזון, תנובה, הינן הסנוניות הראשונות, אשר פזלו לעבר סין ומזרח אסיה, וזכו בתגובה לביקורת חריפה מצידה של דעת הקהל המקומית.

בחודש שעבר, הצטרפו גם חברי הכנסת לשיח הציבורי הלוחמני, והגישו הצעת חוק המתיימרת לשמר את השליטה הישראלית בתאגידים המקומיים. על פי מתווה ההצעה, מכירה של תאגיד מרכזי במשק - כזה המעסיק מעל ל-500 עובדים או שקיבל סיוע ממשלתי של 5 מיליון שקלים ומעלה, יהיה מותנה באישורה של ועדת הכלכלה של הכנסת.

המצדדים באישור החוק גורסים, כי יש לאסור מכירת חברה שתפגע באינטרס הציבורי, שכן התאגידים כאלו, מרכזים ידע ונכסים אסטרטגיים, ומעסיקים עשרות אלפי עובדים. אולם להערכתנו, אישור הצעת החוק עשוי להוביל להשלכות כבדות על הקהילה העסקית המקומית, ואף עלול להערים קשיים רבים בתהליך יישומו של הפרק הרביעי בחוק הריכוזית.

חוק הריכוזיות נכנס לתוקפו בתחילת השנה, ועוסק, בין השאר, בהפרדת השליטה על תאגידים ריאליים ופיננסיים. על פי הוראות החוק, קבוצות אשר מוגדרות כבעלות שליטה בתאגידים פיננסיים וריאליים משמעותיים, יידרשו למכור את אחד מאותם נכסים. כאשר גוף ריאלי משמעותי מוגדר כגוף שמחזורו השנתי או היקף האשראי שלו הוא 6 מיליארד שקלים, ואילו גוף פיננסי משמעותי מוגדר כגוף שהון הנכסים שלו הינו מעל 40 מיליארד שקלים.

• כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%
• כלל סירבה - נהג משאית יקבל בכל זאת 190 אלף שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יישום הוראות החוק דורש למעשה פירוק והרכבה מחדש של המגזר העסקי. כך לדוגמא, יצחק תשובה השולט בדלק קבוצה, בבית ההשקעות אקסלנס השקעות ובחב' הביטוח הפניקס יצטרך לוותר על אחד הנכסים אשר בשליטתו. עזריאלי קבוצה השולטת בחברת הקניונים המשפחתית לצד חברת האשראי לאומי קארד. ומשפחת עופר אשר מחזיקה בגרעין השליטה של חב' הקניונים מליסרון ובבנק מזרחי טפחות, יצטרכו אף הם לבחור בין החזקותיהם ולהעמיד למכירה את אחד הנכסים בשליטתם.

תנאיי השוק הקשים וההיצע הנמוך של רוכשים מקומיים, מקשים על קבוצות השליטה לעמוד בהוראות החוק. רבים מהם נאלצים לפנות למתווכים בינלאומיים לאיתור רוכשים פוטנציאליים. כך לדוגמא פורסם, כי צדיק בינו, בעל השליטה בחב' פז נפט ובבנק הבינלאומי יצר קשר עם מספר בנקי השקעות מובילים בעולם והנחה אותם לאתר קונים לצורך מכירת גרעין השליטה בתאגיד האנרגיה שבבעלותו.

פזילת קבוצות השליטה לעבר גופי ההשקעות הבינלאומיים טומנת בחובה פוטנציאל גבוה לקונפליקטים עתידיים עם המחוקקים. מחד, ייעודו של חוק הריכוזיות הינו לרסן את כוחן של קבוצות השליטה המרכזיות במשק, וליצור סביבה תחרותית אופטימאלית. מאידך, התערבות הרגולטור בקביעת זהותו של הרוכש העתידי פוגעת בזכותם של בעלי השליטה, להשיא תשואה גבוהה על השקעתם ולמכור את החזקותיהם במחיר הגבוה ביותר. בנוסף, יישום הוראות חוק הריכוזיות עשוי לחשוף את חולשתו של המשק הישראלי ולפגוע בתשואות קופות הגמל וקרנות הנאמנות, שכן ההיצע הגבוה של תאגידי ענק, המחסור ברוכשים פוטנציאלים ועודף הרגולציה, עלולים להוביל לירידות חדות בשווי החברות המועמדות למכירה.

• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא...

לסיכום, ניסיון ההתערבות של חברי הכנסת בעסקאות המכירה העתידיות ואישור הצעת החוק, אשר מגבילה את בעלי השליטה, יוצרים תקדים מסוכן שנובע משיקולים פוליטיים חסרי ביסוס כלכלי. על הרגולטור לפתח תמריצים אשר יעודדו את בעלי החברות למכור החזקותיהם לציבור המשקיעים בבורסה ע"י הצעות מכר. כך למעשה ייווצר איזון הולם בין שמירתו של האינטרס הציבורי ויישומו של חוק הריכוזיות, לבין שמירה על כללי משחק הוגנים במגזר העסקי.