מאחורי הראלי בנפט ב-3 החודשים האחרונים

אריה גורן, אנליסט תחום סחורות, מתייחס השבוע לתנודה מעלה במחיר הנפט
אריה גורן |

מחיר הנפט הגולמי עלה ביום שישי האחרון לערכו הגבוה ביותר בשלושת החודשים האחרונים, בעקבות התחזיות לשיפור בצמיחה הכלכלית העולמית וגידול בביקוש לנפט כתוצאה מכך. מחיר הנפט מסוג ברנט עלה כבר ב-9.0% מהשפל במחירו בתחילת נובמבר 2012, ונסגר במסחר בבורסת ICE ביום שישי האחרון במחיר של 113.28 דולר לחבית. מחיר הנפט הטקסני עלה ב-11.7% באותו פרק זמן, ונסגר במסחר בבורסת הסחורות של ניו יורק NYMEX ביום שישי האחרון במחיר של 95.88 דולר לחבית.

הנפט מסוג ברנט, המופק מבארות בים הצפוני בעיקר ע"י נורווגיה ובריטניה, משמש אמת מידה לכ-65% מעסקות הנפט העולמיות. לעומתו הנפט הטקסני, המופק בדרום ארצות הברית ובמפרץ מקסיקו, ונחשב לאיכותי במיוחד משמש אמת מידה בעיקר לעסקות הנפט בארצות הברית, מדינה הצורכת כמעט רבע מצריכת הנפט העולמית.

משרד האנרגיה של ממשלת ארצות הברית פרסם בשבוע שעבר שצריכת הנפט שם גדלה ב-3.9% בשבוע שהסתיים ב-18 בינואר, מ-18.0 ל-18.6 מיליון חביות ביום, כ-21% מכלל הצריכה העולמית. הביקוש לבנזין גדל באותו שבוע ב-1.3% ל-8.43 מיליון חביות ביום.

סוכנות האנרגיה העולמית IEA, העלתה את תחזיות הגידול בצריכה העולמית לנפט ב-2013 בהשוואה לשנה הקודמת ל-930 אלף חביות ביום, לאחר שקודם לכן התחזית שלה לגידול בצריכה הייתה ל-865 אלף חביות ביום. ב-2012 הגידול העולמי בצריכת הנפט מוערכת ב-975 מיליון חביות ביום, לאחר שקודם לכן צפתה סוכנות האנרגיה העולמית גידול של 850 אלף חביות ביום. הסוכנות מסבירה את הגידול בביקוש העולמי לנפט בגידול בצריכה בסין, ארצות הברית וברזיל בעקבות השיפור בצמיחה הכלכלית במדינות אלו.

למרות הגידול בביקוש העולמי לנפט, תפוקת הנפט של ארגון אופ"ק צנחה בחדות בחודשיים האחרונים לאחר שערב הסעודית, מפיקת הנפט הגדולה בעולם, הקטינה את תפוקת הנפט שלה. סוכנות האנרגיה העולמית IEA מעריכה שערב הסעודית הפיקה רק 9.4 מיליון חביות ביום בחודש דצמבר האחרון, לאחר שקודם לכן ב-2012 הפיקה יותר מ-10 מיליון חביות ביום. סך הכול התפוקה של קרטל אופ"ק בדצמבר 2012 הייתה 30.6 מיליון חביות ביום, הנמוכה ביותר בשנה זו. בנוסף לירידה בתפוקה של ערב הסעודית נרשמה גם ירידה בתפוקת הנפט של עיראק, כווית ואיחוד האמירויות.

במשאל שערכה סוכנות הידיעות הכלכלית בלומברג בקרב 36 אנליסטים בתחום הנפט, 18 אנליסטים צופים המשך עלייה במחיר הנפט השבוע, 11 אנליסטים צופים ירידה במחירו, ו-7 אנליסטים מעריכים שלא יהיה שינוי משמעותי במחיר הנפט השבוע.

שוק הסחורות בשבוע האחרון

במסחר בסחורות בשבוע שעבר לא נרשמה מגמה אחידה: אחדות מהסחורות עלו ואחרות ירדו. מדד הסחורות הרציף CCI של CRB, המורכב מ-17 סחורות עיקריות במשקל שווה כל אחת, ירד בסיכום שבועי ב-0.88%. מדד CCI נמוך כיום ב-18.7% משיא כל הזמנים, שנרשם ב-20 באפריל 2011. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.

איך משקיעים בנפט

השקעה בישראל

בישראל נסחרות תעודות הסל הבאות על הנפט, "תכלית נפט" ו"קסם נפט", שתי תעודות הסל משקיעות בחוזים עתידיים על נפט מסוג ברנט.

באמצעות חשבון ב- ATRADEאפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בנפט טקסני ובנפט מסוג ברנט בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.

קרנות סל בארצות הברית

קרן הסל United States Brent Oil Fund נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול BNO. הקרן משקיעה בחוזים עתידיים על נפט מסוג ברנט. דמי הניהול הם 0.91% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.

קרן הסל הסחירה ביותר לנפט והפופולרית מאוד, United States Oil, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול USO. הקרן משקיעה בחוזים עתידיים על הנפט הטקסני. דמי הניהול הם 0.40% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.

קרן הסל לשורט כפול על הנפט, ProShares UltraShort DJ-UBS Crude Oil, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SCO והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט ירד ושואף למנף את רווחיו, דמי הניהול הם 0.95% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.

קרן הסל הממונפת לנפט, ProShares Ultra DJ-UBS Crude Oil, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול UCO, התשואה של קרן סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר הנפט, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט יעלה ושואף למנף את רווחיו. דמי הניהול הם 0.95% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.

* אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין, www.mibi.co.il.

* אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של נפט או כל סחורה, תעודת סל או קרן נאמנות כלשהי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.