אינטל
צילום: אייסטוק

הממשל האמריקאי מעניק לאינטל מענקי עתק - יכניס רוח למפרשים?

ענקית השבבים צפויה לקבל מענקי עתק לצד הלוואות בהיקף של ע11 מיליארד דולר כחלק מחוק השבבים שאושר ב-2022 במטרה לחזק את הייצור של מוליכים למחצה במדינה; מה המשמעות של המענק ומדוע הוא מגיע בזמן כל כך קריטי עבור החברה?
איתן גרסטנפלד |

ענקית הטכנולוגיה האמריקאית אינטל INTEL CORPORATION תזכה למענק של עד 8.5 מיליארד דולר מממשלת ארצות הברית במטרה לחזק את הייצור במדינה. בנוסף, החברה עשויה לקבל הלוואות נוספות בהיקף של 11 מיליארד דולר, כך על פי הצהרת הבית הלבן היום.

לקריאה נוספת

בין אנבידיה, לאיטליה ולממשל האמריקאי: מה עובר על אינטל?

> אינטל רחוקה מאנבידיה - האם היא יכולה לעשות קאמבק?

מלחמת המעבדים: אינטל, אנבידיה ו-AMD, מי הכי טובה ומי הכי זולה?

המענק וההלוואות עליהם צפוי להכריז היום הנשיא ג'ו ביידן מגיעים כחלק מחוק השבבים והמדע שאושר באוגוסט 2022, כחלק ממלחמת השבבים המתנהלת בין המעצמות, ובפרט בין וושינגטון לבייג'ינג. הכסף יתרום לייצור "מוליכים למחצה מובילים מתוצרת ארצות הברית" וישמור על "אמריקה במושב הנהג של החדשנות", אמרה שרת המסחר של ארה"ב, ג'ינה ריימונדו, בשיחה עם עיתונאים לאחר פרסום פרטי ההסכם, שעל לפי החברה והבית הלבן אינו מחייב, ראשוני ועשוי להשתנות.

חוק השבבים הינו תוצר ישיר של שורת סוגיות גיאופוליטיות, ובראשן צוואר הבקבוק בשרשרת האספקה של השבבים שהיווה בעיה מתמשכת מאז תחילת משבר הקורונה במהלך 2020. לכך הצטרף המתח המתמיד בין ארה"ב לסין שהגיע לשיאים חדשים תחת הממשל הקודם, והמשיך לתסוס בתקופת שלטונו של ביידן.

אינטל מבטיחה - משרות חדשות ושינוי בשרשרת האספקה 

יבשת אסיה, ובמיוחד טייוואן, מחזיקים בעמדה קריטית בכל הקשור לייצור שבבים שכן חלקה הארי של תעשיית המוליכים למחצה העולמית עוברת דרכה. עובדה זו הורגשה במהלך משבר הקורנה, לאחר שתעשיית המוליכים למחצה המובלת על ידי TSMC הטייוואנית, ושורת אתרי ייצור משמעותיים בתעשיות מובילות, החל מסמארטפונים וכלה ברכבים הממוקמים בערים סיניות כמו שנזן, נאלצו לעצור את פעילותן בגלל התפשטות המגיפה ביבשת.

העיכובים בשרשרת האספקה לצד המאמצים ארוכי השנים להחיות מחדש את התעשייה האמריקאית, הניעו את הממשל האמריקאי לקדם תוכניות שיחזקו את הייצור והדומיננטיות המקומית בתחום. מי שמיהרה לקפוץ על העגלה הייתה אינטל, שהודיעה על תוכניות לפתוח מתקן ייצור באוהיו בהשקעה של 10 מיליארד דולר, עוד בטרם אישור החוק והמענקים. ואם לא די בכך החברה הודיעה כי היא צופה השקעות נוספות בהיקף של עד 100 מיליארד דולר במדינה,  בדגש על האתרים באריזונה, ניו מקסיקו ואורגון. מה שלטענתה ייצר 20,000 משרות בנייה ו-10,000 משרות ייצור, נתונים שהתקבלו בברכה רבה על ידי הממשל האמריקאי.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם זאת, יש מי שבוחרים לצנן במעט את האופטימיות של החברה והממשל, תוך שהם מזכירים, את תנאי הפתיחה הבעייתיים של השחקנים בארצות הברית אל מול TSMC, אשר שולטת כיום ללא עוררין בתחום הייצור של שבבים. פרמטר נוסף אשר עשוי להשפיע על יכולת הייצור, הוא העובדה שלחלק מהמפעלים הללו ייקח עוד זמן רב עד שיצליחו לייצר בכמות מספקת.

ברקע, העובדה שאינטל דחתה לאחרונה את תאריך תחילת הייצור של המפעל שלה בניו אלבני, אוהיו, בשנתיים ל-2027, תוך שהיא מציינת "שינויים בסביבה העסקית". על פי הדיווח של החברה היא הוציאה עד כה 1.5 מיליארד דולר והיו לה "69 עובדים מ-14 מחוזות אוהיו שעבדו באתר הפרויקט, ופועלים מ-75 מתוך 88 המחוזות של אוהיו, אשר תרמו לפרויקט עד כה", נתון לא מאד מחמיא עבור מי שרוצים לסייע בצמצום האבטלה בארצות הברית.

המענקים מגיעים בזמן קריטי עבור אינטל

ההודעה של הבית הלבן מגיעה בזמן שאינטל מתמודדת עם תחרות משמעותית מול חברות שבבים אחרות. מי שעד לא מזמן נהנתה מדומיננטיות בתחום, איבדה את הבכורה לאנבידיה שהפכה בשנה האחרונה לחברה השלישית בגדולה, בחסות מהפכת הבינה המלאכותית. אם לא די בכך הרי שהמתחרות הקטנות יותר שלה כמו AMD וקוואלקום המייצרת שבבים לטלפונים ניידים עקפו אותה גם הן במונחי שווי שוק.

עם זאת, לאינטל ייתרון אחד משמעותי ביחס למתחרותיה, העובדה שהחברה הפכה בשנים האחרונות גם ליצרנית שבבים. בניגוד ל-AMD ואנבידיה אשר נעזרות בחברות כמו TSMC בכדי לייצר את השבבים אותם הן עיצבו, אינטל מחזיקה ביכולת ייצור משלה. יכולת אשר עומדת במרכז התוכנית האסטרטגית עליה הכריז מנכ"ל החברה פט גלסינגר, לפני כשנתיים,IDM 2.0. במסגרתה, תפעל החברה במטרה להתחרות עם החברות TSMC וסמסונג בתחום היציקה והייצור של מוליכים למחצה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

ג'אנג ג'יאנז'ונג, מנכ"ל ומייסד מור ת'רדס. קרדיט: רשתות חברתיותג'אנג ג'יאנז'ונג, מנכ"ל ומייסד מור ת'רדס. קרדיט: רשתות חברתיות

המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם

הסטארט־אפ הסיני של יוצא אנבידיה, שמבקש לנתק את סין מאנבידיה, עם שבבי AI, ארכיטקטורה חדשה וזינוק של מאות אחוזים

רן קידר |

חברת השבבים הסינית Moore Threads Technology, שהוקמה על ידי בכיר לשעבר באנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   , חשפה אתמול דור חדש של שבבי בינה מלאכותית שמטרתם לצמצם את התלות של מפתחי AI בסין בחומרה אמריקאית. ההכרזה התקיימה בכנס המפתחים הראשון של החברה בבייג'ינג, זמן קצר לאחר הנפקה מוצלחת בשנגחאי שבה זינקה המניה ב-425%, מה שהפך אותה לאחת ההנפקות הבולטות בשוק השבבים הסיני ב-2025 עם גיוס של 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) ושווי שוק של מאות מיליארדי יואן.

את ההכרזה הוביל המנכ"ל והמייסד, ג'אנג ג'יאנז'ונג, שעבד 14 שנים באנבידיה לפני שהקים את Moore Threads ב-2020. ג'אנג הציג את ארכיטקטורת Huagang החדשה, שמגדילה את צפיפות החישוב ב-50% ומשפרת את היעילות האנרגטית פי 10 בהשוואה לדורות קודמים, עם תמיכה בפורמטים מתקדמים כמו FP4 עד FP64 ופורמטים ייחודיים כגון MTFP4 ו-MTFP6. 

השבבים מבוססי הארכיטקטורה הזו כוללים את Huashan, המיועד לאימון והרצת מודלים גדולים, עם ביצועים שמתקרבים לאלה של שבבי Blackwell של אנבידיה ומתעלים על Hopper במדדים מסוימים, כמו קיבולת זיכרון גבוהה יותר, ואת Lushan, המיועד לגיימינג עם שיפור של פי 15 בביצועי משחקי AAA, פי 50 בביצועי Ray Tracing ותמיכה מלאה ב-DirectX 12 Ultimate. Huashan תומך בחיבור של למעלה מ-100,000 שבבים באשכולות מחשוב, כולל עד 1,024 שבבים לצומת אחת, עם רוחב פס חיבור של עד 1,314 GB/s, מה שמאפשר בניית מרכזי נתונים בקנה מידה שמתחרה במערכות של אנבידיה כמו DGX H100 שמכילות 8 שבבים עם 700 וואט צריכה לשבב.

המעבר של Moore Threads מגיימינג ל-AI משקף את הדרישה הסינית לפתרונות מקומיים על רקע מגבלות ייצוא אמריקאיות מחמירות. החברה התחילה עם שבבים כמו MTT S80 ו-S4000, שתמכו במשחקים ברזולוציה 4K עם 60 פריימים לשנייה, אך עברה להתמקד במאיצי AI מאז 2022. השוק הסיני ל-AI צומח ב-33% בשנה, עם ערך צפוי של 170 מיליארד דולר ב-2025, והשקעות של עשרות מיליארדי דולר בתעשייה מקומית. 

חברות כמו Huawei עם סדרת Ascend שמספקת 2.5 פטהפלופס בחישוב FP16, Cambricon ו-MetaX רושמות צמיחה מהירה. Moore Threads טוענת שה-Huashan מציע קיבולת זיכרון גבוהה יותר מ-Blackwell, עם תמיכה באימון מודלים של 70 מיליארד פרמטרים ומעלה, ויעילות אנרגטית של 300 וואט לשבב בודד, מה שמפחית עלויות תפעול במרכזי נתונים סיניים שצורכים כיום מיליארדי קילוואט-שעה.