פט גלסינגר אינטל
צילום: Photography courtesy of Nasdaq, Inc

בין אנבידיה, לאיטליה ולממשל האמריקאי: מה עובר על אינטל?

יצרנית השבבים אינטל נאבקת על בכורתה מול אנבידיה שנוגסת בכל חלקה טובה בענף; האם הן בתחרות אמיתית? ומה הסיכוי של אנבידיה להיח אותה מהדאו ג'ונס?
דור עצמון |
נושאים בכתבה אינטל שבבים

ענקית השבבים אינטל INTEL CORPORATION שהייתה עד לא מזמן כוכבת הענף איבדה את תהילתה לטובת אנבידיה NVIDIA COR ששברה כל מחסום אפשרי ונראה כי בשבילה השמיים הם לא הגבול. אם לא די בעלייתה של אנבידיה, הפנטגון הודיע בשבוע שעבר כי הוא מבטל מענק על סך 2.5 מיליארד שיועד לאינטל, מה שהביא לירידה במניית החברה מיד עם היוודע ההחלטה.

ההחלטה הותירה את מחלקת המסחר של ארה"ב, האחראית לחלק את הכספים מחוק השבבים והמדע האמריקאי, להשלים את החסר עבור החברה. משרד המסחר היה אמור בתחילה לכסות רק מיליארד דולר מתוך 3.5 מיליארד דולר שאינטל אמורה לקבל עבור מוליכים למחצה מתקדמים לתחומי ההגנה והמודיעין. מדובר בעסקה שאמורה הייתה למקם את אינטל כספקית המרכזית למעבדים המשמשים את הצבא והמודיעין. מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, אמר בחודש שעבר כי אינטל תקבל פרס מממשלת ארה"ב "בקרוב מאוד", אך לא סיפק טווח זמנים מדויק.

סיבוב הפרסה באיטליה

לפני כשנתיים הביעה אינטל כוונה להקים מפעל מתקדם לאריזה והרכבת שבבים באיטליה. עם זאת, ומשלא בוצע כמעט שום דבר בפועל, הודיע בשבוע שעבר שר התעשייה של איטליה כי אינטל נסוגה התוכניתה להשקיע במדינה; "החברה ויתרה או דחתה את ההשקעות שלה בצרפת ובאיטליה, בהשוואה לאחרים שהיא מתכננת בגרמניה", אמר השר.

לדברי השר, איטליה עדיין מעוניינת לקבל את אינטל בברכה אם היא תשנה את דעתה ותגשים את התוכניות הקודמות שלה להשקעות אירופיות. השר הוסיף כי איטליה תזכה בקרוב להשקעות זרות נוספות במגזר המוליכים למחצה שלה בעקבות עסקה של 3.5 מיליארד דולר שהוכרזה בשבוע שעבר על מעורבות סיליקון בוקס מסינגפור. הוא אמר שהעסקה היא ההשקעה הזרה הגדולה הראשונה במגזר ו"יהיו אחרות בחודשים הקרובים". לא ברור מה המניעים של אינטל להשהיית הפרויקט באיטליה, אך הדבר עשוי להצביע על מהלכים שקולים וזהירים של החברה, להבדיל מאנבידיה שפגינה יותר גמישות.

האם אנבידיה תדיח את אינטל ממדד הדאו ג'ונס ותחליף אותה?

בחודש שעבר הפכה אמזון למניית הטכנולוגיה השלישית בגודלה שהצטרפה לדאו ג'ונס, וכעת מופנות עיני המשקיעים מופנות לשאלה מי תהיה הבאה שתצטרף למדד? אנבידיה היא כעת החברה היקרה ביותר שאינה נכללת במדד ובוול סטריט נשמעים קולות לפיהם היא עשויה להחליף את אנבידיה.

החברות המרכיבות את מדד הדאו מוחלפות בדרך כלל לאחר שאיבדו חלק מהמנהיגות שלהם בתעשייה או בגלל שהמגזר שבו הם פועלים נשעה פחות חשוב לכלכלה. במחיר של 42 דולר בלבד למניה, אינטל היא החברה השנייה בגודלה במדד המשוקלל במחיר, לפני וריזון. מניית אינטל נמצאת בסך הכל במצב לא רע בכלל לאחר שעלתה בלמעלה מ-60% בשנה האחרונה. החברה נמצאת לכאורה באותו הענף של אנבידיה אך הן לא מתחרות ישירות אחת בשנייה. יש קצת קרוסאובר במשחקים, מחשבים אישיים ומרכזי נתונים. אבל מניע הצמיחה העיקרי של אינטל הוא המעבר שלה למגזר היציקה, ואנבידיה אפילו יכולה להיות לקוחה של שירותי האריזה המתקדמים של אינטל.

בדיוק בגלל הסיבה הזו כלל לא בטוח שאינטל תודח מהדאו לטובת אנבידיה. הדבר הראשון שאנבידיה צריכה לעשות הוא ספליט במניות שלה, בדיוק כשם שעשתה אמזון ביוני 2022. במחיר של כמעט 900 דולר למניה ובהינתן שהמחיר הממוצע של חברה במדד עומד על כ-175 דולר למניה, אנבידיה תצטרך לחלק כל מניה ל-5 לפחות.

קיראו עוד ב"גלובל"

בעיה נוספת היא התזמון. לא בכל יום יוצאת ונכנסת חברה לדאו. מכיוון שאמזון נוספה רק לאחרונה, קשה להאמין שנראה מהלך דומה בשנים הקרובות. גוגל עשויה להיות הראשונה בתור להיכנס, לאור ההיסטוריה שלה, מיקומה בשוק והעובדה שהיא כבר ביצעה ספליט במיותיה ביולי 2022. ההחלטה איזו חברה להחליף, יחס חלוקת המניות והתזמון של ארגון המדדים מחדש הם בסופו של יום "אתגרים קלים יחסית". השאלה הגדולה יותר היא האם אנבידיה ראויה להיות מניית דאו או שהצמיחה שלה היא חולפת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

רחפן נגד רחפנים (טיטאן)רחפן נגד רחפנים (טיטאן)

הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים

מלחמת אוקראינה שמה את הרחפנים במרכז, סין דוחפת ייצור והוזלה בקנה מידה תעשייתי, וארה"ב מנסה להדביק קצב עם תוכניות מאוחרות ותלות רכיבים בעייתית

ליאור דנקנר |

המאבק בין ארה"ב לסין על עליונות צבאית מתנקז יותר ויותר לשאלה מי שולט בשמיים הנמוכים. הרחפנים משנים את אופי הלחימה, לא רק ככלי איסוף מודיעין אלא כמערכת נשק שמחליפה חלק מהיכולות שפעם היו שמורות למטוסים מאוישים, לטילים ולמערכי ארטילריה. 

מלחמת אוקראינה מדגימה את זה בשטח, עם השמדת אלפי טנקים ומערכות ארטילריה באמצעות רחפנים, שתרמו ל-60-70% מהנזק לציוד רוסי מתחילת השנה. במקביל, שילוב בינה מלאכותית דוחף את המהפכה קדימה, עם יכולת פעולה אוטונומית, זיהוי מטרות בטווחים של מאות ק"מ ותקיפה מדויקת.


תעשייה מול מערכות, סין בונה יתרון סדרתי

סין משקיעה מעל 20 מיליארד דולר בפיתוח רחפנים צבאיים ב-2025, ומפעילה כ-300 חברות בתחום שמייצרות לפי ההערכות כ-70% מהשוק העולמי. זה לא רק עניין של נתח שוק, אלא גם של יכולת ייצור תעשייתית, שרשרת אספקה ורכיבים שמגיעים מהר. בארה"ב התמונה הפוכה יותר, עם תקציבים נמוכים יחסית, ריבוי ספקים קטנים וקצב ייצור איטי, שמקשה לעבור מתוכניות פיתוח לסדרות גדולות בקנה מידה של אלפי יחידות.

רחפני התאבדות חושפים פער. הסוויץ'בלייד 300 האמריקאי פועל בטווח 10 ק"מ עם מטען 5 פאונד, בעוד ה-CH-901 הסיני מגיע ל-20 ק"מ עם מטען כפול, ובקצב ייצור שמגיע ל-10,000 יחידות בשנה. בדצמבר, ארה"ב פרסה את לוקאס, רחפן התאבדות זול שפותח בהנדסה הפוכה מדגם שאהד 136 האיראני, בעלות 35 אלף דולר ליחידה וטווח 2,000 ק"מ. כפי שפורט בארה"ב לומדת מהאיראנים: מפתחת כטב"מים ורחפנים זולים, השינוי מאפשר תקיפות המוניות זולות, בהשראת השימוש הרוסי באוקראינה וההתקפות החות'יות.

רחפני "לווין נאמן" כמו אקס קיו 58א ואלקירי האמריקאי פועלים לצד אף 35, אבל ה-GJ-11 הסיני נכנס לאותה משבצת עם טווח של 4,000 ק"מ ושילוב בינה מלאכותית שמאפשר זיהוי מטרות בצורה עצמאית. בסין מדברים פחות על פלטפורמה בודדת ויותר על תפיסה תעשייתית של קנה מידה, וכאן מגיע הניסוי המעשי. במהלך השנה, סין הדגימה נחילים של 100 יחידות בדיוק 95%. כפי שתואר בהכטב"ם הסיני שמפחיד את המערב- "אם כל הכטב"מים", Jiutian משגר נחילי התאבדות ללא מקבילה מבצעית מערבית.