למרות האתגרים, המשקיעים שמאמינים ב־TMC רואים בעיקר את הפוטנציאל: שוק עולמי שמחפש מקורות חלופיים למתכות קריטיות, טכנולוגיה שנבחנת בשטח, והזדמנות להיות חלק מחברה שנמצאת על סיפה של תעשייה חדשה. אך עבור מי שאינו מוכן לתנודתיות קיצונית ולסיכונים רגולטוריים משמעותיים, המניה הזו עלולה להיות מוקד חוסר יציבות.

מתחילת השנה ועד נובמבר, המניה עלתה בכ־375%, לעומת עלייה של 14% בלבד במדד S&P 500. ב-12 החודשים האחרונים המניה זינקה ב-727%.

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.

העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.

• סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
• לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

• המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
• גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תרומה למדע, סביבה ובריאות

העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.