תקופת החסימה באובר מסתיימת היום, מניית החברה משלימה צלילה חדה
מניית חברת שיתוף הנסיעות אובר (סימול:UBER) המשיכה לבלוט גם היום לשלילה עם ירידות של קרוב ל-4% לשפל חדש. מניית החברה משלימה היום צניחה של יותר מ-45% מהשיא שקבעה זמן קצר לאחר ההנפקה, ונסחרת כעת בשווי שוק של 46.6 מיליארד דולר בלבד.
ברקע לירידה היום, כמות המניות הסחירות בשוק מזנקת היום בעקבות סיום תקופת החסימה על מניות העובדים מאז הנפקת החברה מוקדם יותר השנה. ע"פ הערכות, כ-736 מיליון מניות בשווי מצטבר של 20 מיליארד דולר צפויות להשתחרר היום מהחסימה. נציין כי מלבד הרצון של עובדי החברה לממש את מניותיהן, המשמעות של המהלך היום היא אפשרות רחבה יותר לבצע שורטים על מניית החברה. נציין כי תהליך דומה התרחש בסוף החודש האחרון במניית ביונד מיט (סימול:BYND) (לכתבה המלאה).
בתוך כך, ברשת החדשות בלומברג מדווחים היום כי גולדמן זאקס ביצע מוקדם יותר היום (מסחר מוקדם) מכירה מרוכזת של כ-2 מיליון מניות החברה עבור מוכר לא יודע, כאשר המכירה בוצעה לפי שער של 26.9 דולר למניה, דיסקאונט של 4% ביחס לסגירה אמש.
נזכיר כי מוקדם יותר השבוע פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון האחרון, והצליחה לאכזב שוב את המשקיעים. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון האחרון ב-3.81 מיליארד דולר או 0.86 דולר למניה, עלייה של 30% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, וגבוהה מהתחזיות המוקדמות שעמדו על הכנסות של 3.63 מיליארד דולר. עם זאת, החברה רושמת הפסד נקי (GAAP) של 1.16 מיליארד דולר, עלייה משמעותית לעומת נתון של 986 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד המתואם של החברה הסתכם ב-586 מיליון דולר, לעומת נתון של 485 מיליון דולר ברבעון המקביל.
- השליחים של אובר בסכנה - רובוטי משלוח יוצאים לדרך בבריטניה
- קרן ההשקעות הסעודית מצמצמת חשיפה בארה"ב; מי ההחזקה הגדולה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הנתונים החלשים, מדובר בשיפור מסוים ביחס לרבעון ה-2 של 2019. כזכור, החברה דיווחה בזמנו על הפסד נקי עצום של 5.24 מיליארד דולר. בעקבות הדו"חות ברבעון הקודם, ביצעה החברה מספר תהליכי התייעלות הכוללים פיטורים נרחבים.
מספר המשתמשים הפעילים הסתכם ברבעון האחרון ב-103 מיליון משתמשים, עלייה שנתית של 26%. עם זאת מדובר בנתון הנמוך מהצפי במוקדם בשוק שעמד על 107 מיליון משתמשים. סך ההזמנות שבוצעו ע"י החברה (נסיעות/אוכל ושירותים) הסתכם ב-16.5 מיליארד דולר, נמוך מהתחזיות המוקדמות בשוק.
נכון לסוף הרבעון, קופת המזומנים של החברה מסתכמת ב-12.7 מיליארד דולר, סכום המספיק לפעילות השוטפת והשקעה בצמיחה ברבעונים הקרובים. החברה צופה כעת כי היא תהפוך לרווחית במהלך 2021.
- טילי נורווד: האם הוליווד מוכנה לכוכבת ה-AI הראשונה שלה
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
גרף מניית החברה מאז ההנפקה במאי האחרון

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
האם אירופה היא המוקד והמקור למשבר הבא?
מנכ"ל הבנק הגדול בעולם לא חסך מילים. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'י.פי מורגן סבור שאירופה מאבדת גובה במהירות מסחררת. היא לא צומחת והופכת למקום פחות אטרקטיבי לעסקים, השקעות וחדשנות. ביורוקרטיה איטית, רגולציה כבדה מדי ושווקים מפוצלים הופכים את היבשת למלכודת.
דיימון מזהיר שאירופה חלשה = אמריקה פגיעה. "אם אירופה תיפול, כולנו ניפול", אמר והסביר -"הכלכלה העולמית בנויה על שותפות חזקה עם היבשת הוותיקה. ב-15 השנים האחרונות אירופה כבר ירדה מ-90% מגודל הכלכלה האמריקאית ל-65% בלבד, והמגמה לא עוצרת".
הנתונים של כלכלות אירופה חלשים - צמיחה צפויה של 1.3%-1.5% בשנים הקרובות, פרודוקטיביות יורדת, אוכלוסייה מזדקנת ומחסור חמור בכוח אדם מיומן. חברות טכנולוגיה גדולות? כמעט אין. סטארטאפים שרוצים להפוך לענקיות עולמיות? מעדיפים לעבור לארה"ב או אפילו לאסיה. גם מדינות כמו אירלנד, שפעם היו מגנט להייטק, בזכות הטבות מס, מאבדות את האטרקטיביות שלהן.
עם זאת, דיימון הצביע על כוונה של האיחוד האירופי להתקדם מבחינה דיגיטלית ו-AI לחוק אחד לכל היבשת, דבר שיפחית בירוקרטיה ויספק בהירות ותוואי צמיחה לתחום. ועדיין דיימון חושש שמשבר, האטה שתזרום לארה"ב ולעולם כולו תגיע מאירופה.
- “כשאתה רואה ג’וק אחד, כנראה שיש עוד כמה” המשבר הבא בוול סטריט?
- ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת אירופה - נתונים
צמיחה בתמ"ג - ברבעון השלישי של 2025 נרשמה עלייה של 0.3% בתוצר של גוש היורו ו־0.4% בכלל האיחוד, המשקפת שיפור מתון אך לא אחיד.
תחזית שנתי 2025 - הצמיחה השנתית באיחוד צפויה לעמוד על כ־0.9%, כשהצפי לשנים הבאות עומד על 1.2% ב־2026 ו־1.3% ב־2027.
שיעור האבטלה - עומד על כ־6.3% בגוש היורו, עם יציבות יחסית בשנה האחרונה למרות לחצים חיצוניים.
אבטלת צעירים - בקרב בני 15 עד 24 עומדת על כ־14%, מה שמעיד על קושי מובנה בשילוב צעירים בשוק העבודה.
אינפלציה - נרשמה אינפלציה שנתית של כ־2.2%, מעט מעל היעד של הבנק המרכזי אך רחוקה מהשיאים של השנים האחרונות.
שכר - עלות שעת עבודה עלתה בכ־3.6%, נתון שמשקף גם לחצים מצד האינפלציה וגם שוק עבודה הדוק.
תעשייה - מדדי הייצור מציגים תנודתיות עם עליות וירידות לסירוגין, מה שמעיד על רגישות לביקושים גלובליים ולסביבה מאקרו כלכלית.
צריכה פרטית - ההוצאה של משקי הבית רשמה עלייה קלה, אך לא מספקת כדי להזניק את הצמיחה באופן משמעותי.
השקעות - ירידה של כ־1.8% בהשקעות הקבועות מצביעה על זהירות מצד החברות והחשש מהאטה גלובלית.
תמונה כללית - אירופה נמצאת במצב של שוק עבודה יציב אך השקעות חלשות, אינפלציה מתונה אך שברירית, וצמיחה שמבוססת בעיקר על ביקוש פנימי מתון.
