אובר
צילום: istock

תקופת החסימה באובר מסתיימת היום, מניית החברה משלימה צלילה חדה

לחץ המכירות במניית אובר נמשך גם עם ירידות של 3.9%. ע"פ הערכות, כ-736 מיליון מניות החברה צפויות להתשחרר היום מהחסימה (lock-up), ונראה כי העובדים ממהרים לממש את אחזקותיהם
עמית נעם טל |

מניית חברת שיתוף הנסיעות אובר (סימול:UBER) המשיכה לבלוט גם היום לשלילה עם ירידות של קרוב ל-4% לשפל חדש. מניית החברה משלימה היום צניחה של יותר מ-45% מהשיא שקבעה זמן קצר לאחר ההנפקה, ונסחרת כעת בשווי שוק של 46.6 מיליארד דולר בלבד. 

ברקע לירידה היום, כמות המניות הסחירות בשוק מזנקת היום בעקבות סיום תקופת החסימה על מניות העובדים מאז הנפקת החברה מוקדם יותר השנה. ע"פ הערכות, כ-736 מיליון מניות בשווי מצטבר של 20 מיליארד דולר צפויות להשתחרר היום מהחסימה. נציין כי מלבד הרצון של עובדי החברה לממש את מניותיהן, המשמעות של המהלך היום היא אפשרות רחבה יותר לבצע שורטים על מניית החברה. נציין כי תהליך דומה התרחש בסוף החודש האחרון במניית ביונד מיט (סימול:BYND) (לכתבה המלאה). 

בתוך כך, ברשת החדשות בלומברג מדווחים היום כי גולדמן זאקס ביצע מוקדם יותר היום (מסחר מוקדם) מכירה מרוכזת של כ-2 מיליון מניות החברה עבור מוכר לא יודע, כאשר המכירה בוצעה לפי שער של 26.9 דולר למניה, דיסקאונט של 4% ביחס לסגירה אמש. 

נזכיר כי מוקדם יותר השבוע פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון האחרון, והצליחה לאכזב שוב את המשקיעים. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון האחרון ב-3.81 מיליארד דולר או 0.86 דולר למניה, עלייה של 30% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, וגבוהה מהתחזיות המוקדמות שעמדו על הכנסות של 3.63 מיליארד דולר. עם זאת, החברה רושמת הפסד נקי (GAAP) של 1.16 מיליארד דולר, עלייה משמעותית לעומת נתון של 986 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ההפסד המתואם של החברה הסתכם ב-586 מיליון דולר, לעומת נתון של 485 מיליון דולר ברבעון המקביל. 

למרות הנתונים החלשים, מדובר בשיפור מסוים ביחס לרבעון ה-2 של 2019. כזכור, החברה דיווחה בזמנו על הפסד נקי עצום של 5.24 מיליארד דולר. בעקבות הדו"חות ברבעון הקודם, ביצעה החברה מספר תהליכי התייעלות הכוללים פיטורים נרחבים.

מספר המשתמשים הפעילים הסתכם ברבעון האחרון ב-103 מיליון משתמשים, עלייה שנתית של 26%. עם זאת מדובר בנתון הנמוך מהצפי במוקדם בשוק שעמד על 107 מיליון משתמשים. סך ההזמנות שבוצעו ע"י החברה (נסיעות/אוכל ושירותים) הסתכם ב-16.5 מיליארד דולר, נמוך מהתחזיות המוקדמות בשוק. 

נכון לסוף הרבעון, קופת המזומנים של החברה מסתכמת ב-12.7 מיליארד דולר, סכום המספיק לפעילות השוטפת והשקעה בצמיחה ברבעונים הקרובים. החברה צופה כעת כי היא תהפוך לרווחית במהלך 2021. 

קיראו עוד ב"גלובל"

גרף מניית החברה מאז ההנפקה במאי האחרון

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)דונלד טראמפ ומוחמד בן זאיד אאל נהיאן (רשתות)

המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל

טיקטוק חותמת על הסכם להקמת מיזם משותף בארה״ב - אורקל תהיה בעלת מניות משמעותיתומי עוד?

עמית בר |
נושאים בכתבה אורקל טיק טוק

טיקטוק וחברת האם הסינית ByteDance חתמו על הסכמים מחייבים להקמת מיזם משותף חדש שינהל את פעילות האפליקציה בארה״ב, מהלך שמסיים שנים של מתח רגולטורי ומבטיח המשכיות לפלטפורמה עם 170 מיליון משתמשים אמריקאים. המיזם, TikTok USDS Joint Venture LLC, מוערך ב-14 מיליארד דולר ומבנה הבעלות בו מבטיח רוב אמריקאי: אורקל, Silver Lake ו-MGX מהאמירות מחזיקות כל אחת 15%, סה״כ 45%; ByteDance שומרת על 19.9%; ו-30.1% מוחזקים על ידי שותפים ומשקיעים קיימים ב-ByteDance. 

14 מיליארד דולר זה מחיר בדיחה. הפעילות שווה הרבה יותר, אבל הממשל האמריקאי אילץ את הקבוצה להתקפל, אחרת הוא יסיר את הרשת החברתית מהשוק האמריקאי. אורקל, סילבר לק והאמירתיים מקבלים כאן מתנה של עשרות מיליארדים. להרחבה: טראמפ נותן מתנה לאורקל - החזקה בטיק טוק לפי שווי של 14 מיליארד דולר בלבד; מה השווי האמיתי? נראה שהשאלה כנראה החשובה יותר היא מה לאיחוד האמירויות בסיפור הזה. גופי השקעה אמריקאיים ומכל העולם עמדו בתור כדי להשקיע בטיק טוק. למה בחר טראמפ באמירתיים? הקשר בין ארה"ב כמדינה לבין איחוד האמירויות מתעצם, הקשר בין טראמפ ומשפחתו להנהגה של מדינות המפרץ הולך ומתעצם כשיש ביניהם עסקאות עם רווחי עתק.

כך או אחרת, המיזם ינהל עצמאית אבטחת נתונים של משתמשים אמריקאים, הגנת אלגוריתם, פיקוח תוכן ותחזוקת תוכנה, תוך אימון מחדש של מנגנון ההמלצות על בסיס נתונים מקומיים בלבד, כדי למנוע השפעה חיצונית. מועצת מנהלים בת שבעה חברים, רובם אמריקאים, תפקח על הפעילות, ואורקל תשמש כשותפה טכנולוגית מרכזית לאימות אבטחה. ByteDance תרשום את האלגוריתם הקיים ותקבל כ-50% מרווחי הפעילות האמריקאית, מה שמאפשר לה לשמור על קשר כלכלי מבלי לשלוט ישירות.

ההסכם נולד משנים של מאבקים: כבר ב-2020 דרש הנשיא טראמפ מכירת הפעילות האמריקאית מחשש לביטחון לאומי, בשל חששות מגישה סינית לנתונים ותעמולה דרך אלגוריתמים. באפריל 2024 חוקק הקונגרס חוק תחת ממשל ביידן, האוסר אפליקציות בשליטה ״עוינת זרה״ אלא אם יימכרו, עם מועד יישום ראשוני בינואר 2025. האפליקציה הושבתה ל-24 שעות ב-18 בינואר 2025, אך טראמפ, עם חזרתו, דחה את האיסור בצווים נשיאותיים כדי לאפשר משא ומתן. הסכם מסגרת נחתם בספטמבר 2025 בין מזכיר האוצר סקוט בסנט לסגן ראש הממשלה הסיני חה לי-פנג, לאחר פגישות טראמפ-שי באוקטובר שכללו חידוש רכישות סויה אמריקאית על ידי בייג׳ין והקלות על יצוא מינרלים קריטיים.

המהלך מחזק את אורקל כספקית תשתיות לעסקאות רגישות, עם זינוק של 6% במנייתה במסחר מאוחר, המשקף ציפיות להכנסות נוספות מענן ואבטחה. עבור טיקטוק, שתומכת ב-7 מיליון עסקים קטנים בארה״ב דרך פרסום ומסחר אלקטרוני, ההסדר מבטיח גישה לשוק של 170 מיליון משתמשים יומיים, אך מבקרים כמו הסנאטור רון ויידן טוענים כי שמירת קשרי ByteDance עלולה לא להספיק בהגנה על פרטיות. במישור הגיאופוליטי, העסקה מסמנת התמתנות ביחסי ארה״ב-סין, עם התקדמות בנושאי סחר, ומאפשרת לטיקטוק להתמקד בצמיחה גלובלית תוך התאמה לדרישות מקומיות. הפעילות האמריקאית מייצרת כ-20% מהכנסות טיקטוק העולמיות, המוערכות ב-120 מיליארד דולר בשנה, והמיזם צפוי לשמור על תאימות עם חוקים דומים באירופה ובאוסטרליה.