בזמן שעלויות הבריאות ממשיכות להוות נטל כבד על מיליוני אמריקאים, תוכנית שאפתנית להורדת מחירי התרופות מרימה שוב את ראשה בוושינגטון. מדובר ברעיון ששורשיו נטועים עמוק בקדנציה הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ, והוא חוזר כעת במלוא העוצמה דרך מסמך מדיניות חדש שפורסם היום. ההצעה, שמגיעה ממכון מחקר בעל קשרים הדוקים לממשל הנוכחי, מבקשת לעגן את מחירי התרופות שמשלמת הממשלה האמריקאית למחירים הנמוכים ביותר שקיימים במדינות עשירות אחרות. אם תיושם, היא עשויה לחתוך את עלויות התרופות במיליארדים – ולערער את יסודות תעשיית התרופות כולה.

הרעיון, שזכה לכינוי "תמחור מדינה מועדפת", אינו חדש. הוא כבר עלה על השולחן לפני כחמש שנים, כשטראמפ ניסה להוביל מהלך דומה, אך נתקל בהתנגדות עזה מצד תעשיית הפארמה. אז, התוכנית נבלמה על ידי תביעות משפטיות שהגישה אחת מקבוצות הלובי החזקות של התעשייה, והיא נגנזה סופית תחת ממשל ביידן. כעת, עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, נראה שהתוכנית מקבלת רוח גבית מחודשת, והיא מאיימת לשנות את כללי המשחק בשוק התרופות האמריקאי – שוק שבו המחירים גבוהים משמעותית מאלה שבמדינות כמו קנדה, גרמניה או יפן.

תעשיית הפארמה במבוכה: שתיקה או התנגדות?

התגובה הראשונית של תעשיית התרופות להצעה הזו מעניינת לא פחות מהתוכנית עצמה. בניגוד לעבר, כשהתעשייה יצאה למתקפה משפטית ישירה נגד טראמפ, הפעם נראה שהיא נוקטת גישה זהירה יותר. חברות התרופות הגדולות וקבוצות הלובי שלהן בחרו עד כה להימנע מביקורת פומבית חריפה כלפי הנשיא, כנראה מתוך תקווה לשמור על יחסים טובים איתו ולקדם סדר יום משלהן – כמו הפחתת התשלומים שהן מעבירות למתווכים בשוק הבריאות, כגון מנהלי הטבות התרופות. אך אם הממשל יתקדם עם התוכנית, השתיקה הזו עלולה להפוך למלכוד: התעשייה תיאלץ לבחור בין שיתוף פעולה עם מדיניות שתפגע קשות בהכנסותיה, לבין חזרה לעימות ישיר שעלול לעלות לה ביוקר פוליטי.

ההשפעה הכלכלית של תוכנית כזו על חברות התרופות תלויה בפרטים – אילו תרופות ייכללו, כיצד יחושבו המחירים, ואיך ייושמו השינויים בתוכניות כמו מדיקייר. עם זאת, ההערכות המוקדמות מצביעות על כך שהפגיעה בהכנסות עשויה להגיע למיליארדי דולרים בשנה. הסיבה פשוטה: בארה"ב, מחירי התרופות נקבעים במידה רבה על ידי השוק החופשי, בעוד שבמדינות אחרות ממשלות מתערבות ומנהלות משא ומתן קשוח עם היצרניות. התוצאה היא פערי מחירים עצומים – לעיתים תרופה שמחירה בארה"ב מגיע לאלפי דולרים נמכרת באירופה במאות בודדות בלבד.

• פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
• פייזר מרחיבה את תיק התרופות להשמנה בעסקה של 2 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדוע זה חוזר דווקא עכשיו?

הדחיפה המחודשת לתוכנית הזו מגיעה על רקע שיח ציבורי ער סביב עלויות הבריאות בארה"ב, שנותרו מהגבוהות בעולם. בשנים האחרונות, יותר ויותר אמריקאים נאלצים להתמודד עם מחירים שמגיעים לשיאים חדשים, בעוד שבמדינות מפותחות אחרות הציבור נהנה מתרופות זולות יותר בזכות רגולציה ממשלתית. הנושא הפך לנקודה רגישה גם פוליטית – במהלך הקמפיין של 2023, טראמפ הבטיח לפעול נגד מה שהוא כינה "ניצול גלובלי של הצרכנים האמריקאים", אך מאוחר יותר נסוג מההבטחה הזו. כעת, המסמך החדש ממכון מדיניות בעל השפעה ממשלתית מחייה את הרעיון, ומעלה תהיות: האם זו רק הצהרה סמלית, או שטראמפ מתכוון להפוך אותה למציאות?

התוכנית עצמה מציעה מספר דרכים להטמיע את התמחור הזה – למשל, לשלב אותו בתוכנית המשא ומתן על מחירי התרופות של מדיקייר, שהוקמה תחת ממשל ביידן. זו תהיה מהלך אירוני במיוחד, שכן ביידן ביטל את הניסיון הקודם של טראמפ ליישם מדיניות דומה. השאלה הגדולה היא אם הממשל הנוכחי יצליח להתגבר על המכשולים המשפטיים והפוליטיים שהפילו את המהלך בעבר, או שמא התעשייה תמצא דרך לעצור אותו שוב.

מניות דפנסיביות תחת לחץ: לא מה שחשבתם

מניות התרופות נחשבות באופן מסורתי לדפנסיביות – השקעה בטוחה בתקופות של תנודתיות בשווקים, בזכות הביקוש הקבוע לתרופות והכנסות יציבות יחסית. אך ב-2025, התמונה שונה לגמרי. מתחילת השנה, מדד ה-S&P 500 Pharmaceuticals Index, שכולל את החברות המובילות בתחום, ירד בכ-10%. הסיבה לכך אינה רק התחרות הגוברת או פקיעת פטנטים – אלא גם איומים רגולטוריים כמו התוכנית החדשה של טראמפ, שמוסיפים שכבה של סיכון חדש למגזר שנחשב פעם למקלט בטוח.

• רובוטים, רכבים או AI: מי יגנוב את ההצגה ב-CES 2026?
• טסלה מדווחת על נפילה של 16% במסירות ברבעון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב

מניות התרופות נסחרות במכפילי רווח נמוכים יחסית לשוק הרחב – בממוצע כ-12-15 לעומת 22-23 ב-S&P 500 – מה שיכול להיראות כהזדמנות. אך הסיכונים הרגולטוריים הופכים אותן למסוכנות יותר ממה שהיו בעבר. התוכנית לקשור את מחירי התרופות למחירים בינלאומיים עלולה לפגוע קשות ברווחיות של חברות שתלויות בשוק האמריקאי כמקור הכנסה חשוב ועיקרי, ולהוביל לתנודתיות גבוהה יותר במניותיהן.

חברות מובילות תחת זכוכית מגדלת

כמה מהשחקניות הגדולות בתעשייה ממחישות את המצב המורכב הזה:  

פייזר (PFE): לאחר שיא ההצלחה של חיסוני הקורונה, המניה ירדה בכ-12% מתחילת 2025, והיא נסחרת במכפיל רווח של כ-9 בלבד. החברה מתמודדת עם ירידה בביקוש למוצרי קוביד, אך משקיעה במוצרים חדשים בתחום הסרטן והמחלות הנדירות. הסיכון הרגולטורי מוסיף לחץ נוסף.  

אבווי (ABBV): ירדה בכ-7% השנה, נסחרת במכפיל של כ-16. תרופת הדגל Humira מאבדת מהבלעדיות שלה, אך החברה מפצה עם תרופות חדשות בתחום האימונולוגיה. התלות בשוק האמריקאי גבוהה, מה שחושף אותה לפגיעה מהתוכנית.  

ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ): ירידה יחסית מתונה של כ-6%, עם מכפיל של 15. החברה מגוונת יותר בזכות פעילותה במכשור רפואי ובשוק הצרכני, אך עדיין תלויה במכירות תרופות בארה"ב.  

אלי לילי (LLY): בניגוד למגמה, עלתה בכ-9% בזכות תרופות פורצות דרך לטיפול בסוכרת והשמנה (כמו Mounjaro), אך נסחרת במכפיל גבוה של 25, מה שמראה שהשוק כבר מתמחר את הצמיחה שלה. פגיעה במרווחים בשוק האמריקאי עלולה לפגוע בה משמעותית.  

מרק (MRK): ירדה בכ-9%, נסחרת במכפיל של 14. תרופת הסרטן Keytruda ממשיכה להניע הכנסות, אך הסיכונים הרגולטוריים עלולים להשפיע על התחזית לטווח ארוך.  

גיליאד סיינסס (GILD): ירידה של כ-6%, עם מכפיל של 11. החברה מתמקדת בטיפולים ל-HIV וסרטן, אך השוק חושש מהשפעת הלחץ על המחירים.

מניות התרופות יורדות היום, אך לא בשיעור דרמטי. השוק ממתין לתגובה רשמית מהבית הלבן, שטרם התייחס למסמך החדש. דוח ממכון מחקר אינו צו נשיאותי, אבל הוא מסמן כיוון אפשרי – במיוחד לאור הצהרות של בכירים בממשל שרומזות על דגש מחודש על מחירי התרופות. אם התוכנית תתקדם, היא עשויה להביא להקלה משמעותית עבור מיליוני אמריקאים שמתקשים לממן את התרופות שלהם. מצד שני, היא עלולה לערער את המודל העסקי של תעשיית הפארמה, שטוענת כי מחירים גבוהים בארה"ב מממנים את החדשנות שמביאה תרופות חדשות לשוק.

המאבק הזה הוא יותר מסתם עניין כלכלי – הוא משקף שאלה עמוקה יותר על האיזון בין רווחי התאגידים לזכות לבריאות במדינה העשירה בעולם. בעוד תעשיית התרופות נערכת לאפשרות של קרב חדש, הציבור האמריקאי עוקב מקרוב: האם הפעם טראמפ יצליח להפוך את ההבטחה למציאות, או שזו תישאר עוד רעיון שנשמע טוב על הנייר? התשובה תעצב מחדש את עתיד הבריאות בארה"ב לשנים רבות קדימה.