תרופות
צילום: pixbay

טראמפ נגד מניות התרופות - תוכנית להפחתת מחירים; לאן הולכים מכאן?

טראמפ והתעשייה נערכים למאבק; הצעה ישנה חוזרת לחיים – האם תשנה את כללי המשחק בשוק הבריאות האמריקאי?

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה פייזר תרופות

בזמן שעלויות הבריאות ממשיכות להוות נטל כבד על מיליוני אמריקאים, תוכנית שאפתנית להורדת מחירי התרופות מרימה שוב את ראשה בוושינגטון. מדובר ברעיון ששורשיו נטועים עמוק בקדנציה הראשונה של הנשיא דונלד טראמפ, והוא חוזר כעת במלוא העוצמה דרך מסמך מדיניות חדש שפורסם היום. ההצעה, שמגיעה ממכון מחקר בעל קשרים הדוקים לממשל הנוכחי, מבקשת לעגן את מחירי התרופות שמשלמת הממשלה האמריקאית למחירים הנמוכים ביותר שקיימים במדינות עשירות אחרות. אם תיושם, היא עשויה לחתוך את עלויות התרופות במיליארדים – ולערער את יסודות תעשיית התרופות כולה.

הרעיון, שזכה לכינוי "תמחור מדינה מועדפת", אינו חדש. הוא כבר עלה על השולחן לפני כחמש שנים, כשטראמפ ניסה להוביל מהלך דומה, אך נתקל בהתנגדות עזה מצד תעשיית הפארמה. אז, התוכנית נבלמה על ידי תביעות משפטיות שהגישה אחת מקבוצות הלובי החזקות של התעשייה, והיא נגנזה סופית תחת ממשל ביידן. כעת, עם חזרתו של טראמפ לבית הלבן, נראה שהתוכנית מקבלת רוח גבית מחודשת, והיא מאיימת לשנות את כללי המשחק בשוק התרופות האמריקאי – שוק שבו המחירים גבוהים משמעותית מאלה שבמדינות כמו קנדה, גרמניה או יפן.

תעשיית הפארמה במבוכה: שתיקה או התנגדות?

התגובה הראשונית של תעשיית התרופות להצעה הזו מעניינת לא פחות מהתוכנית עצמה. בניגוד לעבר, כשהתעשייה יצאה למתקפה משפטית ישירה נגד טראמפ, הפעם נראה שהיא נוקטת גישה זהירה יותר. חברות התרופות הגדולות וקבוצות הלובי שלהן בחרו עד כה להימנע מביקורת פומבית חריפה כלפי הנשיא, כנראה מתוך תקווה לשמור על יחסים טובים איתו ולקדם סדר יום משלהן – כמו הפחתת התשלומים שהן מעבירות למתווכים בשוק הבריאות, כגון מנהלי הטבות התרופות. אך אם הממשל יתקדם עם התוכנית, השתיקה הזו עלולה להפוך למלכוד: התעשייה תיאלץ לבחור בין שיתוף פעולה עם מדיניות שתפגע קשות בהכנסותיה, לבין חזרה לעימות ישיר שעלול לעלות לה ביוקר פוליטי.

ההשפעה הכלכלית של תוכנית כזו על חברות התרופות תלויה בפרטים – אילו תרופות ייכללו, כיצד יחושבו המחירים, ואיך ייושמו השינויים בתוכניות כמו מדיקייר. עם זאת, ההערכות המוקדמות מצביעות על כך שהפגיעה בהכנסות עשויה להגיע למיליארדי דולרים בשנה. הסיבה פשוטה: בארה"ב, מחירי התרופות נקבעים במידה רבה על ידי השוק החופשי, בעוד שבמדינות אחרות ממשלות מתערבות ומנהלות משא ומתן קשוח עם היצרניות. התוצאה היא פערי מחירים עצומים – לעיתים תרופה שמחירה בארה"ב מגיע לאלפי דולרים נמכרת באירופה במאות בודדות בלבד.

מדוע זה חוזר דווקא עכשיו?

הדחיפה המחודשת לתוכנית הזו מגיעה על רקע שיח ציבורי ער סביב עלויות הבריאות בארה"ב, שנותרו מהגבוהות בעולם. בשנים האחרונות, יותר ויותר אמריקאים נאלצים להתמודד עם מחירים שמגיעים לשיאים חדשים, בעוד שבמדינות מפותחות אחרות הציבור נהנה מתרופות זולות יותר בזכות רגולציה ממשלתית. הנושא הפך לנקודה רגישה גם פוליטית – במהלך הקמפיין של 2023, טראמפ הבטיח לפעול נגד מה שהוא כינה "ניצול גלובלי של הצרכנים האמריקאים", אך מאוחר יותר נסוג מההבטחה הזו. כעת, המסמך החדש ממכון מדיניות בעל השפעה ממשלתית מחייה את הרעיון, ומעלה תהיות: האם זו רק הצהרה סמלית, או שטראמפ מתכוון להפוך אותה למציאות?

התוכנית עצמה מציעה מספר דרכים להטמיע את התמחור הזה – למשל, לשלב אותו בתוכנית המשא ומתן על מחירי התרופות של מדיקייר, שהוקמה תחת ממשל ביידן. זו תהיה מהלך אירוני במיוחד, שכן ביידן ביטל את הניסיון הקודם של טראמפ ליישם מדיניות דומה. השאלה הגדולה היא אם הממשל הנוכחי יצליח להתגבר על המכשולים המשפטיים והפוליטיים שהפילו את המהלך בעבר, או שמא התעשייה תמצא דרך לעצור אותו שוב.

מניות דפנסיביות תחת לחץ: לא מה שחשבתם

מניות התרופות נחשבות באופן מסורתי לדפנסיביות – השקעה בטוחה בתקופות של תנודתיות בשווקים, בזכות הביקוש הקבוע לתרופות והכנסות יציבות יחסית. אך ב-2025, התמונה שונה לגמרי. מתחילת השנה, מדד ה-S&P 500 Pharmaceuticals Index, שכולל את החברות המובילות בתחום, ירד בכ-10%. הסיבה לכך אינה רק התחרות הגוברת או פקיעת פטנטים – אלא גם איומים רגולטוריים כמו התוכנית החדשה של טראמפ, שמוסיפים שכבה של סיכון חדש למגזר שנחשב פעם למקלט בטוח.

קיראו עוד ב"גלובל"

מניות התרופות נסחרות במכפילי רווח נמוכים יחסית לשוק הרחב – בממוצע כ-12-15 לעומת 22-23 ב-S&P 500 – מה שיכול להיראות כהזדמנות. אך הסיכונים הרגולטוריים הופכים אותן למסוכנות יותר ממה שהיו בעבר. התוכנית לקשור את מחירי התרופות למחירים בינלאומיים עלולה לפגוע קשות ברווחיות של חברות שתלויות בשוק האמריקאי כמקור הכנסה חשוב ועיקרי, ולהוביל לתנודתיות גבוהה יותר במניותיהן.

חברות מובילות תחת זכוכית מגדלת

כמה מהשחקניות הגדולות בתעשייה ממחישות את המצב המורכב הזה:  

פייזר (PFE): לאחר שיא ההצלחה של חיסוני הקורונה, המניה ירדה בכ-12% מתחילת 2025, והיא נסחרת במכפיל רווח של כ-9 בלבד. החברה מתמודדת עם ירידה בביקוש למוצרי קוביד, אך משקיעה במוצרים חדשים בתחום הסרטן והמחלות הנדירות. הסיכון הרגולטורי מוסיף לחץ נוסף.  


אבווי (ABBV): ירדה בכ-7% השנה, נסחרת במכפיל של כ-16. תרופת הדגל Humira מאבדת מהבלעדיות שלה, אך החברה מפצה עם תרופות חדשות בתחום האימונולוגיה. התלות בשוק האמריקאי גבוהה, מה שחושף אותה לפגיעה מהתוכנית.  


ג'ונסון אנד ג'ונסון (JNJ): ירידה יחסית מתונה של כ-6%, עם מכפיל של 15. החברה מגוונת יותר בזכות פעילותה במכשור רפואי ובשוק הצרכני, אך עדיין תלויה במכירות תרופות בארה"ב.  


אלי לילי (LLY): בניגוד למגמה, עלתה בכ-9% בזכות תרופות פורצות דרך לטיפול בסוכרת והשמנה (כמו Mounjaro), אך נסחרת במכפיל גבוה של 25, מה שמראה שהשוק כבר מתמחר את הצמיחה שלה. פגיעה במרווחים בשוק האמריקאי עלולה לפגוע בה משמעותית.  


מרק (MRK): ירדה בכ-9%, נסחרת במכפיל של 14. תרופת הסרטן Keytruda ממשיכה להניע הכנסות, אך הסיכונים הרגולטוריים עלולים להשפיע על התחזית לטווח ארוך.  


גיליאד סיינסס (GILD): ירידה של כ-6%, עם מכפיל של 11. החברה מתמקדת בטיפולים ל-HIV וסרטן, אך השוק חושש מהשפעת הלחץ על המחירים.


מניות התרופות יורדות היום, אך לא בשיעור דרמטי. השוק ממתין לתגובה רשמית מהבית הלבן, שטרם התייחס למסמך החדש. דוח ממכון מחקר אינו צו נשיאותי, אבל הוא מסמן כיוון אפשרי – במיוחד לאור הצהרות של בכירים בממשל שרומזות על דגש מחודש על מחירי התרופות. אם התוכנית תתקדם, היא עשויה להביא להקלה משמעותית עבור מיליוני אמריקאים שמתקשים לממן את התרופות שלהם. מצד שני, היא עלולה לערער את המודל העסקי של תעשיית הפארמה, שטוענת כי מחירים גבוהים בארה"ב מממנים את החדשנות שמביאה תרופות חדשות לשוק.

המאבק הזה הוא יותר מסתם עניין כלכלי – הוא משקף שאלה עמוקה יותר על האיזון בין רווחי התאגידים לזכות לבריאות במדינה העשירה בעולם. בעוד תעשיית התרופות נערכת לאפשרות של קרב חדש, הציבור האמריקאי עוקב מקרוב: האם הפעם טראמפ יצליח להפוך את ההבטחה למציאות, או שזו תישאר עוד רעיון שנשמע טוב על הנייר? התשובה תעצב מחדש את עתיד הבריאות בארה"ב לשנים רבות קדימה.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טבע תרד ל 3000 ומטה...ואולי תפשוט יד (ל"ת)
    אנונימי 21/03/2025 23:07
    הגב לתגובה זו
פיטר לינץ
צילום: PAT greenhouse - GLOBE STAFF
דבר הגורו

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק"

עמית בר |

הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.

לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.

במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן  אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.

ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.

החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית

בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח

רן קידר |
נושאים בכתבה טראמפ SEC

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח. 

טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.


כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח. 

המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי: מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.