אינפלציה בצמיחה, ייצור בקיפאון: הכלכלה הסינית במבוי סתום
עלייה באינפלציה הצרכנית לצד האטה בתעשייה מציבות אתגרים לכלכלה השנייה בגודלה בעולם
האינפלציה הצרכנית בסין רשמה את העלייה הגבוהה ביותר בחמישה חודשים בינואר, אך במקביל, מגזר הייצור ממשיך לסבול מירידות מחירים מתמשכות. מצב זה משקף חוסר איזון בכלכלה השנייה בגודלה בעולם: בעוד שהמחירים לצרכן עולים, הפעילות התעשייתית נותרת חלשה, מה שמעורר
חששות בנוגע ליכולתה של הממשלה להמריץ את הביקושים המקומיים. האתגר מתחדד לנוכח חוסר הוודאות הגלובלית ומדיניות המכסים החדשה של ארה"ב, שמוסיפה לחץ על הכלכלה הסינית.
האינפלציה עולה, אך הצריכה נותרה חלשה
מדד המחירים
לצרכן בסין עלה ב-0.5% בינואר בהשוואה לשנה שעברה, קצב מהיר יותר מהעלייה של 0.1% שנרשמה בדצמבר, ואף גבוה מהתחזיות שעמדו על 0.4%. עם זאת, לעלייה זו תרמו בעיקר גורמים עונתיים הקשורים לחגיגות ראש השנה הסיני, שהחלו השנה מוקדם מהרגיל. מחירי כרטיסי טיסה עלו ב-8.9%,
עלויות התיירות טיפסו ב-7% ומחירי הכרטיסים להופעות וקולנוע זינקו ב-11%. למרות הנתונים הללו, הוצאות הצרכנים במהלך החגים הצביעו על מגמות מעורבות. בעוד שהסינים הוציאו יותר על בילויים וקניות, הצריכה הממוצעת לנפש עלתה רק ב-1.2% בהשוואה לשנה שעברה - קצב נמוך משמעותית
מהעלייה של 9.4% שנרשמה ב-2024.
בניגוד לעליית המחירים לצרכן, מדד מחירי היצרן (PPI) נותר בשלילה עם ירידה של 2.3% בינואר לעומת התקופה המקבילה אשתקד, המשך ישיר לירידה דומה בדצמבר. בכך נמשך הרצף השלילי של 28 חודשים בהם מחירי הייצור נמצאים
בטריטוריה דפלציונית. חולשת הייצור נובעת בעיקר מהיצע עודף של סחורות תעשייתיות, אשר מגבירה את התחרות בין היצרנים ומובילה להוזלות משמעותיות. במקביל, סקטור השירותים במדינה רשם האטה, עם ירידה בפעילות הכלכלית, מה שממשיך להכביד על הכלכלה הסינית.
בעוד שבייג'ינג צפויה לשמר את יעד הצמיחה השנתי ברמה של כ-5%, נותרו שאלות לגבי האופן שבו הממשלה תצליח להשיג זאת. ממשלת סין מתמודדת עם לחץ גובר לפעול, במיוחד לאור העובדה שאינפלציית הצרכנים נותרה נמוכה משמעותית מיעד של 3% זה 13 שנים ברציפות. במקביל,
מדיניות המכסים של ממשל טראמפ מוסיפה אי-ודאות, במיוחד עבור המגזר היצרני שמתקשה להתאושש. החשש הוא שמכסים נוספים עלולים לפגוע ביצוא הסיני, שנחשב לאחד ממנועי הצמיחה האחרונים של הכלכלה בשנה החולפת. בשלב זה, לא צפויים שינויים במדיניות הפיסקלית או המוניטרית של סין
לפחות עד למושב הפרלמנט השנתי במרץ. עם זאת, אם המגמות הנוכחיות יימשכו, ייתכן שהממשלה תיאלץ להכריז על צעדים חדשים שיחזקו את הכלכלה ויעודדו את הביקוש המקומי.
- 1.אנונימי 09/02/2025 16:07הגב לתגובה זוכל כתבה של סין היא ככה ותמיד יש להם צמיחה של מינימום 5 אחוז.
- אנונימיקוקרצה 09/02/2025 20:53הגב לתגובה זוהמדינה בקריסה כלכלית .. חובות מטורפים ואני מדבר על חובות פנימיים כל מחוז בסין עם חוב ממוצע של 1000% מהתלג של אותו מחוז ועיקר ההכנסות של אותן מחוזות זה מנדלן משהו שאף אחד לא קונה בסין כרגע המדינה אבודה ..
- אנונימי 09/02/2025 17:13הגב לתגובה זואהבה אין יותר מידי לסין. אבל המדד הסיני לדעתי שווה השקעה צומחים והמדד נמוך ותשואת דיוידנד גבוהה. תמרור האזהרה היחידי זה באופן בו עוקבות ת.הסלים. הם נעקבים אחרי הסל האמריקאי ראה מקרה רוסיה. עכשיו תסתכל על המדד הרוסי. פתרון יחיד לרכוש בהונקונג. חיסרון עלות מסחר גבוהה. בישראל רוצים פשוט לא מוכנים לעקוב על המקור.
מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?
ההשקעה תניב פירות מהירים - התחזית של מורגן סטנלי ולכמה יגיע ה-S&P 500?
במורגן סטנלי מספקים הערכה אופטימית במיוחד למניות בוול סטריט - האנליסטים של מורגן מעריכים כי אימוץ טכנולוגיות AI בקרב חברות ה־S&P 500 עשוי להוסיף עד 920 מיליארד דולר בשנה לשורת הרווח הנקי. מדובר בפוטנציאל לשינוי דרמטי ברווחיות וברווח וכתוצאה מכך בשווי השוק של החברות הגדולות בארה"ב.
מורגן שהוא השורי ביותר מבין גופי ההשקעות מסביר שהמהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שהחלה כטרנד נקודתי בסקטור ההיי-טק, מתפשטת כעת לכל ענפי המשק. מדובר בחיסכון והתייעלות, גידול בהכנסות וכמובן גידול ברווח. ברגע שהרווח גדל, מכפיל הרווח של החברה יורד והשוק צפוי להעלות את המניה למכפיל הרווח המייצג.
במורגן מדברים על סכום פנומנלי - כמעט טריליון דולר לרווח והמשמעות היא גידול של קרוב ל-20% ברווח התפעולי וגידול מרשים יותר בשורה התחתונה. אלו רמות גידול שלא זכורות בהיסטוריה בפרק זמן קצר, כשבמורגן מסבירים שהתהליך כבר החל והוא יתעצם השנה ושנה הבאה.
במקביל לעלייה ברווח, מדד ה-S&P עשוי לעלות במעל 20% בכדי להתאים את עצמו לרווחים החדשים.
השקעות עם פוטנציאל אדיר
המספרים המניעים את התחזיות קשורים ישירות להיקף ההשקעות. ארבעת ענקיות הטכנולוגיה - אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא שצפויות להוציא כמעט טריליון דולר בשלוש שנים על תשתיות, מרכזי נתונים, פיתוח תוכנה ויישומים מבוססי AI. זהו קצב השקעות חריג גם ביחס לעשורים הקודמים, וממחיש את האמון של החברות בכך שההשקעה תניב החזר מהיר יחסית.
- סיטי מעלה יעד ל-S&P 500: יעלה ב-8% בשנה הקרובה
- למה השוק האמריקני כנראה עדיין לא סיים עם השיאים ב-2025
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השימושים האפשריים מגוונים: החל ממוקדי שירות לקוחות שמבוססים על מערכות חכמות, דרך כלי פרסום ממוקדים יותר ועד אוטומציה מתקדמת של תהליכים לוגיסטיים. חלק מהחסכון יגיע מצמצום כוח אדם בתחומים מסוימים, אך ההיסטוריה מלמדת שכאשר פרודוקטיביות עולה, נוצרים גם מקומות עבודה חדשים בתחומים אחרים.
המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
הלמ"ס האשימו את "עם כלביא" בירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי ברבעון השני אבל אם מעמיקים בנתונים מגלים שהמשק הגיע לרבעון השני מותש ובכלל לא בטוח שהתוצאות קשורות להסלמה
אנחנו מדינה שאוהבת למצוא אשמים. בכל מחדל, בכל פרויקט שנתקע - זה הדבר הראשון ששואלים - מי האשם? כמו שמציאתו תמנע את הכשל הבא. אולי אפשר להבין את זה. זה כמו יצר צדק שמאפיין אותנו כחברה שבא למצות את הדין עם האשמים ולנסות להרגיע את המצפון.
אבל בכלכלה זה לא תמיד עובד ככה. אי אפשר לתלות את הכל באיזה גורם מאקרו יחיד ולומר שאם הוא לא היה מתערב אז הכל היה נראה אחרת. במקרה הזה "עם כלביא" נתן איזו
תשתית אשלייתית, שברגע ש"האירוע החריג" יסתיים הכול יחזור למסלול. אבל הנתונים מלמדים אחרת. הכלכלה לא האטה (רק) בגלל 12 ימי לחימה עם איראן, כמו שמנסים בהלמ"ס ובבנק ישראל להצביע. היא נחלשה הרבה קודם. המגזר העסקי הקפיא השקעות, עצר את יצוא השירותים בגלל ההאטה בעולם,
וגם הצריכה של משקי הבית דעכה ימים רבים לפני שנשמעה אזעקה אחת.
אבל זו אולי הנקודה שמדאיגה באמת לא עצם הירידה ברבעון ספציפי, אלא ההכחשה שמלווה אותה. כי כשמקבלי ההחלטות מדביקים לכל חולשה תווית
של "גורם זמני", הם מפספסים את התמונה הרחבה שבה הכלכלה הישראלית מאטה לאורך זמן. סימני השחיקה נראו הרבה לפני ההסלמה הביטחונית במדד המשולב של בנק ישראל שירד ברצף באביב, בסקרי הלמ"ס שהראו ירידה בביטחון העסקים, ובמגזרים שנשענים על ביקוש חיצוני שהתכווץ.
בהודעת הריבית האחרונה, כתב בנק ישראל, כי בניכוי ההשפעות החריגות המשק עדיין צמח, אבל השוואה למשברים קודמים, בעיקר לקורונה ולפתיחת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, מראה שהנתונים אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה שדווחה בסקרים העסקיים. המסקנה המתבקשת היא שהמשק כבר נכנס לרבעון השני כשהוא בקיפאון. התוצאה היא פער הולך וגדל בין תחזיות הצמיחה האופטימיות של בנק ישראל והאוצר לבין המציאות, שמצביעה על קצב שנתי של 2%-2.5% בלבד, רחוק מהפוטנציאל ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית.
- איך משקיעים בחברות צמיחה - התורה של פיליפ פישר
- ירידה חדה בצמיחה ברבעון השני בגלל המלחמה עם איראן; צפי להתאוששות ביולי-אוגוסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מנתח את הגורמים שמאחורי הירידה בתמ"ג ושם את האצבע על הסימנים שהיו שם לפני:
