איתוראן: הרווח הנקי זינק ב-68% ברבעון הרביעי

ביחס למקבילו והוא הסתכם ב-14 מיליון שקל. משפחת שרצקי רואה גידול ניכר של 25% בהכנסות של החברה שבבעלות, הן הסתכמו ב-97 מיליון שקל ברבעון החולף
חזי שטרנליכט |

"במהלך שנת 2004 הצגנו שיפור בכל הסעיפים לעומת שנת 2003. אנו שואפים להמשיך ולהציג צמיחה ותוצאות עסקיות טובות גם בשנת 2005" כך אומר היום המנכ"ך המשותף בחברת איתוראן, אייל שרצקי. חברת איתוראן שמניותיה נסחרות בבורסה, מדווחת על התוצאות שלה ל-2004. הכנסות החברה זינקו ב-25% ברבעון הרביעי ביחס למקבילו, והן הסתכמו בכ-97 מיליון שקל. הרווח הנקי גדל ב-68% ביחס לעת המקבילה והסתכם בכ-14 מיליון שקל ברבעון.

הרווח הגולמי הסתכם בכ-43 מיליון שקל ברבעון שחלף והוא היווה כ-44.5% מסך ההכנסות, וגדל בכ-29%. רווחי ה-EBITDA הסתכמו בכ-25.5 מיליון שקל (26.3% מסך ההכנסות) - גידול של כ-20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

במהלך הרבעון הרביעי סיימה החברה-בת איתוראן תקשורת סלולרית את התקשרותה עם פרטנר. הפסקת ההתקשרות תביא לגריעה של כ-25 מיליון שקל מהכנסות החברה בשנת 2005. למרות זאת צפוי סך ההכנסות בשנת 2005 להיות גבוה יותר מאשר בשנת 2004 לאור צפי לעלייה בהכנסות בתחומי הליבה של החברה. מניות איתוראן יורדות כעת ב-1.8% במחזור של 1.5 מיליון שקל.

עוד מוסרת ההנהלה הכי מדיניות חלוקת דיבידנד היא כי החל מסוף שנת 2004 תחלק החברה כדיבידנד 25% מהרווח הנקי. בגין שנת 2004 תחלק החברה כדיבידנד 11.8 מיליוני שקל. החברה הציגה הון עצמי שהיווה כ-43% מסך המאזן של 2004 והסתכם ב-113.2 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.