נועם הרמן מגולדמן זאקס הצטרף בישראל לקבוצת פורום
נועם הרמן מבנק ההשקעות, גולדמן זאקס מצטרף בימים אלה, לקבוצת פורום, המשווקת בישראל את ענקי הפיננסים הבינלאומיים: וולינגטון - המתמחה בניהול כספים של גופים מוסדיים, וואנגרד - אחת החברות הגדולות בעולם לקרנות נאמנות. הרמן יסייע ללקוחות פורום המשקיעים המוסדיים הישראלים בניהול השקעותיהם בחו"ל.
בתפקידו האחרון טיפל הרמן בקרנות גידור אמריקניות ובינלאומיות לרבות בקרנות של וולינגטון. קודם לכן, שימש הרמן כרו"ח בפירמת ראיית החשבון Grant Thornton - שם טיפל בנושא קרנות גידור, חברות השקעה וייעוץ פיננסי במשך כחמש שנים.
הרמן מסר היום עם פרסום מינויו, כי "השוואת שיעורי המס על השקעות זרות, היא אבן דרך בשינוי שוק ההון הישראלי. אם עד עכשיו המשקיע הישראלי, פרטי כמו גם מוסדי, הסתכל בעיקר על אחד העם ורק ליכסן מבט לעבר שווקי חו"ל, הרי עכשיו עומדת להיות כאן רעידת אדמה". לדבריו, "המשקיעים ומנהלי ההשקעות הישראלים לא יוכלו להסתפק בשוק הישראלי. עכשיו, הם חייבים להתנהל בשוק העולמי הרחב ולדעת להתמודד ולעבוד עם פירמות פיננסית בינלאומיות, תוך ביצוע השקעות גלובליות. זו הסיבה שפירמות בינלאומיות כמו וולינגטון, וואנגרד ואחרות החליטו להגיע לכאן, לצורך שיתופי פעולה עם מוסדות פיננסים ומשקיעים ישראלים. מפת ההשקעות הישראלית השתנתה ואנו נמצאים רק בתחילת הדרך. כמה כסף יצא החוצה? כמעט כל מספר זוכה. אנו נמצאים בתחילתו של תהליך. זו עומדת להיות דרך מרתקת עם לא מעט מהמורות וכיהודי יליד ניו ? יורק שכל חייו התנהל בין פירמות ענק אמריקניות אני חושב שתעשיית הפיננסים הישראלית היא היום אחד המקומות המרתקים ביותר להיות בו".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
