הגרעון המסחרי הסתכם בפברואר בחצי מיליארד דולר
בחודש פברואר 2005, הסתכם ייבוא הסחורות ב-3.4 מיליארד דולר, יצוא הסחורות הגיע לכ-2.9 מיליארד דולר והגירעון המסחרי הסתכם בכחצי מיליארד דולר. כך נמסר היום (ראשון) מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על סמך נתונים ארעיים על הסחורות שעברו במכס ואשר אינם כוללים את הסחר בין ישראל לרשות הפלשתינית. אינם כוללים יבוא ויצוא שירותים (הכוללים שירותי תוכנה). נתונים על כלל יצוא ויבוא סחורות ושירותים מתפרסמים במסגרת מאזן התשלומים מדי רבעון שנה. בלמ"ס מסבירים, כי התפתחות סחר הסחורות בחודש פברואר 2005 הושפעה בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית, לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש פברואר 2005 התחזק הדולר של ארצות הברית ביחס לרוב המטבעות: ב-0.8% ביחס לאירו, ב-1.5% ביחס ליין היפני וב-1.1% ביחס לפרנק השוויצרי. יבוא הסחורות בחודש החולף, הסתכם, כאמור, ב-3.4 מיליארד דולר. 39% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 15% יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 12% יבוא מוצרי צריכה, והיתר יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים. נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על יציבות בחודש האחרון. זאת, לאחר עלייה של 6.6% בחודשים נובמבר 2004-ינואר 2005. יבוא חומרי הגלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) נשאר ללא שינוי בחודש האחרון, לאחר עלייה של 9.2% בחודשים נובמבר 2004-ינואר 2005. פירוט נתוני המגמה של יבוא חומרי גלם, מצביע על שוני בין הקבוצות. עליות נרשמו ביבוא חומרי גלם לתעשיות מכונות ואלקטרוניקה (14.9%), ביבוא גומי ופלסטיקה (16.3%) וביבוא עץ ומוצריו (14.5%). לעומת זאת, נרשמו ירידות ביבוא ברזל ופלדה (8.5%) וביבוא חוטים ובדים (2.9%). יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-7.9% בקצב שנתי, בהמשך לעלייה של 10% בחודשים ספטמבר-נובמבר 2004. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-83% מיבוא מוצרי השקעה) עלה ב-5.7% בקצב שנתי. לעומת זאת, יבוא כלי תחבורה להשקעה ירד ב-4.2%. יבוא מוצרי הצריכה ירד בחודשים דצמבר 2004-פברואר 2005 ב-5.9% בקצב שנתי, לעומת עלייה של 14% בחודשים ספטמבר-נובמבר 2004. יבוא מוצרים בני קיימה למשקי בית (ריהוט ומוצרי חשמל ביתיים וכלי תחבורה לצריכה פרטית) ירד באותה תקופה ב-14.8%. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (מזון, משקאות, תרופות, כלי בית והלבשה) נותר ללא שינוי, לאחר עלייה של 6.6% בחודשים נובמבר 2004-ינואר 2005. זאת ועוד. יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בחודשיים הראשונים של 2005 ב-1.4 מיליארד דולר, בדומה ליבוא בתקופה המקבילה אשתקד. יבוא מוצרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם) הסתכם בחודשים ינואר-פברואר השנה ב-845 מיליון דולר, לעומת 633 מיליון דולר בחודשים המקבילים בשנת 2004. עוד עולה מהנתונים אשר נאספו בלמ"ס, כי יצוא הסחורות הסתכם בחודש פברואר השנה ב-2.9 מיליארד דולר, כש-62% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 33% יצוא יהלומים והיתר יצוא חקלאי. נתוני המגמה מצביעים על ירידה של 2.9% ביצוא הסחורות (למעט יהלומים) בחודשיים האחרונים, לאחר עלייה של 5.3% בחודשים אוקטובר-דצמבר 2004. היצוא התעשייתי ירד ב-3.7% בקצב שנתי בחודשים דצמבר 2004- פברואר 2005. מבחינת פירוט נתוני המגמה של היצוא התעשייתי לפי העוצמה הטכנולוגית עולה, כי יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 44% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), היה יציב בחודש האחרון לאחר ירידה של 3.1% בחודשים נובמבר 2004-ינואר 2005. נתוני היצוא לפי ענף, מראים כי בשלושת החודשים האחרונים ירד יצוא ענף ציוד תקשורת בקרה, רפואי מדעי ב-17.7% בקצב שנתי. יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (27% מכלל היצוא התעשייתי) ירד בחודשיים האחרונים ב-6.4% בקצב שנתי, לאחר יציבות בדצמבר 2004. נתוני היצוא לפי ענף, מראים כי בחודשיים האחרונים ירד יצוא ענף הכימיקלים ב-5.2% בקצב שנתי. יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (20% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-14.5% בקצב שנתי, בהמשך לעלייה של 13.1% בחודשים ספטמבר-נובמבר 2004. בשלושת החודשים האחרונים נרשמה עלייה ביצוא ענף גומי ופלסטיקה (24.8%). יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (9% מכלל היצוא התעשייתי), נותר יציב בחודש האחרון, לאחר עלייה של 7.8% בנובמבר 2004-ינואר 2005. עלייה נרשמה ביצוא ענף עץ ריהוט, נייר ודפוס (15.4%). יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-פברואר 2005 ב-1.9 מיליארד דולר, לעומת 1.7 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד. סיכומים ארעיים של היצוא החקלאי בינואר-פברואר השנה, מצביעים על עלייה של 10.2% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2004. עליות נרשמו ביצוא אבוקדו ופירות אחרים (63.5%) וביצוא פרחים (17.5%).

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים
החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -2.82% , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה
של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.
ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס
למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.
כמעט מיליארד שקל ביום באונליין
שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה
מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.
- שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
- אתם מכניסים 18,200 שקל ומוציאים 17,600 - איך אפשר לחיות ככה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".