נתוני מאקרו מכבידים על הפתיחה בארה"ב: שופינג נופלת
שווקי ארה"ב נאבקים בפתיחה. מחד החוזים העתידיים נסחרו בעליות במשך שעות המסחר עד הפתיחה. מגמה זו קיבלה חיזוק מנתוני האבטלה, שירדו מתחת להערכת האנליסטים. מנגד, האכזבה המרה מכמות מקומות העבודה החדשים נותנת אותותיה, אולי יותר מכל. כך, במקום העליות החדות, להן ציפו עד פירסום הנתונים, אנו רואים את השוק נאבק בפתיחה.
הדאו-ג'ונס פותח בעליה של 0.02% לרמה של 10,594.8 נקודות, הנאסד"ק עולה ב-0.06% לרמה של 2,058.82 נקודות וה-S&P500 מטפס 0.03% לרמה של 1,190.29 נקודות.
מאקרו– פחות מובטלים, אך גם פחות מקומות עבודה חדשים מהמצופה
משרד העבודה האמריקאי דיווח היום (ו), כי בחודש ינואר התווספו לכלכלת ארה"ב כ-146 אלף משרות חדשות. בשווקים מאוכזבים מנתון זה, שכן ציפו למספר גבוה בהרבה. ממוצע התחזיות בשווקים עמד על תוספת של 200 אלף מקומות עבודה, כ-30% יותר מהנתון בפועל. נזכיר, כי בדצמבר נוספו 133 אלף משרות חדשות, בסה"כ .עם זאת, גם בשורות טובות היו בפיהן של אנשי משרד העבודה האמריקאי. לפי נתוני ינואר, אחוז המובטלים בארה"ב ירד ל-5.2%, מרמה של 5.4% בדצמבר, זאת לאחר שבשווקים ציפו כי יוותר ללא שינוי.
דיווחים חיוביים, הגיעו היום מכיוונו של נגיד הבנק המרכזי, אלן גרינספאן. גרינספאן, כך על פי כלי התקשורת בעולם, התייחס היום לסוגיית הגרעון העצום של מדינתו. הנגיד אמר כי לטעמו, לא ניתן להמשיך במצב הנוכחי, כלומר, השינוי מגיע. לטענתו של הנגיד, כבר בתקופה הקרובה אנו נחזה בריסון פיסקלי בהוצאות הממשל. צעדים אלו ימנעו, לטענתו, את הרחבת הגרעון, ואולי אף יתחילו לצמצמו.
בישראליות:
האכזבה מדו"חותיה של שופינג נותנת אותותיה גם בפתיחת המסחר. המניה צנחה כ-10% במסחר שלאחר הסגירה אמש. ירידה זו באה בעקבות דו"חותיה של החברה. החברה דיווחה על הפסד נקי של 917 אלף דולר, או 9 סנט למניה, בשווקים ציפו לרווח של סנט אחד למניה. הסיבה להפסד קשורה לחלוקת דיווידנדים בהנפקה, כך שלולא חלוקה זו, היתה החברה מסיימת את הרבעון עם רווח נקי של 6.3 מיליון דולר, פי 3 מהתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה זינקו ב-33% בהשוואה לאשתקד. החברה דיווחה על הכנסות בגובה של 33.6 מיליון דולר, בהשוואה להכנסה של 25.2 מיליון דולר, אשתקד. בנוסף, משופינג נמסר כי בכוונתם להשקיע כספים בהתרחבות, כלומר הקמת אתרים נוספים במדינות נוספות, ביניהן מדינות אירופה. המניה נופלת 13.23% בפתיחה במחזור של 4 מיליון דולר.
מניית טאואר תסחר על רקע הודעת יו"ר ומנכ"ל החברה, כרמל ורניה, על פרישתו מהחברה. כזכור ורניה החל את תפקידו בחברה בשנת 2003, כשהובא על מנת להבריא את החברה. ורניה הודיע כי יסיים את תפקידו רק לאחר שימצא לו מחליף, וימשיך לכהן כדירקטור בחברה. בנוסף פירסמה החברה את תוצאותיה הרבעוניות והמסכמות לשנת 2004. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות השנתיות זינקו ב-105% לרמה של 126.1 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 61.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי של 23.3 מיליון דולר או 36 סנט למניה, ההפסד כולל הכנסה חד פעמית ממכירת מניות סייפן. מניית החברה מזנקת 5.29% בפתיחה במחזור זניח.
מניות קריאו תסחר על רקע תוצאותיה הכספיים. מדוחות החברה לרבעון הפיסקאלי הראשון של 2005 עולה כי הכנסות החברה ממשיכות לצמוח, הכנסותיה של קריאו הסתכמו ב-174.5 מיליון דולר, עליה של 12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכמו ההכנסות ב-155.2 מיליון דולר. בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח נקי של 5.8 מיליון דולר, זאת לעומת רווח נקי של 12.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, נזכיר כי ברבעון המקביל אשתקד, נהנתה החברה מרווח חד פעמי בגובה 8.7 מיליון דולר. למניה מתווספים 0.06% בפתיחה.
סרגון דיווחה על רבעון 4 רצוף של רווח - 713 אלף דולר, מיישרת קו עם התחזיות. היה זה גם הרבעון ה-13 לצמיחה בהכנסות: הסתכמו ב-15.9 מיליון דולר- גידול של 57% לעומת 10.2 מיליון דולר. מנכ"ל ונשיא החברה, שרגא כץ, צופה, כי הצמיחה תמשך גם השנה. המניה משילה 1.75% בפתיחה במחזור זניח.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
