נתוני מאקרו מכבידים על הפתיחה בארה"ב: שופינג נופלת
שווקי ארה"ב נאבקים בפתיחה. מחד החוזים העתידיים נסחרו בעליות במשך שעות המסחר עד הפתיחה. מגמה זו קיבלה חיזוק מנתוני האבטלה, שירדו מתחת להערכת האנליסטים. מנגד, האכזבה המרה מכמות מקומות העבודה החדשים נותנת אותותיה, אולי יותר מכל. כך, במקום העליות החדות, להן ציפו עד פירסום הנתונים, אנו רואים את השוק נאבק בפתיחה.
הדאו-ג'ונס פותח בעליה של 0.02% לרמה של 10,594.8 נקודות, הנאסד"ק עולה ב-0.06% לרמה של 2,058.82 נקודות וה-S&P500 מטפס 0.03% לרמה של 1,190.29 נקודות.
מאקרו– פחות מובטלים, אך גם פחות מקומות עבודה חדשים מהמצופה
משרד העבודה האמריקאי דיווח היום (ו), כי בחודש ינואר התווספו לכלכלת ארה"ב כ-146 אלף משרות חדשות. בשווקים מאוכזבים מנתון זה, שכן ציפו למספר גבוה בהרבה. ממוצע התחזיות בשווקים עמד על תוספת של 200 אלף מקומות עבודה, כ-30% יותר מהנתון בפועל. נזכיר, כי בדצמבר נוספו 133 אלף משרות חדשות, בסה"כ .עם זאת, גם בשורות טובות היו בפיהן של אנשי משרד העבודה האמריקאי. לפי נתוני ינואר, אחוז המובטלים בארה"ב ירד ל-5.2%, מרמה של 5.4% בדצמבר, זאת לאחר שבשווקים ציפו כי יוותר ללא שינוי.
דיווחים חיוביים, הגיעו היום מכיוונו של נגיד הבנק המרכזי, אלן גרינספאן. גרינספאן, כך על פי כלי התקשורת בעולם, התייחס היום לסוגיית הגרעון העצום של מדינתו. הנגיד אמר כי לטעמו, לא ניתן להמשיך במצב הנוכחי, כלומר, השינוי מגיע. לטענתו של הנגיד, כבר בתקופה הקרובה אנו נחזה בריסון פיסקלי בהוצאות הממשל. צעדים אלו ימנעו, לטענתו, את הרחבת הגרעון, ואולי אף יתחילו לצמצמו.
בישראליות:
האכזבה מדו"חותיה של שופינג נותנת אותותיה גם בפתיחת המסחר. המניה צנחה כ-10% במסחר שלאחר הסגירה אמש. ירידה זו באה בעקבות דו"חותיה של החברה. החברה דיווחה על הפסד נקי של 917 אלף דולר, או 9 סנט למניה, בשווקים ציפו לרווח של סנט אחד למניה. הסיבה להפסד קשורה לחלוקת דיווידנדים בהנפקה, כך שלולא חלוקה זו, היתה החברה מסיימת את הרבעון עם רווח נקי של 6.3 מיליון דולר, פי 3 מהתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה זינקו ב-33% בהשוואה לאשתקד. החברה דיווחה על הכנסות בגובה של 33.6 מיליון דולר, בהשוואה להכנסה של 25.2 מיליון דולר, אשתקד. בנוסף, משופינג נמסר כי בכוונתם להשקיע כספים בהתרחבות, כלומר הקמת אתרים נוספים במדינות נוספות, ביניהן מדינות אירופה. המניה נופלת 13.23% בפתיחה במחזור של 4 מיליון דולר.
מניית טאואר תסחר על רקע הודעת יו"ר ומנכ"ל החברה, כרמל ורניה, על פרישתו מהחברה. כזכור ורניה החל את תפקידו בחברה בשנת 2003, כשהובא על מנת להבריא את החברה. ורניה הודיע כי יסיים את תפקידו רק לאחר שימצא לו מחליף, וימשיך לכהן כדירקטור בחברה. בנוסף פירסמה החברה את תוצאותיה הרבעוניות והמסכמות לשנת 2004. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות השנתיות זינקו ב-105% לרמה של 126.1 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 61.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי של 23.3 מיליון דולר או 36 סנט למניה, ההפסד כולל הכנסה חד פעמית ממכירת מניות סייפן. מניית החברה מזנקת 5.29% בפתיחה במחזור זניח.
מניות קריאו תסחר על רקע תוצאותיה הכספיים. מדוחות החברה לרבעון הפיסקאלי הראשון של 2005 עולה כי הכנסות החברה ממשיכות לצמוח, הכנסותיה של קריאו הסתכמו ב-174.5 מיליון דולר, עליה של 12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכמו ההכנסות ב-155.2 מיליון דולר. בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח נקי של 5.8 מיליון דולר, זאת לעומת רווח נקי של 12.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, נזכיר כי ברבעון המקביל אשתקד, נהנתה החברה מרווח חד פעמי בגובה 8.7 מיליון דולר. למניה מתווספים 0.06% בפתיחה.
סרגון דיווחה על רבעון 4 רצוף של רווח - 713 אלף דולר, מיישרת קו עם התחזיות. היה זה גם הרבעון ה-13 לצמיחה בהכנסות: הסתכמו ב-15.9 מיליון דולר- גידול של 57% לעומת 10.2 מיליון דולר. מנכ"ל ונשיא החברה, שרגא כץ, צופה, כי הצמיחה תמשך גם השנה. המניה משילה 1.75% בפתיחה במחזור זניח.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
