נתוני מאקרו מכבידים על הפתיחה בארה"ב: שופינג נופלת
שווקי ארה"ב נאבקים בפתיחה. מחד החוזים העתידיים נסחרו בעליות במשך שעות המסחר עד הפתיחה. מגמה זו קיבלה חיזוק מנתוני האבטלה, שירדו מתחת להערכת האנליסטים. מנגד, האכזבה המרה מכמות מקומות העבודה החדשים נותנת אותותיה, אולי יותר מכל. כך, במקום העליות החדות, להן ציפו עד פירסום הנתונים, אנו רואים את השוק נאבק בפתיחה.
הדאו-ג'ונס פותח בעליה של 0.02% לרמה של 10,594.8 נקודות, הנאסד"ק עולה ב-0.06% לרמה של 2,058.82 נקודות וה-S&P500 מטפס 0.03% לרמה של 1,190.29 נקודות.
מאקרו– פחות מובטלים, אך גם פחות מקומות עבודה חדשים מהמצופה
משרד העבודה האמריקאי דיווח היום (ו), כי בחודש ינואר התווספו לכלכלת ארה"ב כ-146 אלף משרות חדשות. בשווקים מאוכזבים מנתון זה, שכן ציפו למספר גבוה בהרבה. ממוצע התחזיות בשווקים עמד על תוספת של 200 אלף מקומות עבודה, כ-30% יותר מהנתון בפועל. נזכיר, כי בדצמבר נוספו 133 אלף משרות חדשות, בסה"כ .עם זאת, גם בשורות טובות היו בפיהן של אנשי משרד העבודה האמריקאי. לפי נתוני ינואר, אחוז המובטלים בארה"ב ירד ל-5.2%, מרמה של 5.4% בדצמבר, זאת לאחר שבשווקים ציפו כי יוותר ללא שינוי.
דיווחים חיוביים, הגיעו היום מכיוונו של נגיד הבנק המרכזי, אלן גרינספאן. גרינספאן, כך על פי כלי התקשורת בעולם, התייחס היום לסוגיית הגרעון העצום של מדינתו. הנגיד אמר כי לטעמו, לא ניתן להמשיך במצב הנוכחי, כלומר, השינוי מגיע. לטענתו של הנגיד, כבר בתקופה הקרובה אנו נחזה בריסון פיסקלי בהוצאות הממשל. צעדים אלו ימנעו, לטענתו, את הרחבת הגרעון, ואולי אף יתחילו לצמצמו.
בישראליות:
האכזבה מדו"חותיה של שופינג נותנת אותותיה גם בפתיחת המסחר. המניה צנחה כ-10% במסחר שלאחר הסגירה אמש. ירידה זו באה בעקבות דו"חותיה של החברה. החברה דיווחה על הפסד נקי של 917 אלף דולר, או 9 סנט למניה, בשווקים ציפו לרווח של סנט אחד למניה. הסיבה להפסד קשורה לחלוקת דיווידנדים בהנפקה, כך שלולא חלוקה זו, היתה החברה מסיימת את הרבעון עם רווח נקי של 6.3 מיליון דולר, פי 3 מהתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה זינקו ב-33% בהשוואה לאשתקד. החברה דיווחה על הכנסות בגובה של 33.6 מיליון דולר, בהשוואה להכנסה של 25.2 מיליון דולר, אשתקד. בנוסף, משופינג נמסר כי בכוונתם להשקיע כספים בהתרחבות, כלומר הקמת אתרים נוספים במדינות נוספות, ביניהן מדינות אירופה. המניה נופלת 13.23% בפתיחה במחזור של 4 מיליון דולר.
מניית טאואר תסחר על רקע הודעת יו"ר ומנכ"ל החברה, כרמל ורניה, על פרישתו מהחברה. כזכור ורניה החל את תפקידו בחברה בשנת 2003, כשהובא על מנת להבריא את החברה. ורניה הודיע כי יסיים את תפקידו רק לאחר שימצא לו מחליף, וימשיך לכהן כדירקטור בחברה. בנוסף פירסמה החברה את תוצאותיה הרבעוניות והמסכמות לשנת 2004. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות השנתיות זינקו ב-105% לרמה של 126.1 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 61.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי של 23.3 מיליון דולר או 36 סנט למניה, ההפסד כולל הכנסה חד פעמית ממכירת מניות סייפן. מניית החברה מזנקת 5.29% בפתיחה במחזור זניח.
מניות קריאו תסחר על רקע תוצאותיה הכספיים. מדוחות החברה לרבעון הפיסקאלי הראשון של 2005 עולה כי הכנסות החברה ממשיכות לצמוח, הכנסותיה של קריאו הסתכמו ב-174.5 מיליון דולר, עליה של 12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכמו ההכנסות ב-155.2 מיליון דולר. בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח נקי של 5.8 מיליון דולר, זאת לעומת רווח נקי של 12.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, נזכיר כי ברבעון המקביל אשתקד, נהנתה החברה מרווח חד פעמי בגובה 8.7 מיליון דולר. למניה מתווספים 0.06% בפתיחה.
סרגון דיווחה על רבעון 4 רצוף של רווח - 713 אלף דולר, מיישרת קו עם התחזיות. היה זה גם הרבעון ה-13 לצמיחה בהכנסות: הסתכמו ב-15.9 מיליון דולר- גידול של 57% לעומת 10.2 מיליון דולר. מנכ"ל ונשיא החברה, שרגא כץ, צופה, כי הצמיחה תמשך גם השנה. המניה משילה 1.75% בפתיחה במחזור זניח.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
