נתוני מאקרו מכבידים על הפתיחה בארה"ב: שופינג נופלת

לאחר דו"חותיה מאמש. מניית אתר השוואת המחירים, פותחת בנפילה של 13.23%. למרות הצפי לפתיחה ירוקה, המדדים ללא שינוי מהותי בפתיחה, בעקבות האכזבה מכמות מקומות העבודה החדשים
אמיר כהן |

שווקי ארה"ב נאבקים בפתיחה. מחד החוזים העתידיים נסחרו בעליות במשך שעות המסחר עד הפתיחה. מגמה זו קיבלה חיזוק מנתוני האבטלה, שירדו מתחת להערכת האנליסטים. מנגד, האכזבה המרה מכמות מקומות העבודה החדשים נותנת אותותיה, אולי יותר מכל. כך, במקום העליות החדות, להן ציפו עד פירסום הנתונים, אנו רואים את השוק נאבק בפתיחה.

הדאו-ג'ונס פותח בעליה של 0.02% לרמה של 10,594.8 נקודות, הנאסד"ק עולה ב-0.06% לרמה של 2,058.82 נקודות וה-S&P500 מטפס 0.03% לרמה של 1,190.29 נקודות.

מאקרו– פחות מובטלים, אך גם פחות מקומות עבודה חדשים מהמצופה

משרד העבודה האמריקאי דיווח היום (ו), כי בחודש ינואר התווספו לכלכלת ארה"ב כ-146 אלף משרות חדשות. בשווקים מאוכזבים מנתון זה, שכן ציפו למספר גבוה בהרבה. ממוצע התחזיות בשווקים עמד על תוספת של 200 אלף מקומות עבודה, כ-30% יותר מהנתון בפועל. נזכיר, כי בדצמבר נוספו 133 אלף משרות חדשות, בסה"כ .עם זאת, גם בשורות טובות היו בפיהן של אנשי משרד העבודה האמריקאי. לפי נתוני ינואר, אחוז המובטלים בארה"ב ירד ל-5.2%, מרמה של 5.4% בדצמבר, זאת לאחר שבשווקים ציפו כי יוותר ללא שינוי.

דיווחים חיוביים, הגיעו היום מכיוונו של נגיד הבנק המרכזי, אלן גרינספאן. גרינספאן, כך על פי כלי התקשורת בעולם, התייחס היום לסוגיית הגרעון העצום של מדינתו. הנגיד אמר כי לטעמו, לא ניתן להמשיך במצב הנוכחי, כלומר, השינוי מגיע. לטענתו של הנגיד, כבר בתקופה הקרובה אנו נחזה בריסון פיסקלי בהוצאות הממשל. צעדים אלו ימנעו, לטענתו, את הרחבת הגרעון, ואולי אף יתחילו לצמצמו.

בישראליות:

האכזבה מדו"חותיה של שופינג נותנת אותותיה גם בפתיחת המסחר. המניה צנחה כ-10% במסחר שלאחר הסגירה אמש. ירידה זו באה בעקבות דו"חותיה של החברה. החברה דיווחה על הפסד נקי של 917 אלף דולר, או 9 סנט למניה, בשווקים ציפו לרווח של סנט אחד למניה. הסיבה להפסד קשורה לחלוקת דיווידנדים בהנפקה, כך שלולא חלוקה זו, היתה החברה מסיימת את הרבעון עם רווח נקי של 6.3 מיליון דולר, פי 3 מהתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה זינקו ב-33% בהשוואה לאשתקד. החברה דיווחה על הכנסות בגובה של 33.6 מיליון דולר, בהשוואה להכנסה של 25.2 מיליון דולר, אשתקד. בנוסף, משופינג נמסר כי בכוונתם להשקיע כספים בהתרחבות, כלומר הקמת אתרים נוספים במדינות נוספות, ביניהן מדינות אירופה. המניה נופלת 13.23% בפתיחה במחזור של 4 מיליון דולר.

מניית טאואר תסחר על רקע הודעת יו"ר ומנכ"ל החברה, כרמל ורניה, על פרישתו מהחברה. כזכור ורניה החל את תפקידו בחברה בשנת 2003, כשהובא על מנת להבריא את החברה. ורניה הודיע כי יסיים את תפקידו רק לאחר שימצא לו מחליף, וימשיך לכהן כדירקטור בחברה. בנוסף פירסמה החברה את תוצאותיה הרבעוניות והמסכמות לשנת 2004. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות השנתיות זינקו ב-105% לרמה של 126.1 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 61.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי של 23.3 מיליון דולר או 36 סנט למניה, ההפסד כולל הכנסה חד פעמית ממכירת מניות סייפן. מניית החברה מזנקת 5.29% בפתיחה במחזור זניח.

מניות קריאו תסחר על רקע תוצאותיה הכספיים. מדוחות החברה לרבעון הפיסקאלי הראשון של 2005 עולה כי הכנסות החברה ממשיכות לצמוח, הכנסותיה של קריאו הסתכמו ב-174.5 מיליון דולר, עליה של 12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכמו ההכנסות ב-155.2 מיליון דולר. בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח נקי של 5.8 מיליון דולר, זאת לעומת רווח נקי של 12.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, נזכיר כי ברבעון המקביל אשתקד, נהנתה החברה מרווח חד פעמי בגובה 8.7 מיליון דולר. למניה מתווספים 0.06% בפתיחה.

סרגון דיווחה על רבעון 4 רצוף של רווח - 713 אלף דולר, מיישרת קו עם התחזיות. היה זה גם הרבעון ה-13 לצמיחה בהכנסות: הסתכמו ב-15.9 מיליון דולר- גידול של 57% לעומת 10.2 מיליון דולר. מנכ"ל ונשיא החברה, שרגא כץ, צופה, כי הצמיחה תמשך גם השנה. המניה משילה 1.75% בפתיחה במחזור זניח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.