נתוני מאקרו מכבידים על הפתיחה בארה"ב: שופינג נופלת

לאחר דו"חותיה מאמש. מניית אתר השוואת המחירים, פותחת בנפילה של 13.23%. למרות הצפי לפתיחה ירוקה, המדדים ללא שינוי מהותי בפתיחה, בעקבות האכזבה מכמות מקומות העבודה החדשים
אמיר כהן |

שווקי ארה"ב נאבקים בפתיחה. מחד החוזים העתידיים נסחרו בעליות במשך שעות המסחר עד הפתיחה. מגמה זו קיבלה חיזוק מנתוני האבטלה, שירדו מתחת להערכת האנליסטים. מנגד, האכזבה המרה מכמות מקומות העבודה החדשים נותנת אותותיה, אולי יותר מכל. כך, במקום העליות החדות, להן ציפו עד פירסום הנתונים, אנו רואים את השוק נאבק בפתיחה.

הדאו-ג'ונס פותח בעליה של 0.02% לרמה של 10,594.8 נקודות, הנאסד"ק עולה ב-0.06% לרמה של 2,058.82 נקודות וה-S&P500 מטפס 0.03% לרמה של 1,190.29 נקודות.

מאקרו– פחות מובטלים, אך גם פחות מקומות עבודה חדשים מהמצופה

משרד העבודה האמריקאי דיווח היום (ו), כי בחודש ינואר התווספו לכלכלת ארה"ב כ-146 אלף משרות חדשות. בשווקים מאוכזבים מנתון זה, שכן ציפו למספר גבוה בהרבה. ממוצע התחזיות בשווקים עמד על תוספת של 200 אלף מקומות עבודה, כ-30% יותר מהנתון בפועל. נזכיר, כי בדצמבר נוספו 133 אלף משרות חדשות, בסה"כ .עם זאת, גם בשורות טובות היו בפיהן של אנשי משרד העבודה האמריקאי. לפי נתוני ינואר, אחוז המובטלים בארה"ב ירד ל-5.2%, מרמה של 5.4% בדצמבר, זאת לאחר שבשווקים ציפו כי יוותר ללא שינוי.

דיווחים חיוביים, הגיעו היום מכיוונו של נגיד הבנק המרכזי, אלן גרינספאן. גרינספאן, כך על פי כלי התקשורת בעולם, התייחס היום לסוגיית הגרעון העצום של מדינתו. הנגיד אמר כי לטעמו, לא ניתן להמשיך במצב הנוכחי, כלומר, השינוי מגיע. לטענתו של הנגיד, כבר בתקופה הקרובה אנו נחזה בריסון פיסקלי בהוצאות הממשל. צעדים אלו ימנעו, לטענתו, את הרחבת הגרעון, ואולי אף יתחילו לצמצמו.

בישראליות:

האכזבה מדו"חותיה של שופינג נותנת אותותיה גם בפתיחת המסחר. המניה צנחה כ-10% במסחר שלאחר הסגירה אמש. ירידה זו באה בעקבות דו"חותיה של החברה. החברה דיווחה על הפסד נקי של 917 אלף דולר, או 9 סנט למניה, בשווקים ציפו לרווח של סנט אחד למניה. הסיבה להפסד קשורה לחלוקת דיווידנדים בהנפקה, כך שלולא חלוקה זו, היתה החברה מסיימת את הרבעון עם רווח נקי של 6.3 מיליון דולר, פי 3 מהתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה זינקו ב-33% בהשוואה לאשתקד. החברה דיווחה על הכנסות בגובה של 33.6 מיליון דולר, בהשוואה להכנסה של 25.2 מיליון דולר, אשתקד. בנוסף, משופינג נמסר כי בכוונתם להשקיע כספים בהתרחבות, כלומר הקמת אתרים נוספים במדינות נוספות, ביניהן מדינות אירופה. המניה נופלת 13.23% בפתיחה במחזור של 4 מיליון דולר.

מניית טאואר תסחר על רקע הודעת יו"ר ומנכ"ל החברה, כרמל ורניה, על פרישתו מהחברה. כזכור ורניה החל את תפקידו בחברה בשנת 2003, כשהובא על מנת להבריא את החברה. ורניה הודיע כי יסיים את תפקידו רק לאחר שימצא לו מחליף, וימשיך לכהן כדירקטור בחברה. בנוסף פירסמה החברה את תוצאותיה הרבעוניות והמסכמות לשנת 2004. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות השנתיות זינקו ב-105% לרמה של 126.1 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 61.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד נקי של 23.3 מיליון דולר או 36 סנט למניה, ההפסד כולל הכנסה חד פעמית ממכירת מניות סייפן. מניית החברה מזנקת 5.29% בפתיחה במחזור זניח.

מניות קריאו תסחר על רקע תוצאותיה הכספיים. מדוחות החברה לרבעון הפיסקאלי הראשון של 2005 עולה כי הכנסות החברה ממשיכות לצמוח, הכנסותיה של קריאו הסתכמו ב-174.5 מיליון דולר, עליה של 12% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכמו ההכנסות ב-155.2 מיליון דולר. בשורה התחתונה מדווחת החברה על רווח נקי של 5.8 מיליון דולר, זאת לעומת רווח נקי של 12.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, נזכיר כי ברבעון המקביל אשתקד, נהנתה החברה מרווח חד פעמי בגובה 8.7 מיליון דולר. למניה מתווספים 0.06% בפתיחה.

סרגון דיווחה על רבעון 4 רצוף של רווח - 713 אלף דולר, מיישרת קו עם התחזיות. היה זה גם הרבעון ה-13 לצמיחה בהכנסות: הסתכמו ב-15.9 מיליון דולר- גידול של 57% לעומת 10.2 מיליון דולר. מנכ"ל ונשיא החברה, שרגא כץ, צופה, כי הצמיחה תמשך גם השנה. המניה משילה 1.75% בפתיחה במחזור זניח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.