בנלולו מחזיר מס: ייקור הסולר לא יפגע ברכבים כבדים

גם רכבי צמ"ה יהנו מההחזרים שמתכנן ח"כ בנלולו. בתפקידו הנוכחי כיו"ר ועדת משנה למיסוי דלקים בכנסת, הוא דאג להחזרי מס של 50% מעלות הבלו על הסולר שאמור להתייקר לפי תוכנית האוצר
חזי שטרנליכט |

ח"כ דניאל בנלולו המשמש כיו"ר ועדת משנה למיסוי דלקים בכנסת, הצליח לפעול ולבצע שינויים בהסדר למיסוי סולר, כך שחלק מצרכני הסולר יהנו מהחזרים שונים. האוצר מבקש להעלות את מס הבלו על הסולר לרמות הבלו של בנזין ובשנת 2009 להגיע למצב שהבלו על ליטר סולר יעמוד על 2.2 שקל לליטר לכל צרכני הסולר, כמו הבלו על הבנזין.

בעקבות פעילות של ח"כ בנלולו שנפגש עם תעשיינים, מובילים ואנשים אחרים בענף התובלה, ערכו בחטיבה לתכנון וכלכלה של רשות המיסים שינויים בהסדר הסולר ונקבעו התנאים הבאים: רכבי עבודה מ-4.5 טון ומעלה ורכבי צמ"ה יהנו מהחזר של עד 50% מעלות המס (הבלו) על הסולר כך שישלמו 1.1 שקל לליטר. חשוב לציין כי רכבי הצמ"ה לא נכללו בהסדר הראשוני וגם לא הוכללו תחת ענף התחבורה הכבדה. ענף שזכה להקלות, וגם לא תחת תעשיית הבנייה שזכתה אף היא להקלות.

בעקבות התערבותו של נשיא התאחדות הקבלנים, אהרון כהן, הוכנסו גם רכבי הצמ"ה להסדר. כמו כן נקבע כי התעשיינים ישלמו מס של 68 אגורות לליטר, וזאת בהתאם למתודולגיה הקיימת גם בחו"ל, ועל פיה הבלו על הסולר לתעשייה ממוסה מסורתית נמוך מזה המוטל על סולר לתחבורה.

כמו כן נקבע כי מורי נהיגה, מוניות ואוטובוסים ציבוריים זעירים, יהנו מהחזר, הנמוך במקצת מזה של התחבורה הכבדה, וישלמו מס של 1.2 שקל לליטר, במקום 2.2 שקל לליטר כאמור.

ח"כ דניאל בנלולו טוען כי מדובר בהישג חשוב לפרנסתם של כ-100,000 משפחות, שמתפרנסות מענף התחבורה.

בעלי המשאיות, לדוגמא, המשתמשים בסולר יחסכו כ-40,000 שקל בשנה לכל משאית בהחזר תשלום המס בגין הבלו, ועל כן מוסיף ח"כ בנלולו, כי אילו התקבלה ההצעה המקורית של משרד האוצר הענף כולו היה בסכנת קריסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

בנקים
צילום: אילוסטרציה

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח? 

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים

רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת. 

לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל. 


               ריביות על עו"ש ביתרת זכות

במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל

ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים. 

כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.