בנלולו מחזיר מס: ייקור הסולר לא יפגע ברכבים כבדים
ח"כ דניאל בנלולו המשמש כיו"ר ועדת משנה למיסוי דלקים בכנסת, הצליח לפעול ולבצע שינויים בהסדר למיסוי סולר, כך שחלק מצרכני הסולר יהנו מהחזרים שונים. האוצר מבקש להעלות את מס הבלו על הסולר לרמות הבלו של בנזין ובשנת 2009 להגיע למצב שהבלו על ליטר סולר יעמוד על 2.2 שקל לליטר לכל צרכני הסולר, כמו הבלו על הבנזין.
בעקבות פעילות של ח"כ בנלולו שנפגש עם תעשיינים, מובילים ואנשים אחרים בענף התובלה, ערכו בחטיבה לתכנון וכלכלה של רשות המיסים שינויים בהסדר הסולר ונקבעו התנאים הבאים: רכבי עבודה מ-4.5 טון ומעלה ורכבי צמ"ה יהנו מהחזר של עד 50% מעלות המס (הבלו) על הסולר כך שישלמו 1.1 שקל לליטר. חשוב לציין כי רכבי הצמ"ה לא נכללו בהסדר הראשוני וגם לא הוכללו תחת ענף התחבורה הכבדה. ענף שזכה להקלות, וגם לא תחת תעשיית הבנייה שזכתה אף היא להקלות.
בעקבות התערבותו של נשיא התאחדות הקבלנים, אהרון כהן, הוכנסו גם רכבי הצמ"ה להסדר. כמו כן נקבע כי התעשיינים ישלמו מס של 68 אגורות לליטר, וזאת בהתאם למתודולגיה הקיימת גם בחו"ל, ועל פיה הבלו על הסולר לתעשייה ממוסה מסורתית נמוך מזה המוטל על סולר לתחבורה.
כמו כן נקבע כי מורי נהיגה, מוניות ואוטובוסים ציבוריים זעירים, יהנו מהחזר, הנמוך במקצת מזה של התחבורה הכבדה, וישלמו מס של 1.2 שקל לליטר, במקום 2.2 שקל לליטר כאמור.
ח"כ דניאל בנלולו טוען כי מדובר בהישג חשוב לפרנסתם של כ-100,000 משפחות, שמתפרנסות מענף התחבורה.
בעלי המשאיות, לדוגמא, המשתמשים בסולר יחסכו כ-40,000 שקל בשנה לכל משאית בהחזר תשלום המס בגין הבלו, ועל כן מוסיף ח"כ בנלולו, כי אילו התקבלה ההצעה המקורית של משרד האוצר הענף כולו היה בסכנת קריסה.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
