בנלולו מחזיר מס: ייקור הסולר לא יפגע ברכבים כבדים

גם רכבי צמ"ה יהנו מההחזרים שמתכנן ח"כ בנלולו. בתפקידו הנוכחי כיו"ר ועדת משנה למיסוי דלקים בכנסת, הוא דאג להחזרי מס של 50% מעלות הבלו על הסולר שאמור להתייקר לפי תוכנית האוצר
חזי שטרנליכט |

ח"כ דניאל בנלולו המשמש כיו"ר ועדת משנה למיסוי דלקים בכנסת, הצליח לפעול ולבצע שינויים בהסדר למיסוי סולר, כך שחלק מצרכני הסולר יהנו מהחזרים שונים. האוצר מבקש להעלות את מס הבלו על הסולר לרמות הבלו של בנזין ובשנת 2009 להגיע למצב שהבלו על ליטר סולר יעמוד על 2.2 שקל לליטר לכל צרכני הסולר, כמו הבלו על הבנזין.

בעקבות פעילות של ח"כ בנלולו שנפגש עם תעשיינים, מובילים ואנשים אחרים בענף התובלה, ערכו בחטיבה לתכנון וכלכלה של רשות המיסים שינויים בהסדר הסולר ונקבעו התנאים הבאים: רכבי עבודה מ-4.5 טון ומעלה ורכבי צמ"ה יהנו מהחזר של עד 50% מעלות המס (הבלו) על הסולר כך שישלמו 1.1 שקל לליטר. חשוב לציין כי רכבי הצמ"ה לא נכללו בהסדר הראשוני וגם לא הוכללו תחת ענף התחבורה הכבדה. ענף שזכה להקלות, וגם לא תחת תעשיית הבנייה שזכתה אף היא להקלות.

בעקבות התערבותו של נשיא התאחדות הקבלנים, אהרון כהן, הוכנסו גם רכבי הצמ"ה להסדר. כמו כן נקבע כי התעשיינים ישלמו מס של 68 אגורות לליטר, וזאת בהתאם למתודולגיה הקיימת גם בחו"ל, ועל פיה הבלו על הסולר לתעשייה ממוסה מסורתית נמוך מזה המוטל על סולר לתחבורה.

כמו כן נקבע כי מורי נהיגה, מוניות ואוטובוסים ציבוריים זעירים, יהנו מהחזר, הנמוך במקצת מזה של התחבורה הכבדה, וישלמו מס של 1.2 שקל לליטר, במקום 2.2 שקל לליטר כאמור.

ח"כ דניאל בנלולו טוען כי מדובר בהישג חשוב לפרנסתם של כ-100,000 משפחות, שמתפרנסות מענף התחבורה.

בעלי המשאיות, לדוגמא, המשתמשים בסולר יחסכו כ-40,000 שקל בשנה לכל משאית בהחזר תשלום המס בגין הבלו, ועל כן מוסיף ח"כ בנלולו, כי אילו התקבלה ההצעה המקורית של משרד האוצר הענף כולו היה בסכנת קריסה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ריבית בנק ישראל ירדה - ומה זה אומר לגבי ההמשך?

ריבית בנק ישראל ירדה ב-0.25% - איך זה ישפיע על ההשקעות, החסכונות ההלוואות והמשכנתא שלכם

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריבית בנק ישראל

ריבית בנק ישראל ירדה ב-0.25%. 

בנק ישראל הפתיע בהורדת ריבית של 0.25% ל-4%.  "סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4%. החזאים צופים שבמדד דצמבר תחול עליה מסוימת בקצב האינפלציה השנתי, ולאחר מכן הוא ירד לסביבת מרכז היעד", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה. מדובר בהודעה חשובה לרבים - הלווים ישלמו פחות, החזרי משכנתא ממוצעת ירדו בכ-100-150 שקלים בחודש (למשכנתא ממוצעת). הבורסה מקבלת רוח גבית - ריבית נמוכה טובה למניות.

מעבר לכך, ריבית יורדת, מורידה גם את התשואות על אגרות החוב הנסחרות והמשמעות היא עליית שערים באגרות החוב - אלו מגמות שהתעצמו מהודעת הריבית.  למעשה המגמות הבולטות הן עלייה באג"ח השקלי לצד זינוק במניות הנדל"ן. 

  

"מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל התחזק בשיעור של 3.1% מול הדולר, ושל 1.5% מול האירו", מוסיפים בבנק ישראל, "במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.2%. שוק העבודה נותר הדוק, אך בנתוני הקצה ישנה אינדיקציה להקלה במגבלות ההיצע. זו משתקפת בעלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה, בירידה בשיעור הנעדרים בשל שירות מילואים, ובירידה בקצב עליית השכר במגזר העסקי.

"האינדיקטורים השוטפים לפעילות המשק מצביעים על המשך התרחבות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביעים על המשך גידול ברבעון הרביעי של השנה, ונעים סביב קו המגמה. רמת הפעילות בענף הבנייה גבוהה והקצב השנתי של התחלות הבניה המשיך לעלות. בחודש אוקטובר הוסיפו מחירי הדירות לרדת, ונמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה.

"מדדי המניות המקומיים עלו ובלטו לטובה ביחס לעולם. פרמיית הסיכון, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS , קרובה לרמתה טרם המלחמה. על פי תחזית חטיבת המחקר, שגובשה תחת ההנחה של המשך הפסקת האש, התוצר צמח ב-2.8% בשנת 2025 וצפוי לצמוח בשנים 2026 ו-2027 ב-5.2% וב-4.3% בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך 2026 ו-2027 צפוי לעמוד על 1.7% ו-2% בהתאמה.