אינטל
צילום: פייסבוק סעיף 27

העובדים מחכים - אינטל דחתה את הפיטורים בארץ לאחרי סוכות

החברה הודיעה חפני כחודשיים על פיטורי ענק של כ-15% מכוח העבודה שלה; בארה"ב כבר פוטרו מעל ל-2,000 עובדים, כמה יפוטרו בישראל?
רוי שיינמן | (2)
נושאים בכתבה אינטל פיטורים

לפני כחודשיים אינטל  INTEL CORPORATION פרסמה דוחות חלשים במיוחד לצד הורדת תחזית. החברה גם פרסמה מספר מהלכי התייעלות לצד זאת כמו צמצום הפעילות בחלק מהמגזרים, כמו למשל המכירה המסתמנת של חלק מאחזקתה בחברת Altera וגם פיטורי עובדים, כאשר לפי הצהרות החברה 15% מעובדיה צפויים להיות מפוטרים.

לפי דוחות החברה בישראל מועסקים כ-12,000 איש כך שסביר להניח שבין 1,000-1,800 עובדי אינטל ימצאו את עצמם ללא עבודה. בארה"ב התהליך כבר החל על מעל ל-2,000 עובדים שקיבלו הודעת פיטורים, אך בישראל העובדים יחכו לאחרי סוכות. 

עובדי אינטל; קרדיט: פייסבוק לפי סעיף 27א

עובדי אינטל; קרדיט: פייסבוק לפי סעיף 27א

אינטל נתנה לעובדיה אפשרות לפרישה מרצון אך לפי הדיווחים החלון הזה נסגר. מי שבחר לנצל אותו וחל עליו כלל ה-75 (עובדים שהגיל שלהם בתוספת הוותק מגיע ל-75) קיבל מענק גדול של כ-19 משכורות וזאת לצד הטבות פרישה נוספות שקיבלו שאר העובדים. עובדים עם חמש שנות ותק שפרשו קיבלו ארבע משכורות כפיצוי ועובדים עם יותר מ-10 שנות ותק קיבלו 10 משכורות כפיצוי.

אינטל היא המעסיקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי וסבב הפיטורים שלה יורגש בכל השוק. מדובר כאמור בעוד 1,000-1,800 עובדים מוכשרים שימצאו את עצמם ללא עבודה. המוכשרים שבהם כנראה ימצאו עבודה מהר, נהוג שגם החברה המפטרת עוזרת לחלק מהעובדים במציאת וקליטה במקום עבודה חדש, אבל אפשר להעריך שחלק גדול מהכמות הזו ייכנסו למעגל מחפשי העבודה. וכשכמות כזו של עובדים נכנסת במכה אחת למעגל מחפשי העבודה יש השפעה. תהיה השפעה בשכר שכנראה יהיה נמוך יותר עבור רוב העובדים במקום העבודה החדש שלהם.

חשוב לציין שהפיטורים שהם לא המקום היחיד בו המשבר של אינטל נוגע בישראל. כזכור לפני שנה אינטל דיברה על הקמת מפעל בישראל בהשקעה של 25 מיליארד דולר, אבל כשהעסקה נחתמה בסוף השנה שעברה הסכום כבר היה 15 מיליארד דולר - בחודש יוני האחרון, לפני הדוחות, הספקים כבר קיבלו הודעה לעצור את העבודה על הקמת המפעל

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    19 משכורות! חלום! (ל"ת)
    צרי 20/10/2024 09:20
    הגב לתגובה זו
  • ואז לא נשאר כסף לקפה (ל"ת)
    מאיר 24/10/2024 09:07
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.