ברקת וסמוטריץ
צילום: נגה סלמה לעמ

הוועדה להפחתת הריכוזיות: "בישראל יקר יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD

הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה התכנסה היום בפעם הראשונה והחליטה על פנייה לציבור ולרשות התחרות. האם זה מה שבאמת יעזור? יו"ר הוועדה ציין בישיבה כי "בעשור האחרון השכר הממוצע עלה ב-35%, המדד עלה ב-11% וכוח הקנייה ב-24%, ולמרות הכל משלמים בארץ יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD"

נחמן שפירא | (10)

הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין, התכנסה היום בפעם הראשונה. במסגרת הישיבה החליטה הוועדה לפרסם קול קורא לציבור הרחב במטרה לשמוע וללמוד מהתייחסותו לנושא יוקר המחירים בישראל.

כזכור, בחודש מאי אישרה הממשלה את הצעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתקן החלטת ממשלה קודמת, כך שבמקום צוות ריכוזיות במזון תוקם ועדה ציבורית.

בנוסף החליטה הוועדה לפנות לרשות התחרות בבקשה שתפעל בהתאם לסמכויותיה ותפנה בדרישת נתונים נרחבת לספקיות והקמעונאיות המרכזיות בתחום המזון והטואלטיקה וזאת במטרה לסייע לעבודת הוועדה באמצעות ניתוח הבעיות במקטעים השונים בשרשרת הערך.

 

יו"ר הוועדה שמואל סלבין אמר "בעשור האחרון השכר הממוצע עלה ב35%, המדד עלה ב11% וכוח הקנייה ב24% למרות הכל משלמים יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD".

סלבין הוסיף כי "מדובר בזירה עם מספר רב של משתתפים – תעשייה, חקלאות רשתות שיווק ועוד. נדמה לי שהסיבה המרכזית לרמת המחירים הגבוהה היא בעיקר ריכוזיות גבוהה, רגולציה עודפת וחסמי סחר – ובהם הועדה תטפל ונגיע לצעדים שיוזילו את יוקר המחייה בישראל. לפנינו היו לפחות שלוש ועדות שעסקו בנושא וכולי תקווה שאנחנו נהיה יותר מעשיים".    

הועדה לריכוזיות צילום נגה סלמה לעמ

הוועדה לריכוזיות. צילום נגה סלמה לע"מ

על חברי הוועדה נמנים, מלבד סלבין, מנכ"ל משרד האוצר עו"ד שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, מ"מ הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, מנכ"ל משרד הכלכלה עו"ד אמנון מרחב, הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ונציגת הציבור החשבת הכללית לשעבר רו"ח מיכל עבאדי בוינג'ו.

 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר "סימנתי את המאבק ביוקר המחיה כנושא החשוב ביותר וריכזתי אליו משאבים ותוכניות רבות, כשוועדת הריכוזיות היא אחת מהחשובות שבהן. לראשונה מאז ומעולם, מוקמת ועדה שתרכז את כל הנתונים הקיימים על כל היצרנים, היבואנים והקמעונאים הגדולים בשוק. כמו כן, הוועדה תקרא לציבור להביע את עמדותיהם ולהצביע על נקודות בהן יש לטפל בתחום המונופלים".

קיראו עוד ב"בארץ"

לדברי סמוטריץ', הוועדה תבצע ניתוח מעמיק של כל שוק המזון ותיצור דו"ח מקיף שיהווה מפת דרכים לפירוק המונופולים והורדה דרמטית של יוקר המחיה".

 

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת אמר "הוועדה מצטרפת למספר צעדי חקיקה שכל אחד בנפרד וכולם ביחד מגבירים את התחרות, ומחלישים את כוחם המוגזם של המונופולים והקרטלים. לא באתי לשים פלסטרים, בשביל איזו כותרת מחמיאה בעיתון. באתי מהיזמות והניהול בשוק הפרטי - אל המגזר הציבורי, כדי לבצע טיפול שורש, יסודי, שיתקן כשלים עמוקים של עשרות שנים".

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שימי 04/09/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    על הממשלה לרסק ביד פלדה את יוקר המחיה והאחראים לו. לשלול רשיונו. להטיל קנסות גבוהים ועל הציבור להחרים וממש להחרים. די לחמדנות ומה שגרמה לנו.
  • 7.
    יקר מ 30% מהמדינות זה אומר זול מ 70% מהמדינות (ל"ת)
    ניר 04/09/2023 07:13
    הגב לתגובה זו
  • ב, לא מ... (ל"ת)
    גל 04/09/2023 07:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תדברו עם פרופ זליכה (ל"ת)
    אלי 04/09/2023 05:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סתם אזרח 03/09/2023 22:13
    הגב לתגובה זו
    זה כמו להקים ועדה שאומרת שאחרי לילה יש יום.....חבל על הכסף שמבזבזים על פקידים.... תתחילו לעבוד: חוקים, נוהלים, הנחיות, ביטול מכסים....
  • 4.
    מריה 03/09/2023 21:38
    הגב לתגובה זו
    הכשרות מייקרת את המוצרים והיא בהחלט לא נחוצה
  • יואב 04/09/2023 09:08
    הגב לתגובה זו
    מי מחייב אותך? יש בארץ כמות גדולה של אנשים שבוחרים לאכול כשר, את לא רוצה אוכל כשר? תכנסי לקשת טעמים או טיב טעם תמצאי את מה שאת רוצה.
  • 3.
    "מר כלכלה " 03/09/2023 19:07
    הגב לתגובה זו
    ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • 2.
    יוני 03/09/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
    תודות לביבי וחבורתו
  • 1.
    עוד פייק ניקוז של ביבי, כאילו צריך יעדה לדעת את זה. (ל"ת)
    אפק 03/09/2023 15:48
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).