ברקת וסמוטריץ
צילום: נגה סלמה לעמ

הוועדה להפחתת הריכוזיות: "בישראל יקר יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD

הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה התכנסה היום בפעם הראשונה והחליטה על פנייה לציבור ולרשות התחרות. האם זה מה שבאמת יעזור? יו"ר הוועדה ציין בישיבה כי "בעשור האחרון השכר הממוצע עלה ב-35%, המדד עלה ב-11% וכוח הקנייה ב-24%, ולמרות הכל משלמים בארץ יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD"

נחמן שפירא | (10)

הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין, התכנסה היום בפעם הראשונה. במסגרת הישיבה החליטה הוועדה לפרסם קול קורא לציבור הרחב במטרה לשמוע וללמוד מהתייחסותו לנושא יוקר המחירים בישראל.

כזכור, בחודש מאי אישרה הממשלה את הצעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתקן החלטת ממשלה קודמת, כך שבמקום צוות ריכוזיות במזון תוקם ועדה ציבורית.

בנוסף החליטה הוועדה לפנות לרשות התחרות בבקשה שתפעל בהתאם לסמכויותיה ותפנה בדרישת נתונים נרחבת לספקיות והקמעונאיות המרכזיות בתחום המזון והטואלטיקה וזאת במטרה לסייע לעבודת הוועדה באמצעות ניתוח הבעיות במקטעים השונים בשרשרת הערך.

 

יו"ר הוועדה שמואל סלבין אמר "בעשור האחרון השכר הממוצע עלה ב35%, המדד עלה ב11% וכוח הקנייה ב24% למרות הכל משלמים יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD".

סלבין הוסיף כי "מדובר בזירה עם מספר רב של משתתפים – תעשייה, חקלאות רשתות שיווק ועוד. נדמה לי שהסיבה המרכזית לרמת המחירים הגבוהה היא בעיקר ריכוזיות גבוהה, רגולציה עודפת וחסמי סחר – ובהם הועדה תטפל ונגיע לצעדים שיוזילו את יוקר המחייה בישראל. לפנינו היו לפחות שלוש ועדות שעסקו בנושא וכולי תקווה שאנחנו נהיה יותר מעשיים".    

הועדה לריכוזיות צילום נגה סלמה לעמ

הוועדה לריכוזיות. צילום נגה סלמה לע"מ

על חברי הוועדה נמנים, מלבד סלבין, מנכ"ל משרד האוצר עו"ד שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, מ"מ הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, מנכ"ל משרד הכלכלה עו"ד אמנון מרחב, הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ונציגת הציבור החשבת הכללית לשעבר רו"ח מיכל עבאדי בוינג'ו.

 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר "סימנתי את המאבק ביוקר המחיה כנושא החשוב ביותר וריכזתי אליו משאבים ותוכניות רבות, כשוועדת הריכוזיות היא אחת מהחשובות שבהן. לראשונה מאז ומעולם, מוקמת ועדה שתרכז את כל הנתונים הקיימים על כל היצרנים, היבואנים והקמעונאים הגדולים בשוק. כמו כן, הוועדה תקרא לציבור להביע את עמדותיהם ולהצביע על נקודות בהן יש לטפל בתחום המונופלים".

קיראו עוד ב"בארץ"

לדברי סמוטריץ', הוועדה תבצע ניתוח מעמיק של כל שוק המזון ותיצור דו"ח מקיף שיהווה מפת דרכים לפירוק המונופולים והורדה דרמטית של יוקר המחיה".

 

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת אמר "הוועדה מצטרפת למספר צעדי חקיקה שכל אחד בנפרד וכולם ביחד מגבירים את התחרות, ומחלישים את כוחם המוגזם של המונופולים והקרטלים. לא באתי לשים פלסטרים, בשביל איזו כותרת מחמיאה בעיתון. באתי מהיזמות והניהול בשוק הפרטי - אל המגזר הציבורי, כדי לבצע טיפול שורש, יסודי, שיתקן כשלים עמוקים של עשרות שנים".

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שימי 04/09/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    על הממשלה לרסק ביד פלדה את יוקר המחיה והאחראים לו. לשלול רשיונו. להטיל קנסות גבוהים ועל הציבור להחרים וממש להחרים. די לחמדנות ומה שגרמה לנו.
  • 7.
    יקר מ 30% מהמדינות זה אומר זול מ 70% מהמדינות (ל"ת)
    ניר 04/09/2023 07:13
    הגב לתגובה זו
  • ב, לא מ... (ל"ת)
    גל 04/09/2023 07:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תדברו עם פרופ זליכה (ל"ת)
    אלי 04/09/2023 05:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סתם אזרח 03/09/2023 22:13
    הגב לתגובה זו
    זה כמו להקים ועדה שאומרת שאחרי לילה יש יום.....חבל על הכסף שמבזבזים על פקידים.... תתחילו לעבוד: חוקים, נוהלים, הנחיות, ביטול מכסים....
  • 4.
    מריה 03/09/2023 21:38
    הגב לתגובה זו
    הכשרות מייקרת את המוצרים והיא בהחלט לא נחוצה
  • יואב 04/09/2023 09:08
    הגב לתגובה זו
    מי מחייב אותך? יש בארץ כמות גדולה של אנשים שבוחרים לאכול כשר, את לא רוצה אוכל כשר? תכנסי לקשת טעמים או טיב טעם תמצאי את מה שאת רוצה.
  • 3.
    "מר כלכלה " 03/09/2023 19:07
    הגב לתגובה זו
    ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • 2.
    יוני 03/09/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
    תודות לביבי וחבורתו
  • 1.
    עוד פייק ניקוז של ביבי, כאילו צריך יעדה לדעת את זה. (ל"ת)
    אפק 03/09/2023 15:48
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.