ברקת וסמוטריץ
צילום: נגה סלמה לעמ

הוועדה להפחתת הריכוזיות: "בישראל יקר יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD

הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה התכנסה היום בפעם הראשונה והחליטה על פנייה לציבור ולרשות התחרות. האם זה מה שבאמת יעזור? יו"ר הוועדה ציין בישיבה כי "בעשור האחרון השכר הממוצע עלה ב-35%, המדד עלה ב-11% וכוח הקנייה ב-24%, ולמרות הכל משלמים בארץ יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD"

נחמן שפירא | (10)

הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין, התכנסה היום בפעם הראשונה. במסגרת הישיבה החליטה הוועדה לפרסם קול קורא לציבור הרחב במטרה לשמוע וללמוד מהתייחסותו לנושא יוקר המחירים בישראל.

כזכור, בחודש מאי אישרה הממשלה את הצעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתקן החלטת ממשלה קודמת, כך שבמקום צוות ריכוזיות במזון תוקם ועדה ציבורית.

בנוסף החליטה הוועדה לפנות לרשות התחרות בבקשה שתפעל בהתאם לסמכויותיה ותפנה בדרישת נתונים נרחבת לספקיות והקמעונאיות המרכזיות בתחום המזון והטואלטיקה וזאת במטרה לסייע לעבודת הוועדה באמצעות ניתוח הבעיות במקטעים השונים בשרשרת הערך.

 

יו"ר הוועדה שמואל סלבין אמר "בעשור האחרון השכר הממוצע עלה ב35%, המדד עלה ב11% וכוח הקנייה ב24% למרות הכל משלמים יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD".

סלבין הוסיף כי "מדובר בזירה עם מספר רב של משתתפים – תעשייה, חקלאות רשתות שיווק ועוד. נדמה לי שהסיבה המרכזית לרמת המחירים הגבוהה היא בעיקר ריכוזיות גבוהה, רגולציה עודפת וחסמי סחר – ובהם הועדה תטפל ונגיע לצעדים שיוזילו את יוקר המחייה בישראל. לפנינו היו לפחות שלוש ועדות שעסקו בנושא וכולי תקווה שאנחנו נהיה יותר מעשיים".    

הועדה לריכוזיות צילום נגה סלמה לעמ

הוועדה לריכוזיות. צילום נגה סלמה לע"מ

על חברי הוועדה נמנים, מלבד סלבין, מנכ"ל משרד האוצר עו"ד שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, מ"מ הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, מנכ"ל משרד הכלכלה עו"ד אמנון מרחב, הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ונציגת הציבור החשבת הכללית לשעבר רו"ח מיכל עבאדי בוינג'ו.

 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר "סימנתי את המאבק ביוקר המחיה כנושא החשוב ביותר וריכזתי אליו משאבים ותוכניות רבות, כשוועדת הריכוזיות היא אחת מהחשובות שבהן. לראשונה מאז ומעולם, מוקמת ועדה שתרכז את כל הנתונים הקיימים על כל היצרנים, היבואנים והקמעונאים הגדולים בשוק. כמו כן, הוועדה תקרא לציבור להביע את עמדותיהם ולהצביע על נקודות בהן יש לטפל בתחום המונופלים".

קיראו עוד ב"בארץ"

לדברי סמוטריץ', הוועדה תבצע ניתוח מעמיק של כל שוק המזון ותיצור דו"ח מקיף שיהווה מפת דרכים לפירוק המונופולים והורדה דרמטית של יוקר המחיה".

 

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת אמר "הוועדה מצטרפת למספר צעדי חקיקה שכל אחד בנפרד וכולם ביחד מגבירים את התחרות, ומחלישים את כוחם המוגזם של המונופולים והקרטלים. לא באתי לשים פלסטרים, בשביל איזו כותרת מחמיאה בעיתון. באתי מהיזמות והניהול בשוק הפרטי - אל המגזר הציבורי, כדי לבצע טיפול שורש, יסודי, שיתקן כשלים עמוקים של עשרות שנים".

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שימי 04/09/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    על הממשלה לרסק ביד פלדה את יוקר המחיה והאחראים לו. לשלול רשיונו. להטיל קנסות גבוהים ועל הציבור להחרים וממש להחרים. די לחמדנות ומה שגרמה לנו.
  • 7.
    יקר מ 30% מהמדינות זה אומר זול מ 70% מהמדינות (ל"ת)
    ניר 04/09/2023 07:13
    הגב לתגובה זו
  • ב, לא מ... (ל"ת)
    גל 04/09/2023 07:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תדברו עם פרופ זליכה (ל"ת)
    אלי 04/09/2023 05:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סתם אזרח 03/09/2023 22:13
    הגב לתגובה זו
    זה כמו להקים ועדה שאומרת שאחרי לילה יש יום.....חבל על הכסף שמבזבזים על פקידים.... תתחילו לעבוד: חוקים, נוהלים, הנחיות, ביטול מכסים....
  • 4.
    מריה 03/09/2023 21:38
    הגב לתגובה זו
    הכשרות מייקרת את המוצרים והיא בהחלט לא נחוצה
  • יואב 04/09/2023 09:08
    הגב לתגובה זו
    מי מחייב אותך? יש בארץ כמות גדולה של אנשים שבוחרים לאכול כשר, את לא רוצה אוכל כשר? תכנסי לקשת טעמים או טיב טעם תמצאי את מה שאת רוצה.
  • 3.
    "מר כלכלה " 03/09/2023 19:07
    הגב לתגובה זו
    ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • 2.
    יוני 03/09/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
    תודות לביבי וחבורתו
  • 1.
    עוד פייק ניקוז של ביבי, כאילו צריך יעדה לדעת את זה. (ל"ת)
    אפק 03/09/2023 15:48
    הגב לתגובה זו
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.