ברקת וסמוטריץ
צילום: נגה סלמה לעמ

הוועדה להפחתת הריכוזיות: "בישראל יקר יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD

הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה התכנסה היום בפעם הראשונה והחליטה על פנייה לציבור ולרשות התחרות. האם זה מה שבאמת יעזור? יו"ר הוועדה ציין בישיבה כי "בעשור האחרון השכר הממוצע עלה ב-35%, המדד עלה ב-11% וכוח הקנייה ב-24%, ולמרות הכל משלמים בארץ יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD"

נחמן שפירא | (10)

הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין, התכנסה היום בפעם הראשונה. במסגרת הישיבה החליטה הוועדה לפרסם קול קורא לציבור הרחב במטרה לשמוע וללמוד מהתייחסותו לנושא יוקר המחירים בישראל.

כזכור, בחודש מאי אישרה הממשלה את הצעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתקן החלטת ממשלה קודמת, כך שבמקום צוות ריכוזיות במזון תוקם ועדה ציבורית.

בנוסף החליטה הוועדה לפנות לרשות התחרות בבקשה שתפעל בהתאם לסמכויותיה ותפנה בדרישת נתונים נרחבת לספקיות והקמעונאיות המרכזיות בתחום המזון והטואלטיקה וזאת במטרה לסייע לעבודת הוועדה באמצעות ניתוח הבעיות במקטעים השונים בשרשרת הערך.

 

יו"ר הוועדה שמואל סלבין אמר "בעשור האחרון השכר הממוצע עלה ב35%, המדד עלה ב11% וכוח הקנייה ב24% למרות הכל משלמים יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD".

סלבין הוסיף כי "מדובר בזירה עם מספר רב של משתתפים – תעשייה, חקלאות רשתות שיווק ועוד. נדמה לי שהסיבה המרכזית לרמת המחירים הגבוהה היא בעיקר ריכוזיות גבוהה, רגולציה עודפת וחסמי סחר – ובהם הועדה תטפל ונגיע לצעדים שיוזילו את יוקר המחייה בישראל. לפנינו היו לפחות שלוש ועדות שעסקו בנושא וכולי תקווה שאנחנו נהיה יותר מעשיים".    

הועדה לריכוזיות צילום נגה סלמה לעמ

הוועדה לריכוזיות. צילום נגה סלמה לע"מ

על חברי הוועדה נמנים, מלבד סלבין, מנכ"ל משרד האוצר עו"ד שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, מ"מ הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, מנכ"ל משרד הכלכלה עו"ד אמנון מרחב, הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ונציגת הציבור החשבת הכללית לשעבר רו"ח מיכל עבאדי בוינג'ו.

 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר "סימנתי את המאבק ביוקר המחיה כנושא החשוב ביותר וריכזתי אליו משאבים ותוכניות רבות, כשוועדת הריכוזיות היא אחת מהחשובות שבהן. לראשונה מאז ומעולם, מוקמת ועדה שתרכז את כל הנתונים הקיימים על כל היצרנים, היבואנים והקמעונאים הגדולים בשוק. כמו כן, הוועדה תקרא לציבור להביע את עמדותיהם ולהצביע על נקודות בהן יש לטפל בתחום המונופלים".

קיראו עוד ב"בארץ"

לדברי סמוטריץ', הוועדה תבצע ניתוח מעמיק של כל שוק המזון ותיצור דו"ח מקיף שיהווה מפת דרכים לפירוק המונופולים והורדה דרמטית של יוקר המחיה".

 

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת אמר "הוועדה מצטרפת למספר צעדי חקיקה שכל אחד בנפרד וכולם ביחד מגבירים את התחרות, ומחלישים את כוחם המוגזם של המונופולים והקרטלים. לא באתי לשים פלסטרים, בשביל איזו כותרת מחמיאה בעיתון. באתי מהיזמות והניהול בשוק הפרטי - אל המגזר הציבורי, כדי לבצע טיפול שורש, יסודי, שיתקן כשלים עמוקים של עשרות שנים".

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שימי 04/09/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    על הממשלה לרסק ביד פלדה את יוקר המחיה והאחראים לו. לשלול רשיונו. להטיל קנסות גבוהים ועל הציבור להחרים וממש להחרים. די לחמדנות ומה שגרמה לנו.
  • 7.
    יקר מ 30% מהמדינות זה אומר זול מ 70% מהמדינות (ל"ת)
    ניר 04/09/2023 07:13
    הגב לתגובה זו
  • ב, לא מ... (ל"ת)
    גל 04/09/2023 07:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תדברו עם פרופ זליכה (ל"ת)
    אלי 04/09/2023 05:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סתם אזרח 03/09/2023 22:13
    הגב לתגובה זו
    זה כמו להקים ועדה שאומרת שאחרי לילה יש יום.....חבל על הכסף שמבזבזים על פקידים.... תתחילו לעבוד: חוקים, נוהלים, הנחיות, ביטול מכסים....
  • 4.
    מריה 03/09/2023 21:38
    הגב לתגובה זו
    הכשרות מייקרת את המוצרים והיא בהחלט לא נחוצה
  • יואב 04/09/2023 09:08
    הגב לתגובה זו
    מי מחייב אותך? יש בארץ כמות גדולה של אנשים שבוחרים לאכול כשר, את לא רוצה אוכל כשר? תכנסי לקשת טעמים או טיב טעם תמצאי את מה שאת רוצה.
  • 3.
    "מר כלכלה " 03/09/2023 19:07
    הגב לתגובה זו
    ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • 2.
    יוני 03/09/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
    תודות לביבי וחבורתו
  • 1.
    עוד פייק ניקוז של ביבי, כאילו צריך יעדה לדעת את זה. (ל"ת)
    אפק 03/09/2023 15:48
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.