ברקת וסמוטריץ
צילום: נגה סלמה לעמ

הוועדה להפחתת הריכוזיות: "בישראל יקר יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD

הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה התכנסה היום בפעם הראשונה והחליטה על פנייה לציבור ולרשות התחרות. האם זה מה שבאמת יעזור? יו"ר הוועדה ציין בישיבה כי "בעשור האחרון השכר הממוצע עלה ב-35%, המדד עלה ב-11% וכוח הקנייה ב-24%, ולמרות הכל משלמים בארץ יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD"

נחמן שפירא | (10)

הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, שמואל סלבין, התכנסה היום בפעם הראשונה. במסגרת הישיבה החליטה הוועדה לפרסם קול קורא לציבור הרחב במטרה לשמוע וללמוד מהתייחסותו לנושא יוקר המחירים בישראל.

כזכור, בחודש מאי אישרה הממשלה את הצעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתקן החלטת ממשלה קודמת, כך שבמקום צוות ריכוזיות במזון תוקם ועדה ציבורית.

בנוסף החליטה הוועדה לפנות לרשות התחרות בבקשה שתפעל בהתאם לסמכויותיה ותפנה בדרישת נתונים נרחבת לספקיות והקמעונאיות המרכזיות בתחום המזון והטואלטיקה וזאת במטרה לסייע לעבודת הוועדה באמצעות ניתוח הבעיות במקטעים השונים בשרשרת הערך.

 

יו"ר הוועדה שמואל סלבין אמר "בעשור האחרון השכר הממוצע עלה ב35%, המדד עלה ב11% וכוח הקנייה ב24% למרות הכל משלמים יותר במעל 30% ממדינות ה-OECD".

סלבין הוסיף כי "מדובר בזירה עם מספר רב של משתתפים – תעשייה, חקלאות רשתות שיווק ועוד. נדמה לי שהסיבה המרכזית לרמת המחירים הגבוהה היא בעיקר ריכוזיות גבוהה, רגולציה עודפת וחסמי סחר – ובהם הועדה תטפל ונגיע לצעדים שיוזילו את יוקר המחייה בישראל. לפנינו היו לפחות שלוש ועדות שעסקו בנושא וכולי תקווה שאנחנו נהיה יותר מעשיים".    

הועדה לריכוזיות צילום נגה סלמה לעמ

הוועדה לריכוזיות. צילום נגה סלמה לע"מ

על חברי הוועדה נמנים, מלבד סלבין, מנכ"ל משרד האוצר עו"ד שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, מ"מ הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, מנכ"ל משרד הכלכלה עו"ד אמנון מרחב, הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן, ראש מחלקת המחקר בבנק ישראל ד"ר עדי ברנדר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון ונציגת הציבור החשבת הכללית לשעבר רו"ח מיכל עבאדי בוינג'ו.

 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר "סימנתי את המאבק ביוקר המחיה כנושא החשוב ביותר וריכזתי אליו משאבים ותוכניות רבות, כשוועדת הריכוזיות היא אחת מהחשובות שבהן. לראשונה מאז ומעולם, מוקמת ועדה שתרכז את כל הנתונים הקיימים על כל היצרנים, היבואנים והקמעונאים הגדולים בשוק. כמו כן, הוועדה תקרא לציבור להביע את עמדותיהם ולהצביע על נקודות בהן יש לטפל בתחום המונופלים".

קיראו עוד ב"בארץ"

לדברי סמוטריץ', הוועדה תבצע ניתוח מעמיק של כל שוק המזון ותיצור דו"ח מקיף שיהווה מפת דרכים לפירוק המונופולים והורדה דרמטית של יוקר המחיה".

 

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת אמר "הוועדה מצטרפת למספר צעדי חקיקה שכל אחד בנפרד וכולם ביחד מגבירים את התחרות, ומחלישים את כוחם המוגזם של המונופולים והקרטלים. לא באתי לשים פלסטרים, בשביל איזו כותרת מחמיאה בעיתון. באתי מהיזמות והניהול בשוק הפרטי - אל המגזר הציבורי, כדי לבצע טיפול שורש, יסודי, שיתקן כשלים עמוקים של עשרות שנים".

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שימי 04/09/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    על הממשלה לרסק ביד פלדה את יוקר המחיה והאחראים לו. לשלול רשיונו. להטיל קנסות גבוהים ועל הציבור להחרים וממש להחרים. די לחמדנות ומה שגרמה לנו.
  • 7.
    יקר מ 30% מהמדינות זה אומר זול מ 70% מהמדינות (ל"ת)
    ניר 04/09/2023 07:13
    הגב לתגובה זו
  • ב, לא מ... (ל"ת)
    גל 04/09/2023 07:43
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תדברו עם פרופ זליכה (ל"ת)
    אלי 04/09/2023 05:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סתם אזרח 03/09/2023 22:13
    הגב לתגובה זו
    זה כמו להקים ועדה שאומרת שאחרי לילה יש יום.....חבל על הכסף שמבזבזים על פקידים.... תתחילו לעבוד: חוקים, נוהלים, הנחיות, ביטול מכסים....
  • 4.
    מריה 03/09/2023 21:38
    הגב לתגובה זו
    הכשרות מייקרת את המוצרים והיא בהחלט לא נחוצה
  • יואב 04/09/2023 09:08
    הגב לתגובה זו
    מי מחייב אותך? יש בארץ כמות גדולה של אנשים שבוחרים לאכול כשר, את לא רוצה אוכל כשר? תכנסי לקשת טעמים או טיב טעם תמצאי את מה שאת רוצה.
  • 3.
    "מר כלכלה " 03/09/2023 19:07
    הגב לתגובה זו
    ומקום 1 בעולם במחירי , הפירות הירקות המזון והטואלטיקה .
  • 2.
    יוני 03/09/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
    תודות לביבי וחבורתו
  • 1.
    עוד פייק ניקוז של ביבי, כאילו צריך יעדה לדעת את זה. (ל"ת)
    אפק 03/09/2023 15:48
    הגב לתגובה זו
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.