בצלאל סמוטריץ
צילום: לעמ

שר האוצר מקים עוד ועדה. לדבריו כך יילחם במונופולים

הממשלה אישרה הקמת וועדה ציבורית במטרה לפרק את הריכוזיות ולהגדיל את התחרות. הבעיה היחידה היא שהייתה כבר הצעה כזו - טובה יותר - אך סמוטריץ' הוציא אותה מחוק ההסדרים. להקים ועדה זה קל יותר וזול יותר, אבל זה לא עושה את העבודה. מנגד, בהתאחדות התעשיינים מברכים. בנוסף שר הכלכלה ניר ברקת שלח מכתב ל-15 חברות בשוק המזון בדרישה לפרסם את דוחותיהם הכספיים
 
נחמן שפירא | (3)

הממשלה אישרה היום את הצעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לתקן את החלטת הממשלה מלפני שלושה חודשים, בנושא הפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה. 

במסגרת ההחלטה, אישרה הממשלה לתקן את סעיף 2 כך שמקום מינוי צוות ריכוזיות במזון שתפקידו לעקוב אחר יישום החלטות, גיבוש תיקונים ובחינת צמצום כוחם של הספקים הגדולים, ימנה שר האוצר ועדה ציבורית מייעצת וצוות בין משרדי.

הוועדה תידרש להמליץ תוך מספר חודשים על צעדים שיביאו לפירוק המונופולים וענקיות המזון  שמהוות לדברי האוצר רכיב משמעותי ביוקר המחיה.

בראש הוועדה הציבורית המייעצת יעמוד נציג ציבור שימונה ע"י שר האוצר ושר הכלכלה, בוועדה יכהנו בנוסף, מנכ"ל משרד האוצר, נציג ציבור נוסף ויתר חברי הצוות כפי שנקבעו.

כמו כן, הוועדה תחליט על צעדים להפחתת הריכוזיות, והגברת התחרותיות בשוק המזון והטואלטיקה.  בראש הצוות הבין משרדי יעמוד מנכ"ל משרד האוצר ויכהנו בו מנכ"ל משרד הכלכלה, הממונה על התקציבים באוצר והממונה על התחרות.  כמו כן יורחבו תפקידי הוועדה כך שתוכל לתת המלצות לצמצום כוחם של המונופולים וענקיות המזון. הוועדה תגיש את המלצותיה עד לחודש דצמבר. 

 

מאבק עיקש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען: "זה יהיה מאבק עיקש ולא פשוט, אבל אנחנו ננצח. יוקר המחיה הוא לא גזירת גורל ומגיע לאזרחי ישראל לקבל יותר ולשלם פחות".

 

סמוטריץ' הוסיף: "מיום כניסתי לתפקיד הגדרתי את המלחמה ביוקר המחיה כאחת מהמשימות המרכזיות הנדרשות לטיפול יסודי ומעמיק. את הטיפול במונופולים ובענקיות המזון התחלנו בחוק ההסדרים, בו הוצגה רפורמת הייבוא. (שלא הובאה בחוק ההסדרים, נ"ש).

סמוטריץ' טען להגנתו כי "הרפורמה הוסרה מחוק ההסדרים בשל הצורך לטייב את נוסח החוק, אך אנו ממשיכים לפעול לקידומה בכל הכוח. הוועדה הציבורית שהקמנו תרכז את הטיפול ברפורמה ותאפשר לנו להיכנס חזק מאד במונופולים, להביא לפירוקם ולייצר תחרות משמעותית בשוק הייבוא".

סמוטריץ' סיכם: "בלתי מתקבל על הדעת שמספר חברות מצומצם יחזיקו בצורה כמעט בלעדית בשוק המזון הישראלי. המהלך הזה צפוי לשנות דרמטית את סל הקניות של כולנו במוצרי הטואלטיקה ובמזון. זו תהיה מלחמה קשה מול השחקנים החזקים ביותר אבל מול עיני עומדים אך ורק אזרחי ישראל ובמלחמה הזו בעזרת השם אנחנו ננצח".

קיראו עוד ב"בארץ"

אשרי המאמין, ואני הקטן אומר אם באמת סמוטריץ' רצה להילחם במונופולים הוא היה דואג שזה ייכנס לחוק ההסדרים ולתקציב.

בהתאחדות התעשיינים הגיבו וברכו: "אנו מברכים על הקמת הוועדה ומאמינים שבמסגרתה יוצגו ויבחנו באופן ענייני ומקצועי נתונים כלכליים רבים יוכיחו מה שנאמר שנים: ישראל היא מדינה יקרה לעשות בה עסקים!

"התאחדות התעשיינים תשמח לקחת חלק בדיוני הועדה ולחלוק ולדון בהשוואות בינלאומיות שיראו את הדירוג של ישראל בכל תחום ואת הצעדים הנדרשים, שעיקרם באחריות הממשלה,  כדי להוריד את יוקר עשיית עסקים וייצור בארץ. אנו משוכנעים  שאימוץ מסקנותינו יוביל לצעדים משמעותיים מהם יהנו אזרחי המדינה כולם".

גם שר הכלכלה התעורר מאוחר

הצעד של סמוטריץ' מגיע אחרי הודעתו של שר הכלכלה ניר ברקת כי שלח מכתב ל-15 חברות בשוק המזון בו דרש מהם לחשוף את הדוחות הכספיים תוך שלושה שבועות. חלק מהחברות מפרסמות בכל מקרה את דוחותיהן כי הן נסחרות בבורסה אבל ישנן גם כאלה שלא.

ברקת טען כי "חברות הענק התרגלו להתייחס לציבור הישראלי כאל פרה חולבת. ההנחיה שלי היא לפעול בכל הכלים העומדים לרשותנו, חמורים ככל שיהיו, כדי להילחם בכשלים העמוקים בשוק המזון בישראל.

"היצרנים והיבואנים מנצלים את הריכוזיות הגבוהה ואת חוסר התחרות בשווקים כדי להעלות מחירים. לא נהסס להפעיל מנגנונים מהסוג הזה כדי להילחם בגופים שמתעלמים מהציבור ומעלים מחירים בגסות. בזמן שאזרחי ישראל נאנקים, המונופולים מעלים מחירים בניתוק מזעזע, וזה בעת שמחירי התשומות ומחירי השינוע הימי בירידה מתמדת. החגיגה נגמרה".

 

החברות אליהן נשלח המכתב: אסם, וילי פוד, שטראוס, סנו, נטו סחר, יוניליוור, דיפלומט, שסטוביץ, חוגלה קימברלי, סוגת, החברה המרכזית למשקאות, יפאורה תבורי, תה ויסוצקי אבוט וחברת גורי.

 

בניגוד לברכות ששיגרו לצעד של שר האוצר בהתאחדות התעשיינים ביקרו קשות את שר הכלכלה. "המונופול הדורסני ביותר בישראל היא ממשלת ישראל שגורמת ליוקר מחיה ויוקר עשיית עסקים יוצא דופן בהשוואה לכל מדינה בעולם. הממשלה היא זו שמייקרת וממשיכה ליקר את מחירי הדירות, המכוניות, הדלק, החשמל, המים, הארנונה ועוד שגם פוגעים בהכנסה הפנויה של תושבי המדינה וגם גורמים לייקור המוצרים והשירותים בישראל".

 

בהתאחדות הוסיפו וטענו "המונופול הממשלתי גם קבע שיעורי מע"מ למזון מהגבוהים בעולם ובכך מעלה את מחירי המזון באופן מלאכותי בכדי לגבות מס. צר לנו ששר הכלכלה והתעשייה מנסה, כמו רבים מקודמיו, להסיט את תשומת הלב של הציבור מהסיבות האמיתיות שגורמות לעושק הציבור, כפי שהוא מכנה זאת. הציבור בישראל שבע הבטחות ויודע היטב שמי שעושקת אותו היא ממשלת ישראל, עם המיסים המופרכים על רכבים, דלק, קרקעות, דירות, ארנונה ומזון ומנגד מנהלת את תקציב המדינה בצורה בזבזנית - כסף שיוצא מהכיס של כל אזרח בישראל".

 

בהתאחדות טענו כי יפרסמו בימים הקרובים סדרת השוואות בינלאומיות של העלויות הממשלתיות בישראל בהשוואה לעולם וכך יעזרו לציבור בישראל להבין מי בדיוק עושק אותו ואיך. "פגיעה במגזר העסקי לא תהיה יותר הדרך הקלה לברוח מאש מחאת יוקר המחיה" מסרו.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אני מקווה שהפעם תצרף אותי לוועדה (ל"ת)
    מנש 22/05/2023 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גם בעוד שנה לא יקרה שום דבר כי הפוליטיקאים לא באמת 21/05/2023 23:07
    הגב לתגובה זו
    גם בעוד שנה לא יקרה שום דבר כי הפוליטיקאים לא באמת רוצים להוזיל את יוקר המחיה, בדיוק כמו שהם לא רוצים לטפל ביוקר הדיור. הצלחה
  • 1.
    לילי 21/05/2023 18:59
    הגב לתגובה זו
    13 מיליארד ש"ח שהולכים למיפלגות ולכל מיני דברים הזויים יכולים לחלץ מעוני את כל העניים במדינה אפשר לייבא מזון בחינם לכול העניים .
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.