ותודה לנסראללה: כך טבע בים ההסכם עם לבנון

ישראל הייתה בטוחה שהיא מרחק נגיעה מהסכם עם לבנון על חלוקת מאגר הגז הטבעי הפוטנציאלי 'קאנה', אך מהר מאוד היא הבינה כי המתיחות עם המדינה מצפון אינה רק ביטחונית - חיזבאללה עושה שרירים ומשתמש בממשלת לבנון כבובה על חוט בין אם במישרין ובין אם בעקיפין.

ממשלת לבנון מנהלת את המו"מ עם בישראל בתיווך השגרירות האמריקאית ורואה לנכון לשווק את עצמה כחזקה וכבעלת השפעה. להתנהגות זו של ממשלת לבנון ישנם שני הסברים היכולים להניח את הדעת - חשש מהאזרחים או חשש מחיזבאללה. אם מישהו חשב שרק ישראל נמצאת תחת אי יציבות שלטונית, הרי לו להסתכל על ממשלת לבנון ולהיווכח כי לצמד המילים 'יציבות' ו'לבנון' קשר מקרי בהחלט. המדינה סובלת השכם והערב ממאבקים שלטוניים בין הזרמים השונים במדינה, התרסקות כלכלית, אבטלה גואה ועדיין מנסה להתאושש מנזקי הפיצוץ האדיר בנמל ביירות לפני כשנתיים. במו"מ מול ישראל מנסה הממשלה הלבנונית להפגין מצג-שווא של ממשלה מנהלת אשר דואגת לכאורה למשאבי הטבע של המדינה ולכלכלה העתידית של אזרחיה.

לצד זאת, ולמרות שחזבאללה אמר מספר פעמים כי רק ממשלת לבנון היא זו שמנהלת את המשא ומתן עם הגבול הימי, ניכר כי בתוך הממשלה הלבנונית קיים חשש רב מהדעה של נסראללה שמא לא יאהב את פרטי ההסכם ויבוא בעתיד בדין וחשבון עם החותמים מצד הממשלה הלבנונית. החשש הזה מניע גם הוא את מקבלי ההחלטות מצפון ומביא אותם לדרוש יותר מהמגיע להם, רק בגלל החשש מתגובת החזבאללה, אף שאינו צד פעיל בדיונים.

מדינת ישראל העבירה בתחילת השבוע את טיוטת ההסכם דרך האמריקאים ללבנונים ורה"מ יאיר לפיד מיהר להבהיר כי האינטרס שומר על מלוא האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. ייתכן בהחלט שהוא צודק, אך האם למדינת ישראל רק אינטרסים ביטחוניים? מדינת ישראל גאה בכלכלתה הפורחת והיציבה ולראיה שעה קשה זו בה האינפלציה נותנת את אותותיה בכל העולם בעוד שלא מעט מדינות יכולות לקנא באינפלציה הישראלית.

• נתיבי הסחר הימיים נסדקים - מה יהיה עם חברות הספנות?
• פאוול מזהיר - האינפלציה עלולה לעלות, הצמיחה תרד; הירידות מתחזקות

ממשלת ישראל האיצה משמעותית את קצב המו"מ מול לבנון על הגבול הימי בשל מערכת הבחירות ב-1 בנובמבר כמובן. אך נשאלת השאלה מדוע לא טרחה מדינת ישראל לשתף עם אזרחיה את עיקרי ההסכם עליו היא רוצה לחתום עם לבנון? היש משהו להסתיר? כנראה שכן. בהתחשב העובדה כי מדובר במאגר בעל פוטנציאל גז אדיר בהיקפיו - גם אם רובו בצד הלבנוני ומיעוטו בצד הישראלי - הרי שמדובר בנכס משמעותי ויקר לכלכלה הישראלית ויש לתת עליו את הדין.

עפ"י חלק מהדיווחים, טיוטת ההסכם שהעבירה ישראל ללבנון קובעת כי ישראל תזכה לכ-17% מתמלוגי המאגר הפוטנציאלי, לכשאכן יתגלה בו גז. על בסיס מה מתבססת חלוקה זו? לא ברור. אם 17% הללו אכן מייצגים את שטחו היחסי של המאגר שבשטח ישראל הרי שאין בעיה. אבל איפה כן הבעיה? מעולם לא הוגדר תחום ימי ברור בין שתי המדינות כך שדיון על חלוקת המאגר טרם דיון על העברת קו הגבול חוטא לסדר תקין של הדברים.

רה"מ לפיד סופג ביקורת רבה על המו"מ ובצדק. גם אם החלוקה עליה הסכים היא טובה, הרי שמדובר באינטרס לאומי שיש ליידע אודותיו את הציבור. בלי לשים לב, לפיד משמן את גלגל השיניים של נסראללה ומותח על פניו חיוך מאוזן לאוזן. הבלעדיות שניכס לעצמו ראש הממשלה בהסכם, מביאה ככל הנראה לחדשות הבוקר לפיהן מדינת לבנון השיבה על הטיוטה הישראלית עם מספר הסתייגויות משמעותיות - זאת ככל הנראה בעקבות התרשמותה כי ידה על העליונה.

• בנק ישראל מבהיר - "שטר ה-200 ש"ח לא יבוטל"
• בנק עם שורשים אפלים: הבנקאות הנאצית בשואה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

נראה כי מדינת ישראל מתאוששת מהחולשה המדינית שהיא מפגינה כלפי לבנון ומיהרה להגיב כי היא דוחה את ההסתייגויות הללו. בכך הגיע המו"מ למקום אליו היה אמור מראש להגיע - שום מקום.

ישראל אינה זכאית כמובן לרובו של מאגר קאנא, אך נסיגה לרמת ה-17% הינה בבחינת לעג לרש ואינה הולמת. שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל אינה צריכה לבוא על חשבון שמירה על האינטרסים הכלכליים של ישראל שחשובים לא פחות. תתכבד ממשלת ישראל ותעמוד על זכויותיה לטובת כלל אזרחיה, כמו גם שקיפות מלאה בהליך לשם הבעת דעה ציבורית במדינה דמוקרטית.

ואז הגיעה התגובה של לבנון. הם רוצים שינויים בהסכם. לא בטוח ששינויים מרחיקי לכת, אבל כאלו שלא יאפשרו את חתימתו, כאלו שדוחים את ההתדיינות עד לאחרי הבחירות, כאלו שלא משאירים מקום לספק - זה היה צעד אווילי להאיץ את המהלך בחודשים שלפני הבחירות.