פשיטת ענק של משטרת ישראל על "אזור תעשייה" פיראטי בכפר קאסם
משטרת ישראל ביצעה היום בשעות הבוקר פעילות אכיפה משולבת במספר עסקים שנבנו ללא היתר ב"אזור תעשייה" פיראטי עצום מימדים בכפר קאסם, בהם מתקיימת פעילות מסחרית נרחבת שלא כדין, תוך פגיעה בתשתיות מים, חשמל ותחבורה.
על פי הדיווחים, הפעילות המסחרית התבצעה במבנים שהוקמו על קרקעות המיועדות לשימוש חקלאי ובפועל נעשה בהם שימוש לצרכי אחסנה ומסחר, תוך הפקת רווחים כלכליים על חשבון הקופה הציבורית.
הפעילות נערכה במתחם תעשיה ענק, הסמוך לכביש 5, בו מצויים, בין היתר, מחסנים לאחסנה וייצור, מחסן לאחסנת דלתות, מחסן ציוד הגברה לאירועים ומחסן לאחסנת מזון בעלי חיים.
משטרת ישראל הטילה במקום קנסות בגובה מאות אלפי שקלים על כל עסק (בסכום כולל של כשני מיליון שקל), ורשות המיסים איתרה ליקויים חמורים שיובילו להמשך הליכים על ידה. בנוסף, נפתחו חקירות על ידי המוסד לביטוח לאומי ומשרד הכלכלה.
- מסיבה משפחתית: 3 בני משפחה חשודים בהעלמת הכנסות של 5 מיליון שקל
- העלמת מס ב-134 מיליון שקל - חשבוניות פיקטיביות הן מכת מדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 2.כדגכ 15/09/2019 19:02הגב לתגובה זומה השוני מאום אל פחאם ??????
- 1.בוקר טוב אליהו פשוט בושה של משטרה כל הארץ מלאה ככה (ל"ת)תום 15/09/2019 15:48הגב לתגובה זו
- אבל של יהודים (ל"ת)עאדל תפאדל 15/09/2019 17:50הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
