בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

• נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
• דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

ברשות מציינים כי בחודשים האחרונים גברו הפניות למחלקת תלונות הציבור של נתב"ג מצד נוסעים ששבו מחופשה וגילו כי רכביהם נסעו מאות ואף אלפי קילומטרים בזמן שהותם בחו"ל. נוסעים אחרים קיבלו את רכבם פגוע, ולעיתים אף הגיעו אליהם דוחות תנועה וקנסות על עבירות שבוצעו בזמן שלא היו בארץ. רבים מהם דיווחו כי כלל לא הצליחו לקבל חשבונית מסודרת על השירות ששילמו עליו. 

ברשות שדות התעופה מבהירים כי מדובר בפעילות של "חאפרים" בלבד, ללא כל פיקוח או אישור, וכי השירותים מוצעים באופן פיראטי ובלתי חוקי. "מי שבוחר בשירות כזה נוטל על עצמו את מלוא הסיכון", נמסר מהרשות. בעקבות ריבוי התלונות, הרש"ת החלה להחריף צעדים מול אותם גורמים: הגשת תביעות משפטיות, הרחקת נציגים משטחי נתב"ג ופעולות מניעה נוספות כדי לעקור את התופעה מהשורש. 

 הרשות מדגישה כי החלופה היחידה והבטוחה היא שימוש בחניונים הרשמיים של נתב"ג, לטווח קצר או ארוך, הממוקמים ברחבי המתחם. מכל החניונים לטווח הארוך פועל שירות שאטלים חינמי וישיר לטרמינלים, המאפשר לנוסעים להגיע בנוחות וללא סיכון מיותר. לקראת גל הנסיעות בחגי תשרי, הרש"ת קוראת לציבור להיזהר מהצעות מפתות לשירותי חניה לא רשמיים ולהיעזר אך ורק בשירותי החניה המורשים בשדה התעופה.

מהדקים את האכיפה ומחמירים בענישה

במסגרת המאבק בתופעות של חאפריות סביב נתב"ג, פסק בית המשפט לפני כחודשיים, נגד נהג מונית חאפר בנתב"ג וקנס אותו ב-86 אלף שקל, ושלל את רשיונו ל-14 יום. הנאשם הורשע ב-86 עבירות חניה בלתי חוקית, תוך שימוש פסול בתו נכה. על פי כתב האישום, הנהג חנה באופן קבוע באזורים האסורים בטרמינל 3, עוקף את תור המוניות המוסדר, וזאת למרות שעמד נגדו צו הרחקה מנהלי שאסר עליו להיכנס לנתב"ג. בבית המשפט טען כי תו הנכה שברשותו מאפשר לו חניה באדום־לבן, אך השופט דחה את טענתו וקבע כי השימוש בתו נעשה ממניעים כלכליים בלבד. 

• טרמינל 3 מתרחב - ולמה צריך לחשוש מכאוס תעופתי?
• הטיסה שלכם בוטלה - מה קורה עכשיו והאם יש סיכוי לפיצוי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"שימוש פסול בתו נכה לא רק שאינו מגשים את מטרות החוק אלא פוגע בציבור הנכים כולו", כתב השופט. ברשות שדות התעופה הדגישו כי פעילותם המתמשכת נגד החאפרים נועדה להגן על ציבור הנוסעים ועל תדמית המדינה. בשנת 2024 בלבד הוצאו יותר מ-30 צווי הרחקה מנהליים ושיפוטיים לנהגים מפרי חוק, ולמעלה מ-־2,500 דוחות בסכום כולל של כ־1.2 מיליון שקל ניתנו לנהגים שפעלו שלא כחוק. במקרים שבהם הנהגים המשיכו לפקוד את נתב"ג למרות צווי הרחקה, ננקטו נגדם צעדים משפטיים נוספים. בית המשפט הדגיש בגזר הדין כי "העונש הראוי במקרה זה הוא גביית מחיר כלכלי ממשי וכבד, אשר יגרום לנאשם להבין כי אין כדאיות כלכלית לחזור על ביצוע העבירות".