הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
ינון מגל
צילום: דרור עינב

ינון מגל תוקף את יחימוביץ' בפייסבוק ומשווה בין הטרדה מינית לבין בגידה

האם אפשר להשוות בגידה להטרדה מינית? ינון מגל חושב שכן, והוא תוקף את שלי יחימוביץ'
אסנת פרץ | (34)
נושאים בכתבה ארי שביט ינון מגל שלי יחימוביץ'
עיתונאי 'הארץ' ארי שביט הודיע על התפטרותו היום (א'), וזאת לאחר שדווח על מתלוננת שניה שמעידה כי שביט הטריד אותה מינית, וזאת לאחר תלונתה של העיתונאית דניאל ברין, התנצלותו של שביט, והודעה של ברין כי אינה מקבלת את ההתנצלות.  לא מעט פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי רשת גינו את מעשיו של שביט, ובהם גם שלי יחימוביץ' (המחנ"צ) שבדומה לברין הצהירה כי גם היא - "לא מקבלת את התנצלותו". חברת הכנסת פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה פוסט ארוך שמסביר בדיוק למה אינה מקבלת את התנצלותו, ובאחד הסעיפים כתבה: "מה שהוא עשה חמור יותר ממה (שפורסם לפחות) שעשה ינון מגל - לא כוס התה שלי אבל ח"כ מבטיח עם אופק פוליטי – ששילם מחיר כבד ופרש מרצונו מהכנסת". ינון מגל לא פספס הזדמנות לתקוף בחזרה, תוך שנעלמה מילה מאוד חשובה מהלקסיקון שלו, "הסכמה": בעוד שהפוסט של מגל צבר מספר אלפי לייקים ושיתופים, מגיע המקום לשאול - האם הטרדה מינית בוטה ועל סף האלימות (וזאת לפי דבריה של דניאל ברין, שאותם לא הכחיש שביט אלא רק כינה אותם "יסודות של חיזור") היא שוות ערך לרומן שניהלו שני אנשים מבוגרים? האם בחירה של שני אנשים היא שוות ערך לכפייה של אדם אחד על האחר? נראה שמגל טרם התעשת ומחק את הפוסט, ובינתיים אלו התגובות ברשת: ראשית, תגובתה של רחלי רוטנר, מי שהעלתה את הטענות כנגד ינון מגל:   והתגובה (הפחות מנומסת) של אריאל ויסמן, כותב ב'גב האומה' ובעלה של רוטנר:   וכן תגובות נוספות, חלקן מדויקות עד כאב, חלקן מצחיקות עד דמעות, כשהראשונה שבהן היא של עמית אשל, עורכת בדסק החדשות של וואלה!, אותו מקום שמגל עזב, ובמסיבת הפרידה הטריד מינית לכאורה:     

תגובות לכתבה(34):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    יש ר א לי 31/10/2016 15:14
    הגב לתגובה זו
    אתה היית מפרק המשפחות. נעשה סדר: ינון מגל הטריד מינית. עשה זאת בהיותו נשוי עם ילדים. אשתו לא עזבה אותו ולכן לשיטתו הוא לא מפרק משפחות. אז ינון מגל- התחרפנת לגמרי? באיזה חומר השתמשת לפני שכתבת את השטות שלך?
  • ינון חרמן חולני-מסוכן לכל נקווה:של פילה,סוסה,כלבה. (ל"ת)
    מירי 31/10/2016 21:55
    הגב לתגובה זו
  • KY (ל"ת)
    Jhonson & Jhonson 31/10/2016 21:27
    הגב לתגובה זו
  • חזק!! (ל"ת)
    ניר 31/10/2016 21:58
  • 16.
    מתי 31/10/2016 11:44
    הגב לתגובה זו
    בשם המוסריות המזוייפת שלה היא מנפנפת שוב ושוב כאשר היא עצמה היתה בבריכה הזו. נהנתה ומצליפה
  • מירי 31/10/2016 21:54
    הגב לתגובה זו
    נו ווילנאית-מה המצב עם הבחור של לא שלי לשעבר?
  • 15.
    מרדים 31/10/2016 09:53
    הגב לתגובה זו
    ינון פשוט רצה לפרסם ששלי ניהלה רומן עם גבר נשוי, אין לזה שום קשר להטרדה מינית, הוא הדביק את זה רק כתירוץ והמבין יבין
  • 14.
    יובל 31/10/2016 06:06
    הגב לתגובה זו
    חברים יקרים שלי . אין בכלל מה להשוות בין הטרדה מינית לבין זוג נשוי שמנהל רומן אהבים .הטרדה מינית זה הגבר קופה על האישה דבר שלא מרצונה נקודה .ורומן זה שניי אנשים נשואים בוגרים גדולים שמבינים טוב מאוד מה הם עושים .ומה עוד שהם עושים את זה באהבה ! ! ואף אחד לא מכריח אף אחד להיות בקשר הזה .
  • מירי 31/10/2016 21:52
    הגב לתגובה זו
    מה תכתוב- איש מזוייף.
  • 13.
    חי 31/10/2016 05:47
    הגב לתגובה זו
    מתי תבין שאתה הטרדת מינית ואינך ראוי להיות חבר בכנסת ישראל?
  • מטריד מין סדרתי ובר מזל ביחס לקצב. (ל"ת)
    מירי 31/10/2016 21:50
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    דודו 30/10/2016 21:41
    הגב לתגובה זו
    שלי תעזרי אומץ ולכי הביתה יחד עם הרוטנרים
  • 11.
    הטרדה מינית בהחלט 30/10/2016 21:15
    הגב לתגובה זו
    וזה כלל החלפת נוזלי גוף ללא הסכמת הנבגדת!
  • 10.
    עוד לא אבדה תקוותנו 30/10/2016 19:13
    הגב לתגובה זו
    ינון לא שונה מגולן של הימין הקיצוני חסיד ההתבהמות
  • 9.
    כולכם צבועים 30/10/2016 19:02
    הגב לתגובה זו
    מעניין אם הנבגדת הסכימה ששלי תשכב עם בעלה?! הרי הם באו בברית הנישואים!!!בן-אדם שרק הטריד ולא עשה מעשה חוטף קיטונות של בוז על מעשיו! את עשית מעשה ודפקת גבר של אשה אחרת מעניין אם הנבגדת הוטרדה ממעשה המין של שלי
  • ירחמיאל 31/10/2016 17:27
    הגב לתגובה זו
    היא לא דפקה! דפקו אותה!!! זה התהליך...
  • שינשין 31/10/2016 21:47
    היא פירומניאקית.ושביט חרמן בלתי נדלא כמו זה ,שקדם לו-פרסקי וגברת שגרירה...
  • 8.
    Alex 30/10/2016 19:02
    הגב לתגובה זו
    אלימות... זה נכון אבל ששלי לא צריכה להיות ההיא שפותחת את הפה בנידון אם מה שינון מגל מספר עליה אכן נכון, יש בזה טעם לפגם שהיא נותנת פה מוסר
  • לפי ינון לא שלי מזייפת מבחינה מוסרית.איפה ואיפה? (ל"ת)
    שינשין 31/10/2016 21:45
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יפה 30/10/2016 18:19
    הגב לתגובה זו
    גם במתמטיקה צריך להפריד בין נעלמים זהים. מה שעשית כאן ערבת מין שאינו מינו,בגידה היא לא הטרדה מינית. שלי ניהלה רומן,בן זוגה החליט שמתאים לו לנהל רומן למרות שהוא נשוי עם כל ההשלכות שמסביב,היא לא כפתה עצמה עליו. ולכן אינך יכל לכמת.
  • שינשין 31/10/2016 21:40
    הגב לתגובה זו
    להטיף למוסר? בהיותך לא מוסרית בעליל?
  • 6.
    באמת יש מישהו כל כך נואש שמוכן לצאת עם שלי??? (ל"ת)
    ישי 30/10/2016 17:55
    הגב לתגובה זו
  • עם פה כמו שלה? למציצה? (ל"ת)
    שינשין 31/10/2016 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    רומניה 30/10/2016 17:03
    הגב לתגובה זו
    או שלהטריד מישהי זה פחות מוסרי
  • זה בשפה נקיה "להזדיין מן הצד..." (ל"ת)
    שינשין 31/10/2016 21:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יחימוביץ חושבת עצמה לשיא הצדק והמוסר,מתברר שהיא בעצם לא (ל"ת)
    דינה 30/10/2016 16:51
    הגב לתגובה זו
  • שינשין 31/10/2016 21:35
    הגב לתגובה זו
    וזורקת אותו לכלבים?
  • 3.
    זה האזרחים 30/10/2016 16:40
    הגב לתגובה זו
    לכו תזדיינו עם עצמכם ותפסיקו ל"נסות" לזיין לנו את השכל כי אתם ומעללכם מעניינים לנו את הציפורן של הזרת . עכשיו לכו תחפשו מי ינענע אותכם
  • ינון(מאונן) ,ארי שביט,שלי המזדיינת מן הצד(פרודריה)... (ל"ת)
    מירי 31/10/2016 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הצדקנים 30/10/2016 16:14
    הגב לתגובה זו
    לבין הטרדה מינית . יחי ההבדל הקטן.
  • 1.
    ינון החמוד 30/10/2016 16:13
    הגב לתגובה זו
    עד כדי כך שאתם מאבדים שליטה ומוסר. כל הכבוד לביבי על המצאת המאה תאגידי המים..... מגיע להם מע"מ כפול על הצלחה (ולא צריך יותר ויאגרה)
  • מירי 31/10/2016 21:29
    הגב לתגובה זו
    זהירות ! פלואוריד במי השתיה כתוסף למי השתיה נתגלה דווקא במחנות ההשמדה של הנאצים. ובקיצור מה שהם גילו: שהוספת פלואוריד למי השתיה גורמת לאסירים להיות נטולי רצונות, נטולי יצר הישרדות ובקיצור זומבים מהלכים חסרי יכולת להתנגד (מי לא ראה את התמונות של אנשים עומדים בתור לתאי הגזים? עכשיו אתם יודעים למה ). לפלואוריד יש שלל של תופעות והשלכות חמורות על בריאות האדם ולהלן: -התאבנות של בלוטת האיצטרובל, הידועה גם כעין השלישית. הבלוטה אחראית על הראיה הרוחנית של האדם, ועל תפיסות על טבעיות, ובכן גם היא נחשבת למשכן הנשמה והרוח. -הקשיית עצמות. חוזקן של העצמות נובע מהאופי הגמיש של הסיבים מהן הן בנויות. הפלואוריד נספג בעצמות ומקשה אותן באופן ששיניים ועצמות פתאום יכולים להישבר. (בדיוק ההפך מטענת הממשל
  • מי נגד תאגיד המים ירים את ידו.....חחחחח (ל"ת)
    תאגיד השידור 30/10/2016 23:27
    הגב לתגובה זו
  • מירי 31/10/2016 21:27
    תחילתו בסטיבי שלום וסיומו ב"סוכן מס' 2804 של CFR" בוגד המקבל הוראות מאמריקה...
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |
נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית השכלה גבוהה לשכת התעסוקה OECD תעסוקה שוק התעסוקה

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |
נושאים בכתבה AI בינה מלאכותית השכלה גבוהה לשכת התעסוקה OECD תעסוקה שוק התעסוקה

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.

להמשך הכתבה לחץ כאן