על חם: המשטרה ורשות המיסים עצרו 15 עובדים מנמל אשדוד - חלקם בכירים

המשטרה פשטה על בתיהם והמשרדים בנמל. חלקם של העובדים בכירים וידועים לציבור - חלקם יובאו להארכת מעצר ב-15:00

הבוקר, בתום חקירה סמויה מאומצת וממושכת, ערכה היחידה (להב 433 יאל כ) פעילות בשת פ רשות המיסים, במסגרתה נעצרו ועוכבו לחקירה כ-15 חשודים, בהם בעלי תפקידים בכירים בנמל אשדוד ובחברות הפרטיות שאת עיניינן ביקשו לקדם. כמו כן במסגרת הפעילות בוצעו חיפושים בבתי החשודים ובמשרדיהם. לרבות במתחם הנמל.

בהתאם להתפתחות החקירה, יובאו חלק מהחשודים לדיון בהארכת מעצרם בסמוך לשעה 15:00 בבימ ש השלום בפתח תקוה - אז גם יתפרסמו שמות המעורבים.

יחידת להב 433 (יאל כ) של משטרת ישראל מנהלת מזה כשנה חקירה סמויה בשת פ עם רשות המיסים חקירות מכס ומע מ תל אביב, בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ובליווי פרקליטות מחוז דרום (פלילי ואזרחי), שעיניינה חשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, שימוש לרעה בכח המשרה, סחיטה באיומים, קבלת דבר במרמה, זיקה פרטית של עובד ציבור ועבירות על חוק איסור הלבנת הון על ידי גורמים בנמל אשדוד, בינהם בכירים בהווה ובעבר ונוספים.

מממצאי החקירה עלה חשד כי גורמים בנמל, בינהם בכירים, יצרו מנגנון לקידום עיניינן של חברות פרטיות המצויות בשליטת מקורבים להם ואשר מספקות לחלקם רווחים במישרין או בעקיפין, זאת בתמורה לשוחד וטובות הנאה מאותן חברות.

עוד עולה מהחקירה חשד כי החשודים הפעילו לחצים סמויים וגלויים על חברות אחרות אשר ביקשו לפעול בנמל או לספק שירותים בנמל, על מנת להבטיח כי ישכרו את שירותי החברות הפרטיות שאת עיניינן ביקשו אנשי הנמל החשודים לקדם, גם כאשר היה בכך פגיעה בהכנסות הנמל, קרי בקופה הציבורית.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הגיע הזמן לעשות סדר במדינת הנמל= מדינה בתוך מדינה (ל"ת)
    ציון 27/05/2014 11:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    האם אלון חסן ביניהם? (ל"ת)
    אזרח 27/05/2014 10:12
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בא 27/05/2014 10:10
    הגב לתגובה זו
    ואנגלית ,סננו ראיונות עם דתיים ,ותבינו לאן הולכים המושחתים ,מתפלשים בחטא כמו חזירים ומתלכלכים יותר ויותר .
  • 6.
    היה ברור שזה רק שאלה של זמן (ל"ת)
    אני 27/05/2014 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חופי הכרך 27/05/2014 09:44
    הגב לתגובה זו
    ולהביא למשפט אצל השופט דוד רוזן. אולי נוכל סוף סוף להפעיל את נמלל אשדוד כהלכה ולבטל הצורך בהשקעת מיליארדים בנמלים חדשים.
  • 4.
    מאיר 27/05/2014 09:31
    הגב לתגובה זו
    להעניש אותם בחומרה למען יראו ויראו
  • 3.
    כל הכבוד!!!!!! (ל"ת)
    ICO 27/05/2014 09:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    גדי 2 27/05/2014 08:53
    הגב לתגובה זו
    וכמה שיותר חזק חזוק חזוק ונתחזק.
  • 1.
    אחד 27/05/2014 08:47
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן להחליף אותם בעובדים הגונים
  • טל 27/05/2014 09:27
    הגב לתגובה זו
    המדינה לא מבינה עד היום שרוב האוכלוסיה שמעלימה מיסים, הם עובדיי מדינה שחברים בכנופיות פשע, כמו בנמל אשדוד.
  • אתה צודק אבל בשביל תוצאות צריך לחייב אותם בהצהרת הון (ל"ת)
    אזרח 27/05/2014 10:12
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.