מעבר לצפי: סעיף הדיור קפץ ומדד המחירים לצרכן עלה 0.3% בחודש מארס

מחירי הדיור שהוסיפו 0.9% השפיעו על המדד. "מחירי השכירות עלו בשיעור חד יחסית למרות שאין כמעט גידול בכוח הקנייה של הציבור"

עוז מוכתר | 14/04/2014 14:01 (10)

נושאים בכתבה אינפלציה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את מדד המחירים לצרכן לחודש מארס אשר טיפס 0.3% לרמה של 101.8 נקודות. מדובר בהפתעה קלה לעומת צפי האנליסטים שעמד על תוספת של 0.1%-0.2%. עליות מחירים משמעותיות נרשמו בעיקר בסעיפי הדיור (0.9%), התרבות והבידור (0.4%) והתחבורה (0.4%). ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי ההלבשה וההנעלה (1.5%), הירקות והפירות (0.4%) והבריאות (0.3%).

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ציינו מספר מוצרים ושירותים אשר השפיעו באופן ניכר על המדד. העלייה הגבוהה ביותר נרשמה במחיר העגבניות אשר זינק 8.5% החודש. מחירי הלינה במלונות ובתי הבראה זינק ב-4.9%, מחירי הדלק והשמנים טיפסו 2.2% ומחירי שירותי הדיור בבעלות הדיירים הוסיפו 1.2%. לסעיף האחרון יש את המשקל הגדול ביותר על המדד מבין השינויים האמורים.

מתחילת השנה המדד הכללי והמדד ללא ירקות ופירות ירדו ב-0.5%, כל אחד. המדד ללא דיור ירד ב-1% והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.6%. בשנים עשר החודשים האחרונים, עלו המדד הכללי ב-1.3%, המדד ללא אנרגיה עלה

ב-1.5%, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.2% והמדד ללא דיור ב-0.6%.

יונתן כץ מלידר שוקי הון הגיב להודעה: "לא היו הפתעות של ממש במדד חודש מרץ אשר עלה ב- 0.3% לעומת התחזית שלנו של 0.2%. חשוב לשים לב שמחירי הדיור במדד (מחירי השכירות) עלו ב- 1.2% (חזינו 0.5%) ועלו ב- 3.7% ב-12 החודשים האחרונים. מדובר בשיעור חד יחסית. למרות שאין כמעט גידול בכוח הקנייה של הציבור (בהסתכלות על השכר הריאלי), מחירי השכירות ממשיכים לעלות, מגמה אשר עלולה להתעצם במידה והממשלה לא תזדרז ליישם מדיניות "מע"מ אפס" עבור זוגות צעירים".

עוד הוסיף כץ: "שוק הנדל"ן נמצא בהקפאה עד לאישור החוק החדש, תופעה אשר מורידה (זמנית) את הביקוש לרכישת דירות ומעלה את הביקוש לשכירות. לא צפוי שינוי בריבית בסוף החודש, זאת על רקע שיפור מסוים במצב הכלכלי ברבעון א', ודאגה גוברת בקרב בכירי בנק ישראל לגבי מדיניות פיסקאלית מרחיבה בשנת 2015".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

7.
פ.פ 15/04/2014 09:50
הגב לתגובה זו
רוצה להשמיד את המסכנים בריבית נמוכה ויצירת בועות
6.
צביקה דורון יועץנדלן 14/04/2014 16:38
הגב לתגובה זו
1) זוגות צעירים דוחים קניית דירה ומחדשים חוזים במחירים גבוהים יותר, 2) לקראת פסח ועד ספטמבר גוברים הביקושים לשכירות, 3) משקיעים משלמים הון על דירות ומבקשים תשואה מסוימת, וכדי לקבל את התשואה אין להם ברירה אלא להתאים את המחירים. חשוב להבין שכל עוד 40,000 זוגו מתחתנים בשנה ועוד עשרות אלפי צעירים יוצאים מבית ההורים בתחילת שנות ה 20 לחייהם, הביקוש למגורים בשכירות קיים.
ישראל 14/04/2014 18:01
הגב לתגובה זו
שרוצים להבטיח את עצמם מסינדולים בחקיקה ומעלים מחיר ליתר בטחון ואוטוטו עליית מחירי השכירות תדביק את עליית מחירי הדירות.
5.
חחחח 14/04/2014 16:30
הגב לתגובה זו
שיפרסמו באיזה חנויות הם עשו את הדגם ואני רץ לקנות שם. איפה שאני קונה המחירים רק עולים
4.
משה ראשל"צ 14/04/2014 16:27
הגב לתגובה זו
עם ישראל היה פחות צמא לכסף(תמעה- בלשון העם) ובא להתלונן כי הממשלה דופקת אותנו אז יכולנו להשפיע על מחירי השכירות
3.
אני 14/04/2014 14:51
הגב לתגובה זו
ומי שמנותק מנסה לשכנע שזה "גשם"
2.
דמגוגיה יומי=מזמן קפאון בשטח פחות20%=מעמד ביניים עני!!! (ל"ת)
בלוף נתון הרצהפראייר 14/04/2014 14:41
הגב לתגובה זו
אתה טועה 14/04/2014 18:58
הגב לתגובה זו
המחירים עולים!!!!!!!!!!!!
1.
מחירי שכר הדירה מזנקים בשל יציאת משקיעים מהנדל"ן (ל"ת)
יש עתיד 14/04/2014 14:39
הגב לתגובה זו
שוקי 14/04/2014 15:19
הגב לתגובה זו
החקיקה שמקדם היהיר ולאור עצירת רכישות הדירות. צפו לזינוק אמיתי במחירי השכירות. חג שמח

בנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון | 20/11/2025 16:04

נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.

בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.

המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

להמשך הכתבה לחץ כאן