מעבר לצפי: סעיף הדיור קפץ ומדד המחירים לצרכן עלה 0.3% בחודש מארס

מחירי הדיור שהוסיפו 0.9% השפיעו על המדד. "מחירי השכירות עלו בשיעור חד יחסית למרות שאין כמעט גידול בכוח הקנייה של הציבור"
עוז מוכתר | (10)
נושאים בכתבה אינפלציה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את מדד המחירים לצרכן לחודש מארס אשר טיפס 0.3% לרמה של 101.8 נקודות. מדובר בהפתעה קלה לעומת צפי האנליסטים שעמד על תוספת של 0.1%-0.2%. עליות מחירים משמעותיות נרשמו בעיקר בסעיפי הדיור (0.9%), התרבות והבידור (0.4%) והתחבורה (0.4%). ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי ההלבשה וההנעלה (1.5%), הירקות והפירות (0.4%) והבריאות (0.3%).

בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ציינו מספר מוצרים ושירותים אשר השפיעו באופן ניכר על המדד. העלייה הגבוהה ביותר נרשמה במחיר העגבניות אשר זינק 8.5% החודש. מחירי הלינה במלונות ובתי הבראה זינק ב-4.9%, מחירי הדלק והשמנים טיפסו 2.2% ומחירי שירותי הדיור בבעלות הדיירים הוסיפו 1.2%. לסעיף האחרון יש את המשקל הגדול ביותר על המדד מבין השינויים האמורים.

מתחילת השנה המדד הכללי והמדד ללא ירקות ופירות ירדו ב-0.5%, כל אחד. המדד ללא דיור ירד ב-1% והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.6%. בשנים עשר החודשים האחרונים, עלו המדד הכללי ב-1.3%, המדד ללא אנרגיה עלה

ב-1.5%, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.2% והמדד ללא דיור ב-0.6%.

יונתן כץ מלידר שוקי הון הגיב להודעה: "לא היו הפתעות של ממש במדד חודש מרץ אשר עלה ב- 0.3% לעומת התחזית שלנו של 0.2%. חשוב לשים לב שמחירי הדיור במדד (מחירי השכירות) עלו ב- 1.2% (חזינו 0.5%) ועלו ב- 3.7% ב-12 החודשים האחרונים. מדובר בשיעור חד יחסית. למרות שאין כמעט גידול בכוח הקנייה של הציבור (בהסתכלות על השכר הריאלי), מחירי השכירות ממשיכים לעלות, מגמה אשר עלולה להתעצם במידה והממשלה לא תזדרז ליישם מדיניות "מע"מ אפס" עבור זוגות צעירים".

עוד הוסיף כץ: "שוק הנדל"ן נמצא בהקפאה עד לאישור החוק החדש, תופעה אשר מורידה (זמנית) את הביקוש לרכישת דירות ומעלה את הביקוש לשכירות. לא צפוי שינוי בריבית בסוף החודש, זאת על רקע שיפור מסוים במצב הכלכלי ברבעון א', ודאגה גוברת בקרב בכירי בנק ישראל לגבי מדיניות פיסקאלית מרחיבה בשנת 2015".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    פ.פ 15/04/2014 09:50
    הגב לתגובה זו
    רוצה להשמיד את המסכנים בריבית נמוכה ויצירת בועות
  • 6.
    צביקה דורון יועץנדלן 14/04/2014 16:38
    הגב לתגובה זו
    1) זוגות צעירים דוחים קניית דירה ומחדשים חוזים במחירים גבוהים יותר, 2) לקראת פסח ועד ספטמבר גוברים הביקושים לשכירות, 3) משקיעים משלמים הון על דירות ומבקשים תשואה מסוימת, וכדי לקבל את התשואה אין להם ברירה אלא להתאים את המחירים. חשוב להבין שכל עוד 40,000 זוגו מתחתנים בשנה ועוד עשרות אלפי צעירים יוצאים מבית ההורים בתחילת שנות ה 20 לחייהם, הביקוש למגורים בשכירות קיים.
  • ישראל 14/04/2014 18:01
    הגב לתגובה זו
    שרוצים להבטיח את עצמם מסינדולים בחקיקה ומעלים מחיר ליתר בטחון ואוטוטו עליית מחירי השכירות תדביק את עליית מחירי הדירות.
  • 5.
    חחחח 14/04/2014 16:30
    הגב לתגובה זו
    שיפרסמו באיזה חנויות הם עשו את הדגם ואני רץ לקנות שם. איפה שאני קונה המחירים רק עולים
  • 4.
    משה ראשל"צ 14/04/2014 16:27
    הגב לתגובה זו
    עם ישראל היה פחות צמא לכסף(תמעה- בלשון העם) ובא להתלונן כי הממשלה דופקת אותנו אז יכולנו להשפיע על מחירי השכירות
  • 3.
    אני 14/04/2014 14:51
    הגב לתגובה זו
    ומי שמנותק מנסה לשכנע שזה "גשם"
  • 2.
    דמגוגיה יומי=מזמן קפאון בשטח פחות20%=מעמד ביניים עני!!! (ל"ת)
    בלוף נתון הרצהפראייר 14/04/2014 14:41
    הגב לתגובה זו
  • אתה טועה 14/04/2014 18:58
    הגב לתגובה זו
    המחירים עולים!!!!!!!!!!!!
  • 1.
    מחירי שכר הדירה מזנקים בשל יציאת משקיעים מהנדל"ן (ל"ת)
    יש עתיד 14/04/2014 14:39
    הגב לתגובה זו
  • שוקי 14/04/2014 15:19
    הגב לתגובה זו
    החקיקה שמקדם היהיר ולאור עצירת רכישות הדירות. צפו לזינוק אמיתי במחירי השכירות. חג שמח
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".