ליידרמן מודאג: "תשואה של 7% זה מעגל קסמים, איטליה וספרד הולכות להסדר חוב"
בתקופה שבה חרב הדירוג מופת מעל חברות, ואפילו מדינות גדולות וחזקות כמו ארה"ב ספגו הורדת דירוג, בחברת הדירוג מעלות s&p קיימו הבוקר כנס בו בחנו בין השאר את הנעשה בעולם ובארץ תחת כותרת "דירוג מדינות, חברות ומה שביניהם". טרוור קולינאן, אנליסט אשראי ראשי בתחום דירוג מדינות ב-s&p העולמי אמר כי "גוש האירו כבר לא נראה חזק. התוצר המקומי גולמי בצרפת וגרמניה עלה מעט, אבל אם המצב באירופה יימשך אנחנו צפויים לראות עוד הורדות דירוג של מדינות נוספות".לגבי ישראל אמר "דירוג האשראי של מדינת ישראל לא צפוי להשתנות בשנתיים הקרובות" פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, שהופיע על הבמה בכנס, שוחח עם Bizportal על הסיטואציה באירופה. "לא יהיה מנוס מהסדר חוב באיטליה וספרד. תשואה של 7% זה מעגל קסמים, בטח במצב של מדינה כמו איטליה - שם אין צמיחה, ובהסתכלות קדימה יחס החוב - תוצר רק יטפס. צריך להבין שבמהירות שבה השווקים פועלים כיום, תשואה של 7% הופכת מהר מאוד לתשואה של 9%. מי שמבין וכבר ראה דבר או שניים, כבר מדבר על בריידי בונדס ופתרונות דומים - כלומר תספורת שבה מחליפים את האג"חים הקיימים באג"חים ארוכים ועם בטחונות." לדבריו של ליידרמן, "לוח הפדיונות של איטליה בתחילת השנה הבאה עמוס, ובתשואות הנוכחיות זה לא יכול להימשך, מונטי הוא אדם רציני וכלכלן טוב, אבל לבד הוא לא יוכל לעשות דבר. גם הדרך בה הוא מאמין לא תוביל כ"כ לצמיחה, זה ייקח זמן. כרגע צריך שמישהו ייקח את ההגה לידיים והכוונה לגופים היותר חזקים - גרמניה, קרן המטבע וכו'". רונית הראל בן זאב, מנכ"ל מעלות פתחה את הכנס וסיפקה תמונת מצב לגבי התפתחיוות בתחום הדירוג בישראל: "מדירוג החברות ב-4 שנים האחרונות, ניתן לראות התייצבות. סה"כ 2011 היא שנה של התייצבות. הסקטורים פיננסים ואשראי בולטים בדירוג גבוה, וסקטור הנדל"ן וחברות אחרות בולטים עם דירוג נמוך יותר". מנתוני דו"ח מעלות עולה כי בנובמבר 2011 כמעט 70% מדירוג החברות בישראל נותר יציב. זאב אף הוסיפה "כמו כן אנחנו לא צופים שינוי. מדובר בעלייה ביציבות לעומת 2010, אבל עלייה מאוד משמעותית לעומת 2009. עדיין מעט מאוד חברות ברשימת מעקב הנתונים". בן זאב סקרה מספר סקטורים במשק הישראלי: לגבי תחום התקשורת ציינה בן זאב "אחרי הדוחות של סלקום, הכניסה של מתחרים והשפעות הרגולציה מאוד יריעו על התחום. יש סימן שאלה לגבי התפתחויות בעתיד". זאב מסבירה כי חברות הסלולר המדורגות באירופה רווחיות פחות מאשר חברות התקשורת הישראליות". קמעונאות: "השלכות המחאה החברתית לצד תחרות מצד החברות הפרטיות מעלות את החשש ליכולת התזרימית של החברות. להערכתו החברות יצטרכו לבצע צעדי התייעלות כדי להלחם בבעיות התזרימיות". "התנודתיות מקשות על מחזור חוב, אנחנו רואים את הגיוסים בעיקר אצל חברות גדולות בעלות דירוגים. אם לא יהיה ברירה נראה פעולות כגון הכנסת שותפים, מכירת החזקות בשל הקושי למחזר חובות". לגבי תחום הפיננסים והבנקאות שבתחילת השבוע סיפק חדשות רעות עם פרסום שלושה נציגים (לאומי, דיסקונט והבינלאומי) אזהרות רווח, אמרה בן זאב "תחזית הדירוגים יציבה וגבוהה יחסית בסקטור הבנקאות והביטוח. לחברות הביטוח הישראליות יש תיק השקעות סולידי. לאור ההכנסות הגבוהות שלהן משוק ההון אנחנו צפויים לראות פגיעה בהכנסות".
- 4.אולגה 16/11/2011 16:44הגב לתגובה זואן כסף כל בבורסה זה לא בורסה זה הרצת מניות לא צריך להבין בורסה אני קדחתי לא יצא אבל המניה שלי עולה
- 3.הכריש 16/11/2011 16:41הגב לתגובה זוכמה כף לקנות בזול שמניה עים מאזנים טבים עים פטנסייל גדול לקנות את טאואר בזול זה הזמן
- 2.מי שבשורט על אפריקה הז הזמן לסגור. (ל"ת)שחר 16/11/2011 16:10הגב לתגובה זו
- מה זה אומר בעברית קלה אים אפשר לפרט תודה (ל"ת)טובי 16/11/2011 16:35הגב לתגובה זו
- 1.לפרופ' מבנק הפועלים 16/11/2011 15:55הגב לתגובה זוראוי לפרופסור שידבר במעט אחריות. כאשר כולם מדברים על מתקפת טילים על ישראל בחודשים הקרובים,שבה ישראל תדמם ותעשן,אם לא תושמד.כאשר הצמיחה יורדת,העובדים שובתים, הכל קורס. לתת תחזית לשנתיים לדירוג האשראי? זה רציני? כך מדבר פרופסור? כך מדבר סרסור מניות שרוצה להכניס את העדר לקאזינו.
יובל שטייניץ, יו״ר רפאל, צילום: דרור סיתהכל, אוניברסיטת תל אביביו"ר רפאל: "בעוד 5 עד 10 שנים, שום דבר לא יטוס באוויר - הלייזר ינקה את הכל"
יובל שטייניץ, יו"ר רפאל: "המכשיר הגדול יותר, 'מגן אור', יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש
שנים אנחנו נגיע למצב שלייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן"
יובל שטייניץ ישראל הצליחה לפתח מערכות הגנה שנחשבות הטובות בעולם. רפאל, אלביט מערכות, משרד הביטחון והתעשייה הביטחונית בכלל, הצליחו להגן על השמיים מאז ה-7 באוקטובר בצורה מרשימה. אין הגנה הרמטית, אבל אלמלא כיפת ברזל וההגנות בכלל, מספרי ההרוגים שלנו היו גדולים פי כמה. ההגנות הצילו אלפים רבים ואפילו רבבות.
יו"ר רפאל ושר האנרגיה והאוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר היום בכנס באוניברסיטת תל אביב כי הלייזר הוא הדבר הבא. רפאל פיתחה מערכת הגנה שהושקה לפני מספר חודשים וזו רק ההתחלה.
"אחרי 60 שנה שכל המעצמות בעולם, בראשן ארצות הברית, מנסות ליצור נשק לייזר ונכשלות - וגם אנחנו נכשלנו - הייתה פריצת דרך ברפאל לפני חמש שנים שאפשרה לנו ליצור את נשק הלייזר האפקטיבי הראשון בעולם", אומר שטייניץ. במלחמה האחרונה מול איראן ובלבנון, הוכיחה המערכת את עצמה - "מכשיר לייזר בודד אחד הפיל עשרות רבות בשיעורי הצלחה יוצאים מן הכלל".
הלייזר יפעל בטווחים ארוכים
"המכשיר הגדול יותר, ׳מגן אור׳, יימסר לצה"ל בעוד שלושה חודשים ויאפשר הגנה טובה בהרבה, תחילה מטילים בטווחים קצרים ובינוניים. תוך להערכתי בסביבות חמש שנים אנחנו נגיע למצב של לייזר יכול לפעול גם לטווחים הרבה יותר ארוכים וגם לטפל בטילים בליסטים מאיראן ומתימן".
- רפאל: מכיפת ברזל ועד למערכות הלייזר; צבר ותוצאות שיא לחברה
- רפאל בשנת שיא: הרווח זינק ב-64% ל-950 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"עד עכשיו בכל תולדות הצבאות, מיוון העתיקה ועד ימינו אלה, השתמשו בפרוג'קט - בעצמים: זרקו חניתות, היום זורקים פצצות, פגזים, טילים - זה דברים צפידים, דברים שעפים באוויר ופוגעים במטרה. בלייזר אנחנו הורגים את המטרה בעצם על ידי קרן אור, על ידי קרני אור שעפות ב-300 אלף קילומטר לשנייה".
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
