ליידרמן מודאג: "תשואה של 7% זה מעגל קסמים, איטליה וספרד הולכות להסדר חוב"
בתקופה שבה חרב הדירוג מופת מעל חברות, ואפילו מדינות גדולות וחזקות כמו ארה"ב ספגו הורדת דירוג, בחברת הדירוג מעלות s&p קיימו הבוקר כנס בו בחנו בין השאר את הנעשה בעולם ובארץ תחת כותרת "דירוג מדינות, חברות ומה שביניהם".
טרוור קולינאן, אנליסט אשראי ראשי בתחום דירוג מדינות ב-s&p העולמי אמר כי "גוש האירו כבר לא נראה חזק. התוצר המקומי גולמי בצרפת וגרמניה עלה מעט, אבל אם המצב באירופה יימשך אנחנו צפויים לראות עוד הורדות דירוג של מדינות נוספות".לגבי ישראל אמר "דירוג האשראי של מדינת ישראל לא צפוי להשתנות בשנתיים הקרובות"
פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, שהופיע על הבמה בכנס, שוחח עם Bizportal על הסיטואציה באירופה. "לא יהיה מנוס מהסדר חוב באיטליה וספרד. תשואה של 7% זה מעגל קסמים, בטח במצב של מדינה כמו איטליה - שם אין צמיחה, ובהסתכלות קדימה יחס החוב - תוצר רק יטפס. צריך להבין שבמהירות שבה השווקים פועלים כיום, תשואה של 7% הופכת מהר מאוד לתשואה של 9%. מי שמבין וכבר ראה דבר או שניים, כבר מדבר על בריידי בונדס ופתרונות דומים - כלומר תספורת שבה מחליפים את האג"חים הקיימים באג"חים ארוכים ועם בטחונות."
לדבריו של ליידרמן, "לוח הפדיונות של איטליה בתחילת השנה הבאה עמוס, ובתשואות הנוכחיות זה לא יכול להימשך, מונטי הוא אדם רציני וכלכלן טוב, אבל לבד הוא לא יוכל לעשות דבר. גם הדרך בה הוא מאמין לא תוביל כ"כ לצמיחה, זה ייקח זמן. כרגע צריך שמישהו ייקח את ההגה לידיים והכוונה לגופים היותר חזקים - גרמניה, קרן המטבע וכו'".
רונית הראל בן זאב, מנכ"ל מעלות פתחה את הכנס וסיפקה תמונת מצב לגבי התפתחיוות בתחום הדירוג בישראל: "מדירוג החברות ב-4 שנים האחרונות, ניתן לראות התייצבות. סה"כ 2011 היא שנה של התייצבות. הסקטורים פיננסים ואשראי בולטים בדירוג גבוה, וסקטור הנדל"ן וחברות אחרות בולטים עם דירוג נמוך יותר".
מנתוני דו"ח מעלות עולה כי בנובמבר 2011 כמעט 70% מדירוג החברות בישראל נותר יציב. זאב אף הוסיפה "כמו כן אנחנו לא צופים שינוי. מדובר בעלייה ביציבות לעומת 2010, אבל עלייה מאוד משמעותית לעומת 2009. עדיין מעט מאוד חברות ברשימת מעקב הנתונים".
בן זאב סקרה מספר סקטורים במשק הישראלי:
לגבי תחום התקשורת ציינה בן זאב "אחרי הדוחות של סלקום, הכניסה של מתחרים והשפעות הרגולציה מאוד יריעו על התחום. יש סימן שאלה לגבי התפתחויות בעתיד". זאב מסבירה כי חברות הסלולר המדורגות באירופה רווחיות פחות מאשר חברות התקשורת הישראליות".
קמעונאות: "השלכות המחאה החברתית לצד תחרות מצד החברות הפרטיות מעלות את החשש ליכולת התזרימית של החברות. להערכתו החברות יצטרכו לבצע צעדי התייעלות כדי להלחם בבעיות התזרימיות".
"התנודתיות מקשות על מחזור חוב, אנחנו רואים את הגיוסים בעיקר אצל חברות גדולות בעלות דירוגים. אם לא יהיה ברירה נראה פעולות כגון הכנסת שותפים, מכירת החזקות בשל הקושי למחזר חובות".
- 4.אולגה 16/11/2011 16:44הגב לתגובה זואן כסף כל בבורסה זה לא בורסה זה הרצת מניות לא צריך להבין בורסה אני קדחתי לא יצא אבל המניה שלי עולה
- 3.הכריש 16/11/2011 16:41הגב לתגובה זוכמה כף לקנות בזול שמניה עים מאזנים טבים עים פטנסייל גדול לקנות את טאואר בזול זה הזמן
- 2.מי שבשורט על אפריקה הז הזמן לסגור. (ל"ת)שחר 16/11/2011 16:10הגב לתגובה זו
- מה זה אומר בעברית קלה אים אפשר לפרט תודה (ל"ת)טובי 16/11/2011 16:35הגב לתגובה זו
- 1.לפרופ' מבנק הפועלים 16/11/2011 15:55הגב לתגובה זוראוי לפרופסור שידבר במעט אחריות. כאשר כולם מדברים על מתקפת טילים על ישראל בחודשים הקרובים,שבה ישראל תדמם ותעשן,אם לא תושמד.כאשר הצמיחה יורדת,העובדים שובתים, הכל קורס. לתת תחזית לשנתיים לדירוג האשראי? זה רציני? כך מדבר פרופסור? כך מדבר סרסור מניות שרוצה להכניס את העדר לקאזינו.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
