עסקת ענק לעשות אשקלון: תספק מערכות רק"מ למשרד הביטחון ב-1.7 מיליארד שקל

העסקה החדשה תתפרש על 10 שנים וצפויה להביא לגידול משמעותי בהכנסות החברה ממכירת רכב קרבי משוריין. המניה טסה 32%
אריאל אטיאס | (8)

דיווח לקוני שהוציאה חברת עשות אשקלון ביום חמישי לאחר נעילת המסחר בבורסה חושף כי החברה קיבלה הזמנה נוספת ממשרד הביטחון הישראלי בסך 1.724 מיליארד שקלים לייצור ומכירת מערכות לרכב קרבי משוריין (רק"מ) בעסקה האמורה להתפרס על עשר שנים.

בדיווח בדבר כינוס אסיפה כללית של בעלי מניות של עשות נכתב: "ועדת הביקורת ודירקטוריון של החברה אישרו את התקשרות החברה בעסקה עם משרד הביטחון... לרכישת מכלולים לרכב קרבי משוריין (רק"מ)". כיוון שמשרד הביטחון הוא בעל השליטה בחברה, היא מבקשת כעת מבעלי המניות לאשר את העסקה. עוד נמסר, כי תנאי התשלום הינם על-פי תנאי ההרכשה של משרד הביטחון.

עשות אשקלון עוסקת בעיקר בייצור מערכות מבוססות גלגלי שיניים, גלים למנועי סילון, ממסרות לשימושים צבאיים, תעופתיים, אוטומוטיביים כבדים ותעשייתיים, וכן מוצרים מטונגסטן מסונטר לשימושים בשווקים הצבאיים, התעופתיים ולשוק תעשיית הרכב הכבד.

משרד הביטחון הינו אחד הלקוח הבודד הגדול ביותר של עשות. בחציון הראשון של 2011 הסתכמו הכנסות החברה ממנו ב-86.6 מיליון שקלים, גידול של 15.1% לעומת החציון המקביל אשתקד. הגידול העיקרי היה במכירת ממסרות.

העסקה הקודמת עליה חתמה החברה עם משרד הביטחון לייצור ומכירת מערכות לרק"מ הייתה בהיקף כספי כולל של 285 מיליון שקלים. העסקה נתחמה במאי 2009 והייתה ל-3 שנים. העסקה אושרה כעסקה עם בעל שליטה על-ידי האסיפה הכללית של ביולי 2010. ע"פ דוחותיה ל-2010 שיעור הרווח הגולמי של החברה עמד על 26%.

החוזה החדש משקף לחברה הזמנה ממוצעת של 172.4 מיליון שקלים בשנה לרכב קרבי משוריין בלבד. מדובר בעסקה השווה בערכה ל-75% מסך ההכנסות הכלליות של החברה ב-2010 שכללו גם מכירת ייצור מערכות אוטומוטיביות, הינעים סופיים, מוצרים מטונגסטן מסונטר, מערכות מתלה וממסרות לרכב קרבי משוריין.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אבי 14/11/2011 04:53
    הגב לתגובה זו
    לא צריכים אתכם בנייר. תנו לשבת שם בשקט ולתת לנייר לעלות לאט לאט. הנייר שווה פי 5. אם תתחילו להשתולל שם זה יעלה מהר מדי וזה לא בריא
  • 6.
    מברזוק לחזוק !! סוף סוף מישהוא שמייצר משהו (ל"ת)
    ברה קודה 13/11/2011 18:38
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מוקי 13/11/2011 18:31
    הגב לתגובה זו
    מחר? אוליי נצליח לתפוס בבוקר מה אתם אומרים חברים נראה פאקינג בוננזה?
  • 4.
    כן פייט 13/11/2011 15:56
    הגב לתגובה זו
    זוכר קונים בירידותתתתתתתתתתתתתתתתת
  • 3.
    קנה בידיעה מכור בהודעה חחחחחחח (ל"ת)
    ל2 זוכר 13/11/2011 15:55
    הגב לתגובה זו
  • אבי 13/11/2011 18:36
    הגב לתגובה זו
    בטיפשות יש כאלה שמחפשים גז אלה כבר מצאו 1.7 מליארד חוזה!!!! מכפילה את עצמה בטווח הקצר ובטווח הארוך...תחשבו לבד ע" פ הנתונים בכתבה
  • 2.
    שלומי 13/11/2011 15:30
    הגב לתגובה זו
    מי המטומטמם שמוכר בהודעה כזאת ?
  • 1.
    את ההרצה של המניות ב-2009 התחילו עם כתבה על (ל"ת)
    עשות חחחחח 13/11/2011 15:27
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.